אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סע"ש 37710-11-13 טזארה אנאנו נ' א.א.א. אבירם בע"מ

סע"ש 37710-11-13 טזארה אנאנו נ' א.א.א. אבירם בע"מ

תאריך פרסום : 19/04/2016 | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו
37710-11-13
14/04/2016
בפני השופטת:
הדס יהלום- סגנית נשיאה

- נגד -
תובעת:
טזארה אנאנו
עו"ד ישראל זר אביב
עו"ד מיכל כהן
נתבעת:
א.א.א. אבירם בע"מ
עו"ד שלום בר
פסק דין

 

נציג ציבור (עובדים) מר משה כהנא

נציג ציבור (מעסיקים) גב' נירה עילם

 

 

1.התובעת הועסקה על ידי הנתבעת בעבודות נקיון במטה משטרת ישראל, מיום 18.2.13.

התובעת הגישה תביעה לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, בתקופת הריון. כן עתרה לזכויות נוספות.

 

2.התובעת העידה בפנינו.

מטעם הנתבעת העידו מפקח העבודה מר משה רבנשנס ומנהלת כח אדם גב' אורנה הררי.

הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

 

3.אלה העובדות העולות מחומר הראיות:

א.התובעת הועסקה בחברה מיום 18.2.13.

ב.ביום 20.8.13 או 1.9.13 (דיון בסוגיה זו יערך בהמשך) נמסר לתובעת מכתב פיטורים על ידי מפקח העבודה משה.

ג.התובעת הודיעה למשה שהיא בהריון (לטענת התובעת – הודיעה על ההריון לפני הפיטורים).

ד.התובעת פנתה לסיוע לעמותת ידיד. ביום 30.9.13 נשלח לנתבעת מכתב מאת עמותת ידיד, עו"ד זר אביב. במכתב נטען שהתובעת פוטרה ביום 31.8.13 בהיותה בהריון ולכן נדרשה החברה להשיבה לעבודה ולחילופין, לשלם לה זכויות בגין פיטורים שלא כדין.

ה.ביום 3.10.13 נשלח מכתב תשובה מהחברה, בו נאמר שהתובעת לא מסרה קודם לפיטוריה שהיא בהריון, וכי הנתבעת לא תתנגד לחזרת התובעת לעבודה. הנתבעת הסכימה לשלם לתובעת, לפנים משורת הדין, שכר עבור חודש ספטמבר.

ו.התובעת לא שבה לעבודה והמציאה אישורי מחלה.

ז.ביום 15.10.13 שלחה הנתבעת מכתב לעמותת ידיד בו התבקש לבדוק עם התובעת ולעדכן.

ח.ב"כ התובעת בדק והודיע שהתובעת חולה.

ט.התובעת המציאה אישורי מחלה עד ליום 23/10/13.

י.ביום 23/10/13 שבה התובעת לעבודה. התובעת עבדה עד ליום 28/10/13 וממועד זה ואילך לא עבדה. קיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלה האם פוטרה או התפטרה.

יא.התובעת ילדה ביום 22/4/14.

 

4.נדון להלן בסוגיות שבמחלוקת.

 

5.נסיבות מסירת מכתב הפיטורים ומועד המסירה

הנתבעת טוענת שהתגלו כשלים בעבודת התובעת, כי הלקוח (משטרת ישראל) התלונן על עבודה רשלנית ואי ביצוע מטלות שנדרשה לבצע. כן התלוננו על העדרויות ללא אישור.

מפקח העבודה משה טוען שניהל עם התובעת מספר שיחות בענין זה. אין לשיחות אלה תעוד כלשהו.

 

6.בתצהירו טען משה כי משהשיחות לא הועילו, קיים לתובעת שיחת שימוע. התובעת הכחישה מכל וכל שהיה שימוע לפני פיטוריה.

בחקירה נגדית העיד משה שלא הוא שמבצע את השימוע אלא הוא המליץ לפטר אותה ושלח אותה לדבר עם סמנכ"ל התפעול יוסי.

בהמשך הבהיר פעם נוספת שלא הוא שערך את השימוע, למרות האמור בתצהירו, אלא השימוע נערך במשרד על ידי יוסי.

עדותו זו אינה עולה בקנה אחד עם טענות הנתבעת, אשר הבהירה, כך גם בתצהיר העד, שהשימוע נערך על ידי משה ולא במשרד.

יתר על כן, כפי שהתרשמנו מדברי התובעת, התובעת כלל אינה יודעת היכן נמצאים משרדי החברה.

 

7.מסקנת האמור היא כי לא נערך לתובעת כל שימוע קודם לפיטוריה.

 

8.באשר למועד מסירת המכתב, טענה התובעת שהמכתב נמסר לה ביום 1.9.13, לאחר שחלפו למעלה מששה חודשים להעסקתה. לטענת הנתבעת, המכתב נמסר במועד שבו נרשם 18.8.13. מכתב הפיטורים שהוצג אינו חתום. העד משה לא ידע לענות מדוע.

העד משה העיד שקיבל את המכתב מהמשרד בפקס, אף שאין ע"ג המכתב אישור משלוח פקס. מאידך העדה אורנה הררי העידה שהמכתב נמסר למשה ביד על ידי מנהל המכתב.

 

9.משה טען שהמכתב נמסר לתובעת ביום 19.8.13, כי באותו יום התובעת הודיעה לו שהיא בהריון, העד ביקש ממנה שתביא אישור, התובעת הביאה את האישור למחרת 20.8.13 ואז, לטענת משה, הפיטורים בוטלו והתובעת "נשארה לעבוד".

העד נשאל איזה אישור המציאה לו התובעת והפנה לאישור על בדיקת אולטרסאונד מתאריך 15.9.13.

משהופנה לתאריך הבדיקה, המאוחר למועד שבו לטענתו נמסר מכתב הפיטורים, שינה תשובתו וטען שלא זה המכתב שהציגה התובעת, אלא "אישור פתק קטן מרופא גניקולוג שהיא בהריון".

למותר לציין שאישור כזה לא הוצג. האישור היחיד שהוצג הוא זה של בדיקת אולטרסאונד מיום 15/9/13.

 

10.בתצהיר העדה אורנה הררי נטען כי עם פיטוריה של התובעת בחודש אוגוסט וכשנודע שהתובעת בהריון, הוחלט על השבתה המיידית לעבודה.

בעדותה אמרה שמשה אמר לה שהתובעת בהריון "ביום 1/9, אחרי שהגב' אמרה לו שהוא לא יכול לפטר אותה כי היא בהריון".

העדה אישרה את הדברים גם בהמשך עדותה ועמדה על תאריך 1.9.13.

עדותה זו תומכת לחלוטין בעדות התובעת, כי קיבלה את מכתב הפיטורים ביום 1.9.13 ולא במועד הנקוב במכתב.

שהרי, על פי עדות משה, ביום מסירת המכתב הודיעה לו התובעת שהיא בהריון. על פי עדות אורנה הררי, התובעת הודיעה זאת ביום 1.9.13 ומיד הוחזרה לעבודה.

בנוסף, האישור היחיד על הריון שהוגש לתיק, נושא תאריך 15.9.13. משמע – בחודש אוגוסט התובעת לא המציאה אישור כלשהו על היותה בהריון שכן במועד זה כלל לא קיבלה מכתב פיטורים.

 

11.מסקנת האמור היא כי התובעת פוטרה על ידי הנתבעת ביום 1.9.15, לאחר שחלפו שישה חודשים מיום תחילת העבודה.

 

12.משפוטרה בהיותה בהריון, היה על הנתבעת לבטל את הפיטורים ולהחזיר את התובעת לעבודה לאלתר.

הנתבעת לא עשתה כן.

עדי הנתבעת טענו, לראשונה בעדות, שהפיטורים בוטלו ושהנתבעת היתה אמורה להתייצב לעבודה בחודש ספטמבר אך לא התייצבה.

לעדות זו אין תימוכין בחומר הראיות. בתשובה לפניית ב"כ התובעת לנתבעת בסוף ספטמבר, לא נאמר לו שהתובעת עובדת ושהפיטורים בוטלו למחרת מסירת המכתב, אלא נאמר שהתובעת יכולה לחזור לעבודה, משמע – צופה פני עתיד.

למותר לציין שהנתבעת לא הציגה פניה כלשהי בכתב לתובעת, המבטלת את מכתב הפיטורים ומבהירה לתובעת שהיא יכולה לשוב לעבודה.

 

12.התובעת העידה שהיתה נסערת לאחר שפוטרה, שניסתה למצוא עבודה ואכן מצאה עבודה בחודש ספטמבר בבית אבות ועבדה שם 12 יום, עד שנאמר לה שאין אפשרות להעסיקה בהריון.

מכאן תימוכין לכך שהתובעת לא היתה מעוניינת לשבת בבית אלא נזקקה לכסף ולעבודה. לו אכן, הנתבעת ביטלה את הפיטורים למחרת מסירת מכתב הפיטורים, היינו מצפים שהתובעת תשוב לעבודה בנתבעת ולא תחפש מקום עבודה אחר.

 

13.בעקבות התערבות ב"כ התובעת, הסכימה הנתבעת להשיב את התובעת לעבודה, בתחילת אוקטובר 2013.

התובעת חלתה ולא חזרה לעבודה. התובעת המציאה אישורי מחלה.

 

14.התובעת שבה לעבודה ביום 23.10.13.

התובעת טוענת שמשה העסיק אותה שעתיים בלבד ולאחר מכן הפסיק את העבודה ואמר לה לשבת ללא תעסוקה עד לשעה שלוש.

לאחר מכן, לטענתה, החליפה עובדות נקיון שהיו חסרות ועבדה כך ביום חמישי וביום ראשון.

ביום שני 28.10.13, לדבריה, לא קיבלה עבודה, התקשרה ליוסי המנכ"ל והתלוננה ובתגובה אמר שידבר עם משה.

לדבריה, כעבור שעתיים משה בא ואמר לה "לכי הביתה אין לי עבודה לתת לך".

לטענתה, למחרת 29.10.13 באה שוב לעבודה אך לא נתנו לה לעבוד. לדברי התובעת, התקשרה לאורנה שאמרה שתבדוק ותחזור אליה. בעדותה סיפרה שהתקשה לאורנה מספר פעמים אך לא קיבלה תשובה.

לדברי התובעת, בהמשך היום צעק עליה משה ואמר לה שלא תבוא יותר לעבודה ואף העליב אותה על רקע מוצאה.

 

15.משה טען בתצהירו שהתובעת חזרה לעבודה ביום 23.10.13, אך לא ביצעה את המטלות שהוטלו עליה ואמרה שקשה לה להרים שקיות זבל ולסחוט סמרטוט. לדבריו, מתוך התחשבות בתובעת נתן לה עבודות קלות של נקיון אבק, אך התובעת סירבה לבצע עבודה זו ובלית ברירה אמר לה שתנוח "והמשיך בעיסוקיו באתר".

עוד טען שביום 28.10.13 התובעת התייצבה לעבודה כרגיל אך שוב לא ביצעה את עבודתה ונעלמה. לדבריו, בסוף היום "מצאתי את התובעת שותה קפה תוך שהיא מודיעה לי שהיא לא רוצה לעבוד יותר וללא כל סיבה".

ועוד העיד כי למחרת התובעת הגיעה ודיברה עם אורנה. לטענתו, היה עסוק ולכן אמר לה שהיא יכולה לשבת ולא לעבוד אם קשה לה. לדבריו, אחרי 20 דקות הגיע למשרד והתובעת חיכתה לו וביקשה לדבר, ואז החלה בגידופים ובקללות קשות, העד ביקש ממנה להרגע ולצאת מהמשרד וכאשר יצא, התברר שהתובעת נטשה את העבודה והלכה.

 

16.בפנינו גרסה של התובעת באשר לארועים ביום 29.10.13, אל מול גרסה של המפקח משה.

לאחר יום 23/10/13, אין תעוד כלשהו בכתב בין הצדדים.

התובעת לא פנתה לנתבעת במכתב או בפניה בו טענה נגד סילוקה מהעבודה על ידי משה.

מאידך, הנתבעת לא שלחה לתובעת מכתב בו העלתה על הכתב את טענתה לזניחת העבודה.

העדה אורנה הררי טענה בעדותה שהתקשרה לעמותת ידיד והשאירה הודעה לב"כ התובעת אשר לא חזר אליה. הטענה לא גובתה במסמך או בראיה כלשהי.

 

17.התובעת היתה בהריון במועדים שבמחלוקת. הדבר הוכח במסמכים רפואיים.

התובעת רצתה לעבוד, רואים זאת במפורש מפנייתה לעמותת ידיד בעקבות פיטוריה ומנסיונה, בחודש ספטמבר, למצוא עבודה אחרת.

בלתי סביר בעינינו שהתובעת סתם כך התפטרה, לאחר שחזרה לעבודה בהתערבות בא כוחה.

מנגד, הנתבעת ידעה שהעסקת התובעת נמצאת בנקודה רגישה, שכן התובעת קיבלה מכתב פיטורים בהיותה בהריון והוחזרה לעבודה בהתערבות עורך דין.

מצופה היה מהנתבעת שתתעד את "עזיבת העבודה" ביום 29/10/13, כפי שהיא טוענת.

 

18.זאת ועוד, על פי הראיות עולה שכאשר התובעת חזרה לעבודה, לא שובצה לעבודת נקיון כבעבר, שכן הובאה עובדת שתחליף אותה. אלא, התובעת התבקשה לנקות אבק, עבודה של שעתיים ביום, ואח"כ "לשבת". לא הובהר מי אמור היה לשלם לתובעת על השעות שבהן היא "יושבת".

העדה אורנה הררי אמרה בעדותה, לראשונה, שהנתבעת התכוונה לשלם לתובעת על השעות שהיא ישבה. איש לא אמר זאת לתובעת בזמן אמת.

התובעת חששה שאם לא תעבוד בנקיון, לא תקבל שכר אלא על שעתיים עבודה ליום ולכך לא הסכימה.

 

19.התובעת יצרה קשר טלפוני עם אורנה ביום 29/10/13 וסיפרה שמשה המפקח לא משבץ אותה לעבודה, אך לא קיבלה מענה לתלונותיה.

 

20.מסקנתינו, לאחר ששמענו את העדויות ועיינו בטענות הצדדים, כי ביום 29/10/13 התובעת פוטרה על ידי המפקח משה רבשנס.

כאמור, שוכנענו שהתובעת רצתה לעבוד ולא שקטה על השמרים. כאשר שבה לעבודה בנתבעת, לא שובצה לעבודה הרגילה שאותה ביצעה לפני הפיטורים, אלא שובצה לשעות עבודה מעטות, כאשר איש לא אמר לה שתקבל תשלום על יום עבודה מלא.

הנתבעת ידעה שהתובעת בהריון. אף אם לטענתה, התובעת זנחה את העבודה לאחר שצעקה וקיללה את המפקח משה, היה על הנתבעת להשלים את הבירור, לפנות במכתב לתובעת או לבא כוחה מעמותת ידיד ולהבהיר את הטעון הבהרה.

במיוחד אמורים הדברים שעה שהובהר כי ביום הפסקת העבודה 29/10/13 שוחחה התובעת עם אורנה והלינה על כך שאינה משובצת לעבודה, אך לא קיבלה מענה.

 

21.משהתובעת פוטרה, נבחן להלן את הזכויות המגיעות לה.

 

22.השכר הקובע:

בהתאם להודאת הנתבעת בסיכומים, השכר הממוצע עומד על סך 2,838 ₪.

 

23.שכר חודש ספטמבר אוקטובר

התובעת דורשת הפרשי שכר בגין חודש ספטמבר, בו שולם לה שכר עבודה בסך 2,332 ₪.

הנתבעת התחייבה כלפי התובעת, במכתב שבו הודיעה על ביטול הפיטורים, כי שכר ספטמבר ישולם במלואו. בנסיבות אלה על הנתבעת לשלם לתובעת הפרש שכר בסך 506 ₪.

 

24.בחודש אוקטובר התובעת עבדה ימים ספורים (23/10 עד 29/10). בשאר הימים היתה בחופשת מחלה.

הנתבעת צרפה תלוש שכר המעיד על תשלום ימי מחלה ושכר עבודה על הימים שהתובעת עבדה. לפיכך התביעה להפרשי שכר עבור חודש אוקטובר, נדחית.

 

25.פיצויי פטורים ודמי הודעה מוקדמת

התובעת זכאית לדמי הודעה מוקדמת עבור 17 יום (כפי שפרטה בסיכומים) סה"כ – 1,608 ₪.

 

26.התובעת זכאית לפיצוי פטורים מחושבים מיום 18/2/13 ועד לתום התקופה המוגנת (18 חודשים) לפי שכר 2,472 ₪, סה"כ 4,257 ₪.

 

27.דמי הבראה

התובעת זכאית לדמי הבראה כפי שתבעה בכתב התביעה, באופן יחסי להיקף משרתה, סה"כ 1,416 ₪.

 

28.ימי מחלה

התובעת טוענת לזכאות לתשלום עבור ימי מחלה בחודש אוקטובר. הנתבעת הציגה תלוש שכר לפיו שולמו ימי מחלה בחודש אוקטובר. לפיכך התביעה ברכיב זה נדחית.

 

29.פיצוי העדר שימוע

התובעת עותרת לפיצוי בגין פיטורים בהעדר שימוע.

בסיכומים, מכבירה מילים על הפיטורים הראשונים מחודש ספטמבר 2013, אשר בוטלו ביוזמת הנתבעת.

משהפיטורים הנ"ל בוטלו והתובעת שבה לעבודה, אין מקום לפסוק פיצוי על העדר שימוע.

 

30.בכל הנוגע לפיטורים מיום 29/10/13, אכן התובעת פוטרה על ידי המפקח משה, ללא שנערך לה שימוע כדין.

ככל שלטענת הנתבעת, התובעת נטשה את העבודה ביום 29/10/13, הרי שהיה עליה לזמן את התובעת לשימוע לאחר הנטישה ולברר את הסוגיה. לחלופין, לפנות במכתב לתובעת או לבא כוחה ולברר האם התובעת אכן זנחה את העבודה.

במיוחד אמורים הדברים שעה שמדובר בעובדת בהריון שפוטרה פעם אחת והוחזרה לעבודה לאחר התערבות בא כוחה.

 

31.לאור הנסיבות כפי שפורטו לעיל ולאור תקופת העבודה, אנו מעמידים את סכום הפיצוי על שכר חודש – 2,472 ₪.

נציין כי פסקי הדין שאליהם הפנה ב"כ התובעת עוסקים בתקופות עבודה ארוכות בהרבה, בעוד שבתיק שבפנינו מדובר על חודשי עבודה ספורים, פחות משנה.

 

32.פיצוי מכח חוק עבודת נשים - פיצוי עבור התקופה המוגנת

התובעת עתרה ברכיב זה, לפיצוי עבור 60 ימים מתום חופשת הלידה, בשעור 150% מהשכר, כקבוע בחוק עבודת נשים סעיף 13ב.

התובעת לא עתרה לתשלום שכר עבודה ממועד פיטוריה בחודש אוקטובר, ועד הלידה בחודש אפריל. ככל הנראה מהטעם שבתקופה זו קיבלה דמי אבטלה, כעולה מהמסמכים שגילתה בגילוי המסמכים.

לאור הראיות שהוצגו כמפורט לעיל, רכיב תביעה זה מתקבל.

הפיצוי יעמוד על סך 8,513 ₪, הוא הסכום שנתבע.

 

33.פיצוי מכח חוק עבודת נשים ומכח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה

התובעת פוטרה פעמיים בהיותה בהריון, בשתי הפעמים לאחר שחלפו ששה חודשים להעסקתה וזאת ללא קבלת היתר מאת משרד הכלכלה.

בעקבות הפיטורים הראשונים, התובעת הוחזרה לעבודה לאחר התערבות עורך דין מטעם אגודת ידיד.

הפיטורים השניים נעשו בעת שהנתבעת מודעת למצבה הרגיש של התובעת, מודעת להיותה בהריון ולרצונה להמשיך לעבוד בנתבעת. על אף זאת, הנתבעת שיבצה את התובעת בעבודה חלקית בלבד וכשהתובעת פנתה לברר בדבר זכויותיה, לא קיבלה מענה, עד שסולקה מהאתר על ידי המפקח מטעם הנתבעת. לאחר הפיטורים הנתבעת לא יצרה קשר עם התובעת, לא הזמינה את התובעת לבירור או לשימוע ולא הציעה לה עבודה אחרת כלשהי.

 

התובעת זכאית לפיצוי מכח חוק עבודת נשים ומכח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, בגין פיטוריה.

בשים לב למכלול הנסיבות אנו מעמידים את הפיצוי על 30,000 ₪.

 

34.סוף דבר, התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת:

א.הפרשי שכר לחודש ספטמבר בסך 506 ₪.

ב.דמי הודעה מוקדמת בסך 1,608 ₪.

ג.פיצויי פיטורים בסך 4,257 ₪.

ד.דמי הבראה בסך 2,163 ₪.

ה.שכר לתקופה המוגנת בסך 8,514 ₪.

ו.פיצוי בגין אי עריכת שימוע בסך 2,472 ₪.

ז.פיצוי מכח חוק עבודת נשים וחוק השוויון בסך 30,000 ₪.

 

35.כל הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

 

36.בנוסף, הנתבעת תישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪, צמודים כחוק מהיום.

 

ניתן היום, 14/4/16 , בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

תמונה 3

 

 

Picture 1

 

Picture 1

 

 

נציג עובדים מר כהנא

 

הדס יהלום, סגנית נשיאה

 

נציגת מעסיקים גב' עילם

 

 

Picture 1

 

קלדנית – מירי ק.

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ