אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אסף נ' ארנברג

אסף נ' ארנברג

תאריך פרסום : 06/03/2018 | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
32171-01-16
22/02/2018
בפני סגנית הנשיאה:
אריאלה גילצר – כץ

- נגד -
התובע:
רמי אסף
עו"ד מיטל מזרחי
הנתבע:
גיל ארנברג (א.ג. רהיטים)
עו"ד ארז וייס
עו"ד שי וייס
פסק דין

 

 

התובע עבד בחנות רהיטים. התובע טוען כי עבד בכל השעות בהן הייתה החנות פתוחה והנתבע טוען כי התובע נטל הפסקות רבות ועזב לפני שהחנות נסגרה. הנתבע לא ניהל דו"ח נוכחות לעובדים. האם זכאי התובע לגמול שעות נוספות זוהי אחת הסוגיות העומדות להכרעתנו.

 

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות וטענות הצדדים 

 

1.התובע עבד אצל הנתבע כמוכר מיום 14.1.07 ועד ליום 20.7.15.

 

2.הנתבעת עוסקת בממכר רהיטים.

 

3. במהלך תקופת עבודתו לא שולם לתובע גמול שעות נוספות.

 

4. מידי שנה עלה שכרו של התובע (עמ' 18 לפ' שורות 2-1 לעדות הנתבע). שכרו האחרון עמד על סך 9,200 ₪.

 

5.ביום 20.7.15 פוטר התובע (מכתב פיטורים צורף כנספח א' לכתב התביעה).

 

6.שעות פתיחת וסגירת החנות 9.00 – 19.00 ברציפות, בימי חמישי 9.00 – 14.00 וביום ו' 9.00 – 14.30.

 

7. לטענת התובע, הוא עבד כ- 10 שעות מידי יום ולא קיבל שעות נוספות. לטענת הנתבע, התובע נטל הפסקות רבות ומשנת 2010 הופחתו שעות עבודתו.

8.לטענת התובע הוא זכאי להפרשי דמי הבראה (2,318 ש"ח), דמי חופשה (4,382 ₪) ופיצויי פיטורין (9,867 ₪). לטענת הנתבע, התובע ניצל ימי חופשה רבים (נסיעה לחו"ל, חתונת התובע).

 

9.בחודשים 1/10 – 10/11 לא שולמו לתובע דמי נסיעות, אולם הנתבע טוען כי שילם לתובע את דמי החניה כיוון שהגיע עם רכבו.

 

10.הצדדים חלוקים אם נערך לתובע שימוע בטרם פוטר מעבודתו.

 

11.הנתבע הגיש הודעת קיזוז לעניין השעות שהחסיר התובע בעבודתו (1/4 שעה מידי יום) (26,138 ₪) וכן בגין רכישת ריהוט (150,000 ₪).

 

עדויות

 

מטעם התובע העיד התובע בעצמו.

 

מטעם הנתבע שמענו את עדות הנתבע בעצמו.

כן העידו מטעמו בנו של הנתבע, מר ניר ארנברג ומר אביב מדיני אשר עבד אצל הנתבע משנת 2004 ועד לשנת 2008.

 

הכרעה:

 

לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

 

שעות נוספות

 

  1. לא יכולה להיות מחלוקת כי התובע עבד שעות נוספות, שכן על פי שעות הפתיחה והסגירה התובע עבד למצער כ-50 שעות עבודה בשבוע.

     

  2. בטרם תוקן חוק הגנת השכר, הנטל להוכיח מהי תקופת העבודה בה הועסק העובד, מהו היקף משרתו ומהו גובה שכרו הוטל על העובד (דיון נד/23-3 (ארצי) חיים פרינץ - עזבון המנוח אהרון ויינגרטן פד"ע כו 547, 553). תיקון 24 לחוק הגנת השכר, שנכנס לתוקפו ביום 1.2.09, הסדיר את חובת המעסיק לנהל פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדים ופרטי השכר ששולם להם. כמו כן המעסיק חייב לנהל פנקס בדבר שעות העבודה באופן שוטף וחייב לכלול רישום שעות עבודה בפועל. אולם אף בטרם תוקן החוק, במקרים בהם שוכנע בית הדין כי העובד עבד במתכונת עבודה קבועה הכוללת בחובה עבודה בשעות נוספות, עובר הנטל אל המעסיק ועל המעסיק להוכיח את כמות שעות העבודה שאותן ביצע העובד קל וחומר, לאחר התיקון לחוק, כפי שיפורט להלן.

     

  3. הנתבע לא המציא דוחות נוכחות:

     

    "אני לא החתמתי. אני עסק של 5 אנשים. אני עסק משפחתי."

    (עמ' 19 לפ' שורה 2 לעדות הנתבע)

     

    "אני עסק קטן ומשפחתי. הוא בא אליי כמו חבר, אמרתי אסף הנחמד אלה השעות שתקבל בתשלום אם עשית אותן ואם לא עשית אותן, הוא אמר לי בסדר גמור Fair enough."

    (עמ' 18 לפ' שורה 27 לעדות הנתבע)

     

  4. הנתבע בתצהירו העיד כי החל משנת 2010 סוכם עם התובע כי יעבוד בימי א' ד' מ- 9:00 בבוקר עד 19:00 בערב, ביום חמישי מ-9:00 בבוקר עד 14:00 אחר הצהריים וביום ו' מ- 9:00 עד 14:30.

     

  5. בחקירתו העיד הנתבע כי התובע לא השלים שעות אלו ויצא לפני השעה 19:00 (עמ' 21 לפ' שורה 26 -17 לעדות הנתבע).

     

  6. טענתו של הנתבע כי התובע יצא מוקדם מעבודתו לא הוכחה. ברי שטענתו של התובע כי עבד אף מעבר לשעות עבודתו הקבועות, מתיישבת עם השכל הישר: "מחזיק אותך לקוח אתה לא יכול להגיד לו אני סוגר את החנות" (עמ' 10 ש' 5 לעדות התובע) וגם בשעה 18:00 בערב כאשר אין לקוחות, לא נסגרה החנות מוקדם יותר מהשעה 19:00 בערב (עמ' 10 לפ' ש' 16 לעדות התובע). התובע העיד כי הוא זה שפתח את החנות וסגר אותה (עמ' 10 לפ' ש' 23 לעדות התובע).

     

  7. מר אביב מדיני, העד מטעם הנתבע, סיים עבודתו בנתבע בשנת 2008 ועבד עם התובע שנה אחת בלבד, ציין כי תמיד נשאר עד השעה 19:00 בחנות והעיד שהתובע תמיד היה יוצא מוקדם יותר והעד והנתבע היו נשארים כיוון שהיה נוסע עם הנתבע לחולון (עמ' 23 לפ' שורות 17 -18 לעדות מדיני). אולם התחוור כי התובע עזב את חולון בקיץ ספטמבר 2005-2006 ועבר להתגורר בתל אביב (עמ' 24 שורות 3 -4 לעדות מדיני). כך שספק אם ניתן להסתמך על עדותו של מדיני.

     

  8. זאת ועוד, מדיני העיד כי היה נשאר בעבודה עד השעה 19:00 אולם בהמשך העיד כי עבד במשמרות (עמ' 23 לפ' שורות 16- 17 לעדות מדיני.) 

     

  9. אם כן, התובע עבד כ-10 שעות מידי יום (מיום ראשון עד רביעי). קרי, שעתיים נוספות מידי יום. ביום חמישי לא עבד התובע שעות נוספות וביום שישי עבד התובע כשעתיים עד שלוש שעות נוספות. קרי, כ-10 שעות עבודה נוספות בשבוע. על פי פסיקת בית הדין הארצי משעלה בידי העובד לשכנע את בית הדין בקיומה של עבודה נוספת בהיקף מסויים, במקרים כגון אלו ייפסק גמול השעות הנוספות על יסוד ההיקף שהוכח" (ע"ע 47715-09-14 עוזי ריעני – אליאסי שיווק בע"מ, ניתן ביום 29.3.14 – פורסם במאגרים האלקטרוניים. שם סעיף 11).

     

  10. האם יש לקזז שעות הפסקה אותם נטל התובע, אם נטל? גרסאות שני הצדדים באשר לנטילת הפסקות על ידי התובע סותרות.

     

  11. טוען הנתבע כי התובע לא הוכיח שלא ניתנו לו הפסקות, אולם טעות בידי הנתבע, על הנתבע להוכיח כי הוא אפשר לתובע לצאת להפסקות.

     

  12. הנתבע טוען ששעות פתיחת החנות וסגירתה היו קבועות וברי כי לקוחות נכנסים כל עוד החנות פתוחה. לכן ספק אם הפסקות מסודרות בשעות קבועות ניתנו לתובע. הפסקות צריכות להיות מוגדרות בזמן ובמקום. ברם, התובע אישר כי אכן אכל צהריים מחוץ למקום העבודה, כפי שנהוג לעשות במקומות עבודה, אולם לטענתו במשך 20 דקות בלבד (עמ' 9 לפ' שורות 27 -30 לעדות התובע). כמו כן העיד התובע כי הוא חובב בישול וחשוב לו שארוחותיו יהיו מהנות. התובע הודה כי אכל במסגרת שעות העבודה במקומות שונים בדרום תל אביב והוא ישב לאכול באותם מקומות (לילינבלום, לוינסקי, הרצל) (עמ' 11 לפ' שורות 10 -22, עמ' 12 לפ' שורות 1 – 4, שורות 5 – 12 לעדות התובע) ובדרכו לאכול פגש אנשים (עמ' 12 לפ' שורות 8 – 9 לעדות התובע).

     

  13. הדעת נותנת כי הזמנת ארוחה, המתנה לה ואכילתה אורכת בין 30 ל- 45 דקות והליכה אל המסעדה ממקום העבודה וחזרה אליה עוד כ- 20 - 25 דקות. משכך, אנו קובעים כי על דרך האומדנה כי התובע נטל הפסקה בת שעה מידי יום.

     

  14. התביעה הוגשה בחודש 1/16 קרי התקופה שלפני חודש 1/09 התיישנה.

     

  15. לכן, בכפוף לתקופת ההתיישנות, הנתבע מחויב בתשלום שעות נוספות מחודש 1/09, קרי בעבור 6 שנים ו-7 חודשים ( 79 חודשים).

     

  16. עם זאת, יש להפחית את גמול השעות הנוספות בימי החופשה אותם נטל התובע ואת ימי החג. לכן יש להפחית 143 ימים (5.5 חודשים) מחישובי גמול השעות הנוספות.

     

  17. ערך שווי שעה נוספת הוא 53.5 ₪ )42.8 ₪ * 125% ).

     

  18. התובע עבד 5 שעות נוספות בשבוע (10 שעות עבודה נוספות בהפחתה של 5 שעות הפסקה) על פני 73.5 חודשים שהם 1,580.25 שעות נוספות בתקופת עבודתו.

     

  19. משכך, הנתבע חב לתובע 84,543.38 ₪ בגין גמול שעות נוספות (1580.25 שעות* 53.5 ₪ לשעה נוספת).

     

    דמי חופשה

     

  20. צבירת ימי החופשה מידי חודש בחודשו לא נעשתה כדין (נמוכה מהנדרש).

     

  21. התובע זכאי לדמי חופשה בעבור 3 השנים האחרונות לעבודתו (7/12 – 7/15)(73.14 ימים). התובע ניצל 55.5 ימי חופשה (לפי תלושי שכר). התובע הודה כי ניצל ימי חופשה (לאחר חתונתו ונסיעה לחו"ל).

     

  22. לפיכך הנתבע נותר חב לתובע 17.64 ימי חופשה שהם 4,382.8 ₪.

     

     

    פיצויי פיטורים

     

  23. התובע פוטר. שכרו הקובע עמד על 8,904 ₪. התובע עבד 102.2 חודשים. התובע היה זכאי ל – 75,832 ₪ (בסיכומים טען התובע לסך של 78,966 ₪).

     

  24. בתלוש שכר לחודש 8/15 שולם 29,350 ₪ בגין פיצויים ובתלוש שכר לחודש 9/15 שולם 12,945 ₪. על פי טופס 161 שוחררו לזכות התובע 10,188 ₪ וסך נוסף של 24,484 מחברת מנורה. סה"כ שולם לתובע 76,967 ₪ מעבר לסכום הפיצויים המגיע לתובע. לפיכך הנתבע לא נותר חב לתובע כספים בגין פיצויי פיטורים.

     

    פיצוי בגין פיטורים שלא כדין:

     

  25. התובע פוטר לאחר 9 שנות עבודה:

     

    "ש:יפה. אתה יודע מה היו הטענות נגדך, בגללם פוטרת?

    ת:לא.

    ש:לא. אתה לא יודע. אתה מעיד בתצהירך, כי לא ניתנו לך הנימוקים למעשי הפיטורין.

    ת:מה? לא הבנתי?

    ש:לא ניתנו לך הנימוקים למעשה הפיטורין.

    ת:נכון." (עמ' 4 לפ' שורות 10-4 לעדות התובע)

     

    "ש:אתה מעיד בתצהירך גם, שלא ניתנה לך הזדמנות להשמיע את הטענות שלך.

    ת:נכון." (עמ' 4 לפ' שורות 22-21 לעדות התובע)

     

  26. אם כי נערכו עם התובע שיחות וברור שהנתבע לא היה מרוצה מעבודת התובע (נספח ב, ב1 לתצהיר הנתבע).

     

  27. מסקנתנו היא כי אכן נערכה שיחה עם התובע (נספח ב' לתצהיר הנתבע)(הוקלטה וצולמה):

     

    "אסף רמי: אם אתה חושב שאתה כמו גננת איתי, תן לי מכתב ואני הולך מתוק, אני הולך, אין לי כוח פה להיות דקה,

    ניר: אני אתן לך מכתב, מתי שזה נוח לי אני אתן את המכתב.

    אסף רמי: לא, לא ,לא, לא, אם לא טוב לך, אם הפרה לא נותנת לך את החלב, שלח אותה הביתה."

    (עמ' 2 לתמליל שורות 9-5)

     

    "אסף רמי: נכון, בדיוק, קלטת את העניין יפה מאוד, אין לי את הרעב הזה, אין לי את המוטיבציה, טו, טו, טו, טו, ברגוע, סלואו מושן, טוב לי בריאותית, כיף לי, נהנה, טוב לי, אני שמח, ..."

    (עמ' 3 לתמליל שורות 6-5)

     

    "אסף רמי:וברוך השם, אני לא רעב ללחם, אני חרוץ, זה הכל, ואני פה, בשביל הכיף. זהו, באהבה. אם טוב לכם סבבה, אם לא טוב, שלום, הולך, נותן לכם נשיקה גם, על זה שהייתי איתכם כל השנים, והיה לי כיף."

    (עמ' 6 לתמליל שורות 7-4)

     

  28. בנסיבות העניין, ומשהתובע השמיע עמדתו אולם לא נערך שימוע פורמלי והתובע לא זומן אליו כדין, אנו מחייבים את הנתבע בפיצוי בגובה של 2,000 ש"ח.

     

     

     

    דמי נסיעות:

     

  29. מחודש 1/07 ועד 9/11 לא שולמו לתובע דמי נסיעות ובחלק מהתקופה לא שולמו דמי נסיעות כדין ושולם תעריף הנמוך מהקבוע בצו ההרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה.

     

  30. אנו מקבלים את תחשיבי התובע. לפיכך על הנתבע לשלם לתובע 9,201 ₪ בגין דמי נסיעות יצויין כי תשלום דמי חניה יכול להיות במקרים מסוימים תחליף לדמי נסיעות אולם בכפוף להמצאת קבלות לתשלומם ע"י המעסיק. התובע אינו מכחיש ששולמו לו דמי חניה (עמ' 13 לפ' שורות 13 – 15 לעדות התובע). לוּ היה הנתבע מצרף קבלות לתשלום דמי חניה, יתכן שניתן היה לקזז סכומים אלו מדמי הנסיעות אולם משלא צורפו, אין מקום לדון בסוגיה זו.

     

    דמי הבראה:

     

  31. מחודש 7/13 ועד 7/15 התובע היה זכאי ל-14 ימי הבראה (374 ₪ X 14).הנתבע שילם לתובע בחודש 8/15 סך של 2,992 ₪ ובחודש 12/13 שולם סך של 2,618 ₪. לכן שולם סך הכול 5,610 ₪ ולא 4,050 ₪ כטענת התובע. אי לכך, הנתבע לא נותר חב לתובע דמי הבראה.

     

    הודעת קיזוז:

    רכישת ריהוט:

     

  32. לא הובאה ולוּ ראשית ראיה כי התובע רכש ריהוט מהנתבע:

     

    "הוא לא רכש ממני. אמרתי לספק אתה רואה את הבנאדם הזה, זה עובד שלי ואתה מוכר לו את הסחורה הזו הזו והזו"

    (עמ' 22 שורה 1 לעדות הנתבע)

     

    "כי הוא כדי לקבל את הסחורה שרף יומיים עבודה פה, יומיים עבודה שם, דיונים ויכוחים, הייתי מתווכח עם הספק בשבילו. היה אח שלו בא לקנות וקיבל אצלי מזרונים במחיר הקרן."

    (עמ' 22 שורות 5-4 לעדות הנתבע)

     

  33. משכך, נדחה רכיב תביעה זה.

     

     

    סוף דבר:

     

  34. על הנתבע לשלם לתובע את הרכיבים הבאים:

    גמול שעות עבודה נוספות בסך 84,543.38 ₪;

    דמי חופשה שנתית בסך 4,382.8 ₪;

    פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 2,000 ₪;

    דמי נסיעות בסך 9,201 ₪;

     

    הסכומים דלעיל, יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.8.15 ועד התשלום בפועל.

     

  35. הנתבע ישלם לתובע סך של 10,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

     

    זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

     

     

    ניתנה היום, ז' אדר תשע"ח (22 פברואר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

     

    תמונה 3

     

     

     

     

    Picture 1

     

    תמונה 4

     

    מר גיל אלוני,

    נציג ציבור (מעסיקים)

     

    אריאלה גילצר-כץ, שופטת

    סגנית נשיאה

     

    מר איסר באומל,

    נציג ציבור (עובדים)

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ