חמיאל נ' אייל שר-שלום הנדסת חשמל בע"מ

1. התובעת, גברת מלכה חמיאל פנחסוב, היא הנדסאית אדריכלות בהכשרתה. התובעת הועסקה בנתבעת, אייל שר-שלום הנדסת חשמל בע"מ, חברה שעיקר עיסוקה בתכנון חשמל, משך למעלה מעשור. יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו בפיטורי התובעת.

בתביעה שלפנינו טוענת התובעת כי עם שובה מחופשת לידה והורות גילתה כי סמכויותיה ותפקידה הניהולי נשללו ממנה, והדבר אף הוביל לפיטוריה המפלים מטעמי הורות. על כן היא זכאית לפיצוי בשל כך כמו גם לזכויות נוספות הנובעות מתקופת עבודתה בנתבעת ומסיומה. הנתבעת מצדה כופרת בגרסת התובעת מכל וכל וטוענת כי על רקע התפרצות מגפת הקורונה נאלצה לבצע שינויים מבניים בעסקה ולהוציא חלק מהעובדים, ובהם התובעת, לחופשה ללא תשלום. אלא שהתובעת סירבה לכך ובתורה נטשה את עבודתה. אחר זאת סירבה להתייצב לישיבת שימוע ועל כן פוטרה, תוך תשלום מלוא זכויותיה.

תשתית עובדתית

2. התשתית העובדתית הצריכה לעניין, כפי שהתבררה בבית הדין, עולה מכתבי הטענות שהגישו הצדדים, מהמסמכים והתצהירים שהוגשו בתמיכה לכתבי הטענות, כמו גם מהעדויות שנשמעו לפנינו: לתובעת העידה היא עצמה ובן זוגה, עו"ד ייטב פנחסוב. לנתבעת העיד בעליה, מנהלה ומי שהיה הממונה הישיר על התובעת, מר אייל שר שלום. נעיר מיד כי הצדדים החזיקו לאורך ההליך בקווי טיעון שלפיהם עניין לנו בגרסאות עובדתיות מנוגדות חזיתית ובנרטיבים סותרים. אלא שלעת הכרעה דעתנו היא כי הלכה ולמעשה רב המוסכם על זה ששנוי במחלוקת ולעתים 'המחלוקת' נועדה לצרכי ההליך בלבד. מכל מקום נפתח 'בסיפור המסגרת' שככלל אינו שנוי במחלוקת. וליתר הדברים נתייחס בפרקים המתאימים.

3. מקורות התובעת: התובעת היא ילידת 1988 וכאמור בראשית הדברים הנדסאית אדריכלות בהכשרתה. את העסקתה אצל הנתבעת (להלן: גם החברה) החלה ביום 15.12.2009 (מתוך נספח 27 לתצהיר עדותה הראשית), בתפקיד של שרטטת.

4. הנתבעת: היא חברה בבעלותו ובניהולו של מר שר שלום והיא עוסקת בעיקר בתכנון חשמל לצרכים ציבוריים, למגורים ולתשתיות. החברה מעסיקה כ – 30 עובדים (עמ' 75, בשורה 23) הכוללים מהנדסים, הנדסאיות ושרטטות. על פי מר שר שלום ההנדסאיות דרושות לתפעול העסק כי הן בעלות ידע בתוכנת מחשב שיישומיה אינם נלמדים על ידי מי שהכשרתם היא רק בתחום החשמל (עמ' 75, בשורות 16-19).

5. מסלול הקידום של התובעת: כאמור, התובעת החלה דרכה בחברה כשרטטת, ובמהלך עבודתה למדה "לתכנן חשמל" (עמ' 75, בשורה 33). התובעת הייתה עובדת חודשית ותנאי שכרה סוכמו בכתב (נספח 2 לתצהיר התובעת). החל מראשית שנת 2017 קודמה והחלה לשמש כראשת צוות של שרטטות. ממועד זה התווסף לשכרה הבסיסי אחוז מההכנסות של הפרויקטים עליהם הייתה אמונה. תחילה עמדה התוספת על 2% ולעת סיום יחסי העבודה על 3%. נוסיף, כי הפעם האחרונה בה הועלה שכרה של התובעת היה יומיים טרם צאתה לחופשת לידה והורות. או אז הוסכם כי שכרה יעמוד על 10,700 ₪ בתוספת 300 ₪ עבור נסיעות וכן "מענק חודשי בגובה 3% מהכנסות צוות מלכה". כן סוכם כי יוענק לה בונוס בגובה 1,000 ₪ על שנת 2019 (בנספח 3 לתצהיר התובעת). "צוות מלכה" כלל 3 עובדות (פרט אליה).

6. הארכת חופשת הלידה: חופשת הלידה וההורות של התובעת החלה ביום 15.1.2020 ואת בנה ילדה, במזל טוב, בסוף אותו החודש ((עמ' 8, בשורות 24 -31). לשם שלמות הדברים נוסיף כי הייתה זו חופשת הלידה וההורות השלישית שאליה יצאה התובעת במהלך העסקתה בנתבעת. החופשה הראשונה חלה בשנת 2016, ואילו השנייה בשנת 2017 (עמ' 9, בשורות 26 – 33).

בראשית חודש יוני, 2020 פנתה התובעת אל מר שר שלום בבקשה להאריך את החופשה עד ליום 1.9.2020. בהודעת WhatsApp מיום 3.6.2020 כתב מר שר שלום לתובעת "זה בסדר מצידי 1.9" (נספח 15 לתצהיר התובעת). וכך היה.

7. החזרה מחופשת הלידה: הכל מסכימים כי עם שובה של התובעת מחופשת הלידה וההורות היא חדלה לשמש ראשת צוות (ראו למשל: עמ' 84, בשורה 14), והצוות שעליו הייתה אמונה קודם לחופשת הלידה וההורות "פוזר" (עמ' 85, בשורות 37). לתובעת נתנו עבודות שרטוט בלבד (עמ' 86, בשורה 15).