סע"ש 29736-09-13

1.מר רוני יהלומי (להלן: "התובע") הועסק על ידי קפרו תעשיות בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "קפרו") כמנהל מפעל ונציגה בסין, החל מיום 3.7.2007 ועד ליום 31.12.2012.

בין הצדדים נחתמו שני הסכמי עבודה, הראשון מיום 3.7.2007 והשני מיום 1.1.2011.

2.טענות התובע

לטענת התובע הוא מילא את תפקידו במקצועיות, נאמנות ומסירות והשקיע את מירב ומיטב עתותיו ויכולותיו בעבודתו. לשם כך עבד כדבר שבשגרה 6-7 ימים בשבוע, למעלה מ-12 שעות ביום, לשביעות רצונה המלא של הנתבעת ואף זכה לשבחים רבים.

ביום 9.12.2012 נקרא התובע לישראל לשיחה אצל מנכ"ל הנתבעת, מר רפי בן יוסף (להלן: "מר בן יוסף"). לתדהמתו הודיע לו מר בן יוסף על פיטוריו באותה השיחה. זאת, מבלי שקודם לכן התריע כי נבחנת אפשרות סיום עבודתו ומבלי לתת לתובע הזדמנות להתייחס לטענות כנגדו, ככל שישנן. מר בן יוסף ביקש מהתובע לערוך חפיפה עם סגנו ולהודיע להנהלת הנתבעת בישראל על סיום עבודתו. רק לאחר מכן מסר לתובע כי הוא מתעתד לקיים הליך "שימוע".

ה"שימוע" נערך ביום 11.12.2012 באמצעות שיחה טלפונית שארכה מספר דקות. במהלך השיחה לא ניתנה לתובע אפשרות להתייחס להחלטה לפטרו, ונושא השיחה היה התשלומים שישולמו לו בעקבות פיטוריו. ביום 12.12.2012 נשלח לתובע מכתב סיום העסקה.

לטענת התובע על פי הסכם ההעסקה המשכורת הבסיסית שלו עמדה על 6,300 דולר לפי שער חליפין מינימאלי של 4.15 ₪ לדולר. סוכם כי סך של 4,300 דולר ישולם לתובע בישראל, והיתרה, בסך 16,150 יואן סיני תשולם בסין.

במועד סיום ההעסקה עמדה המשכורת הבסיסית של התובע על 28,601 ₪. בסיכומיו תיקן ב"כ התובע את הסכום ל-27,522.43 ₪.

לתובע שולמו פיצויי פיטורים ופדיון חופשה על בסיס השכר ששולם לו בישראל בלבד, ולפיכך עתר להפרשי התשלום.

כן נטען כי במסגרת הסכם ההעסקה התחייבה קפרו להפריש עבור התובע לקרן השתלמות סך של 7.5% משכר של 12,000 ₪, היינו הפרשה בסך של 900 ₪ בחודש. אולם, הנתבעת ביצעה הפרשות לקרן השתלמות על בסיס שכר של 11,500 ₪ בלבד ועל כן זכאי הוא לתשלום ההפרשים. בנקודה זו הודתה הנתבעת ושילמה לתובע את הסכום בהתאם.