שור נ' מדינת ישראל

לפנינו תביעת התובע, מר דניאל שור, נגד המדינה, לסעדים הבאים:

• תשלום פרמיות בגין תקופת העסקתו של התובע כסטודנט במחוז ירושלים של מינהל מקרקעי ישראל.

• תשלום הפרשי שכר בגין אי החלה על התובע של זכויות מכוח הסכם קיבוצי (מיום 18.5.11) שנחתם בין המדינה לבין ההסתדרות בעניין מעבר עובדי מינהל מקרקעי ישראל לרשות מקרקעי ישראל.

• פיצוי בגין הפרת החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ"ג-1983 (להלן: "החוק למניעת העישון").

   

  הרקע העובדתי

התובע הועסק לפי חוזה להעסקת סטודנטים במחוז ירושלים של מינהל מקרקעי ישראל מיום 6.9.10 עד ליום 1.8.12.

בעקבות החלטת הממשלה מיום 12.5.09 בדבר רפורמה בתחום המקרקעין והקמת רשות מקרקעי ישראל אשר תחליף את מינהל מקרקעי ישראל, התקבל ביום 10.8.09 חוק מקרקעי ישראל (תיקון מס. 7), התשס"ט-2009 (להלן: "תיקון מס. 7"), על פיו הוקמה רשות מקרקעי ישראל. לפי סעיף 49(ג) לתיקון מס. 7, תחילת פעולת הרשות הותנתה בחתימת הסכם קיבוצי אשר יסדיר את זכויות עובדי מינהל מקרקעי ישראל.

ביום 18.5.11 נחתמו שני הסכמים קיבוציים מיוחדים בין הנתבעת לבין ההסתדרות הכללית. הסכם אחד הסדיר את סיום עבודתם של עובדי מינהל מקרקעי ישראל שעבודתם הסתיימה עקב הרפורמה. ההסכם השני הסדיר את תנאי עבודתם של עובדי רשות מקרקעי ישראל (להלן: "הסכם רמ"י"). על פי הסכם רמ"י, נוצר דירוג חדש לעובדי רמ"י, ונקבעו בו זכויות שונות עקב הרפורמה.

ביום 2.8.12 זכה התובע במכרז לתפקיד ראש ענף (חוזים ועיסקות) ביחידת האפוטרופוס על הרכוש הממשלתי והנטוש במינהל האזרחי באזור יהודה ושומרון (להלן: "יחידת האפוטרופוס") ומילא תפקיד זה עד ליום 10.5.14. לאחר מועד זה עבר התובע לעבוד ברשות המסים.