רועי ברגר נ' המוסד לביטוח לאומי ואח'

הליך זה עניינו בשאלה, האם פוטר התובע שלא כדין מעבודתו בתחום המחשוב, במוסד לביטוח לאומי, שמא פוטר כדין, בעקבות עבירות משמעת חמורות וחריגות ביותר. ככל שפוטר התובע שלא כדין, האם זכאי הוא לפיצוי עקב כך?

תוך כך, חלוקים הצדדים גם בשאלה האם יש לראות את המוסד לביטוח לאומי כמעסיק של התובע.

עיקרי העובדות וההליך המשפטי

1. התובע הוא איש מחשוב במקצועו, ומתגורר בתל אביב.

    

2. הנתבע 1, המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד לביטוח לאומי"), התקשר עם הנתבעת 2, חברת אמן (להלן: "אמן" או "חברת אמן"), בהסכם לאספקת עובדים בתחום המחשוב. במסגרת זו, הוצב התובע במחלקת אבטחת מידע של המוסד לביטוח לאומי ועבד מחודש ספטמבר 2011 ועד ליום 8.9.15.

    

3. מקום עבודתו העיקרי של התובע היה במשרדי המוסד לביטוח לאומי בירושלים. לעתים בוצעה העבודה גם בתל אביב. התובע ביקש כי חלק מעבודתו תהיה בתל אביב, על רקע בעיות בריאות של בנו.

    

4. התובע ואמן חתומים על חוזה העסקה מיום 1.9.11 (נספח ת/1 לתצהיר התובע). שכרו של התובע שולם על ידי אמן, ואף תלושי המשכורת הונפקו על ידה.

    

5. במסגרת עבודתו, נדרש התובע לדווח דיווחי נוכחות במערכות של המוסד לביטוח לאומי, ולצורך זאת הונפק לו כרטיס עובד.