מיכאלי נ׳ מיקרו ג׳וק ואח׳

עניינו של הליך זה בזכאות התובע לזכויות שונות בגין תקופת העסקתו בנתבעת 1 וסיומה, לרבות בגין שעות נוספות, פיצויי פיטורים, הפקדות פנסיוניות ופיצוי בגין פרסום לשון הרע ובגין התנכלות תעסוקתית.

רקע עובדתי

1.התובע, דורון מיכאלי (להלן – העובד), טכנאי מחשבים בעיסוקו, עבד בנתבעת 1, מיקרו ג'וק תוכנה וחומרה (2001) בע"מ (להלן – החברה או המעסיקה) החל מיום 22.3.17.

העובד מסר למעסיקה הודעת התפטרות נושאת תאריך 14.4.19, בה צוין שמועד סיום העבודה הוא ביום 17.5.19.

2.העובד הועסק כנגד תשלום משכורת חודשית ובמתכונת של חמישה ימי עבודה בשבוע. בתחילת תקופת העבודה עמדה המשכורת על סך 7,500 ₪. החל מחודש 07/17 המשכורת החודשית הועמדה על סך 8,000 ₪.

3.עם קבלתו לעבודה חתם העובד על הסכם העסקה (להלן – הסכם ההעסקה). בסע' 7 להסכם ההעסקה, שכותרתו "שעות עבודה ומנוחה" נקבע שתפקידו של העובד דורש מידה מיוחדת של אמון אישי ולפיכך "לא תחולנה על ההעסקה הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951, והעובד לא יהיה זכאי לקבל מן החברה תמורה מיוחדת או נוספת עבור עבודה בשעות נוספות".

4.בחודש 2/18 הוצע לעובד להשתתף בהשתלמות מקצועית בת שבעה ימים שנערכה בפולין. ביום 5.2.18 חתם התובע על כתב התחייבות לפיו בשל היציאה להשתלמות שעלותה עומדת על 16,000 ₪ - הוא מתחייב לעבוד בחברה תקופה בת שנתיים, ומאשר שאם יחסי העבודה יסתיימו ביוזמתו טרם תום תקופת ההתחייבות הוא ישיב לחברה סך 1,000 ₪ בגין כל חודש עבודה שלא השלים בהתאם להתחייבותו.

5.ביום 14.4.19 הודיע העובד לחברה בכתב על סיום עבודתו החל מיום 17.5.19. במכתב ההתפטרות צוין כך:

"הנני מודיע על עזיבתי את חברת מיקרו ג'וק בתאריך ה- 17 למאי 2019.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות על תקופה נהדרת שבמהלכה למדתי רבות ועל ההזדמנויות המדהימות שניתנו לי במסגרת תפקידי.

לאור המעבר לאזור המרכז המרוחק מן הגליל, החלטתי כי אין לי ברירה אלא לעזוב ולחפש אופקים חדשים להעסקה ולמימוש עצמי.

בנוסף, אשמח להעביר את השרביט למחליפי ולבצע עבודת חפיפה מאומצת במסגרת תקופת העובדה שעוד נותרה לי.

אודה לקבלת מכתב המלצה."