סע"ש 22426-07-12

29 נובמבר 2016

 בפני בית הדין תביעת התובע, משגיח כשרות בנתבעות ,לפיצויי פיטורים ,פדיון חופשה דמי הבראה הפרשות לפנסיה וכדומה.

הנתבעות טענו כי אינן המעבידים, כי נסיבות סיום עבודתו לא הקנו לו פיצויים נוכח הודעת הרבנות ואף אינו זכאי  להודעה מוקדמת.

עוד טענו כי שולמו לו כל זכויותיו וכי הרבנות היא המעסיקה.

העובדות

1. התובע החל לעבוד לכל הפחות ב 2/2009 וסיים לעבוד באפריל 2012.
2. השכר המופיע בתלושי המשכורת הוא השכר ששולם לתובע בחשבון הבנק.
3. לתובע שולם על חשבון דמי הבראה סך של 2,459 ₪ בתשלומים שונים.

המחלוקת

1. מה היה מועד תחילת עבודתו של התובע האם 21/5/07 כטענתו או שמא פברואר 09' כטענת הנתבעים.
2. מתי סיים עבודתו בפועל האם בסוף מרץ 2012 כטענת הנתבעת או בסוף יוני כטענתו והאם מגיע לו שכר עקב שלושת חודשים אלה.
3. מה היה היקף משרתו של התובע ובסיס השכר לחישוב זכויותיו.
4. מה היו נסיבות סיום עבודתו האם יש לראות בפניית הנתבעת 2 לרבנות ובהתנהלותה ובהודעת הרבנות פיטורים או שמא חדל התובע מיוזמתו לעבוד. כתוצאה האם זכאי לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת ופיצוי בגין העדר שימוע וככל שכן באיזה שיעור.
5. האם הנתבעות היו המעסיקות של התובע או שמא הרבנות והאם מדובר ב"מעבידים במשותף".
6. האם זכאי התובע לתשלום בגין פדיון חופשה ,דמי הבראה ותק וככל שכן באיזה שיעור.
7. האם יש לקזז את הסכום ששולם לו כמפורט בעובדות .
8. האם זכאי התובע להפרשות בגין פנסיה ובאיזה שיעור.