שושנה ויס נ' גוטסמן ובניו החזקות בע"מ

האם התובעת פוטרה מעבודתה אצל הנתבעת מחמת הריונה? זוהי השאלה בה עלינו לדון בתיק זה.

הרקע העובדתיטענות התובעת

1. הנתבעת מפעילה בעיר בני ברק את סניף "שוק העיר" – חנות לממכר קמעונאי והתובעת עבדה בשירותה בתפקיד כספרית, קופאית ראשית ואחראית על שיבוץ עובדים במשך כ- 5.5 חודשים, מיום 24.11.15 ועד למועד פיטוריה ביום 08.05.16.

2. התובעת טענה, כי התקבלה לעבודה אצל הנתבעת בשל ניסיונה המקצועי ומיומנותה הרבה, אותה רכשה במשך 2.5 שנים בעבודה דומה ברשת קמעונאית אחרת בעיר בני ברק בשם "יש חסד", וכי סוכם עמה ע"י מנהל סניף הנתבעת מר חיים דויטש (להלן – מר דויטש), כי תועסק כעובדת שעתית, בהיקף משרה של 12 שעות בכל יום עבודה.

3. לטענתה, בסמוך לחג פורים (שחל באותה שנה בתאריכים 23-25 למרץ), היא הודיעה למר דויטש, כי היא נמצאת בחודש החמישי להריונה וביום 31.03.16 היא נתבקשה טלפונית ע"י מנהלת משאבי אנוש של הנתבעת, בשם סוניה, שלא לעבוד יותר שעות נוספות, ללא אישורו של מר דויטש, זאת בניגוד לסיכום המוקדם אתה, עת התקבלה לעבודה. דרישה זו היתה לדבריה הסנונית הראשונה שבישרה את המהלך המתוכנן היטב של הנתבעת לסלקה ממקום העבודה לאחר שנודע על הריונה.

   בהמשך לכך, אף קיבלה מכתב ביום 03.04.16, שכותרתו: "מכתב אזהרה על ביצוע שעות נוספות ללא אישור" (נספח ת/5 לכתב התביעה), וזאת חרף העובדה שהשעות הנוספות שעבדה היו באישור מנהלי הנתבעת ואף על פי דרישתם המפורשת עם קבלתה לעבודה.

4. התובעת המשיכה ופרטה את השתלשלות האירועים, וטענה כי ביום 05.04.16 הופיע בסניף גם הבעלים של הרשת, מר עמיקם בן צבי והודיע לה: "בגלל שאת אישה הרה, אסור לך לפי החוק לבצע שעות נוספות ואם תבצעי לא תהיי זכאית לתשלום ואם זה לא מתאים לך, את יכולה לעזוב אותנו בשמחה!" (סעיף 11 לכתב התביעה").

5. למחרת היום, 06.04.16, קיבלה התובעת מכתב נוסף (נספח ת/6) בו הודע לה פעם נוספת, שלא תעבוד שעות נוספות לא מאושרות, שכן לא תקבל על כך גמול. כתוצאה מכך, היא חדלה לעבוד שעות נוספות בחודש זה ותפקידיה בשעות הנ"ל הועברו לעובדים אחרים בסניף.

6. אך בכך לא תם העניין. ביום 02.05.16 בשעה 14:00 היא נקראה למשרדו של מנהל הסניף החדש, מר ישראל חנון, שנכנס לתפקידו שבועיים קודם לכן במקום מר דויטש. בשיחה זו הודיע לה מר חנון, כי התבקש לערוך לה שימוע וכי אינו יודע דבר בעניינה. מר חנון הראה לה, לדבריה, מכתב הזמנה לשימוע, אך לא מסר לה אותו, והיא נדרשה להתייצב לישיבת שימוע למחרת היום. באותו מעמד הטיח בה מר חנון טענות, לפיהן התנהגותה כלפי העובדים, כלפי הלקוחות וכלפי מנהל הסניף, אינה ניאותה. לדבריה, לא הועלה בפניה כל מקרה קונקרטי לגבי ההתנהגות האמורה.

7. למחרת היום, 03.05.16, נערך לה שימוע נוסף שארך כשעה, וזאת, כדבריה, על מנת לשוות להליך מעמד רשמי. בסמוך לאחר הישיבה, התקשר אליה אדם שהזדהה כקב"ט הראשי של הנתבעת ודרש ממנה להשיב לאלתר את מפתחות הסניף המצויים אצלה וכן המחאות הקופה הקטנה שבניהולה. לאחר שיחה זו, התקשר אליה גם סגן מנהל הסניף, מר אברהמי וייס והודיע לה כי יגיע לביתה כדי לקחת את המפתחות וההמחאות, אך לאחר התערבותו בשיחה של הקב"ט, היא נדרשה להשיב את הפריטים בבוקרו של יום המחרת.