סעדה ואח' נ' שחף ואח'

לפניי תביעה בגין ליקויי בנייה.

1. התובעים 1 ו-2 והתובעים 3 ו-4 הם שני זוגות כאשר כל זוג רכש לעצמו דירה בבית דו משפחתי שנבנה במקרקעין הידועים כגוש 10131 חלקה 106 מגרש מס' 4, שברח' אשכול x, גבעת עדה (להלן ביחד: "הדירות").

2. בגין דירת התובעים 1 ו-2 נכרתו שני הסכמים. האחד, הסכם למכירת המקרקעין אל מול הנתבע 1 תמורת 815,000 ₪, והשני, הסכם פיקוח בניה בין הנתבע 2 לתובעים 1 ו-2.

3. דירת התובעים 3 ו-4 נמכרה בהתאם להסכם מכר מיום 21/10/09, בין התובעים 3-4 ובין הנתבע מס' 2 תמורת סכום של 1,818,000 ₪. בהתאם להסכם המכר, מכר נתבע 2 את הדירה הממוקמת בחלק האחורי של המגרש שיוחדה לנתבע 2 מכוח הסכם שיתוף בינו ובין נתבע 1.

4. הדירות נמסרו לידי התובעים 1 ו-2 (להלן גם: "משפחת סעדה") והתובעים 3 ו-4 (להלן גם: "משפחת עבו") ביום 1/10/09 וביום 15/12/09 בהתאמה, ללא כל פרוטוקול מסירה.

5. לטענת התובעים, הנתבעים 1 ו-2, הם היזמים, אשר חברו יחד כשותפים לביצוע בניית הדירות כאמור ומכרו את הדירות לעיל. לטענת התובעים 1 ו-2, הסכם המכר בינם ובין הנתבעים 1 ו-2 פוצל לשני הסכמים כאמור לעיל וזאת מסיבות השמורות עם הנתבעים 1 ו-2. הנתבע 3, הוא הקבלן אשר לצורך ביצוע הפרויקט נשכר ע"י הנתבעים 1 ו-2. הנתבע 4, מהנדס בניין במקצועו, נשכר לצורך הכנת התכנון האדריכלי וההנדסי של הבית וכן, לצורך הפיקוח על עבודות הבניה. הנתבעת 5 היא הועדה המקומית לתכנון ובנייה. במהלך ההליך, נמחקה התובענה כנגד הנתבעת 5, לבקשת התובעים ובהסכמתה.

6. התובעים טענו תחילה כי לאחר מסירת הדירה, כאשר התגלו ליקויים או אי התאמות בדירותיהם, פנו התובעים למהנדס יובל ענבי (חוות דעת מחודש 08/11) ולאחר מכן דרשו מהנתבעים 1 ו-2 לבצע תיקונים. לטענת התובעים, בוצעו תיקונים, אך היו אלו תיקונים קוסמטיים בלבד והליקויים אשר לכאורה תוקנו, חזרו על עצמם ובפועל אף החריפו, לרבות תהליך הסידוק בבית. לאור האמור, פנו למהנדס יאיר אברהמי, לבדיקה חוזרת אשר הפנה אותם גם לבדיקת יועץ קרקע, ובהתאם, פנו למהנדס דניאל מכטה שמצא ליקוי חמור, שעה שביסוס המבנה תוכנן על כלונסאות בעומק 8 מטר, שאינו מתאים לקרקע חרסיתית, בעוד על פי תקן 940 נדרשים כלונסאות בעומק 10 מטר. עוד מצא אותו מהנדס, כי מתוך שני כלונסאות שנבדקו, האחד מגיע לעומק של 5.9 מטר בלבד (חוות דעת מיום 18/2/14). לטענת התובעים קיימים ליקויים נוספים המפורטים בחוות דעתו של המהנדס יאיר אברהמי (חוות דעת מיום 18/12/14) וכן, ליקויי אקוסטיקה כמפורט בחוות דעתו של המהנדס מיכאל זלבה (חוות דעת מיום 8/10/14). בנוסף, טוענים התובעים לירידת ערך לפי חוות דעת שמאי מקרקעין, אלי סידאווי (חוות דעת מחודש 07/14).

7. לטענת התובעים, הנתבעים 1 ו-2 הם "מוכר" כהגדרתו בחוק המכר (דירות) וככאלה, אחראים לתיקון ליקויים או אי התאמות שיתגלו בדירות התובעים 1-4 בתקופת הבדיקה. התובעים אינם מפרידים בין דירת התובעים 1 ו-2 ובין דירת התובעים 3 ו-4 בטיעוניהם. לטענתם, על אף הפיצול החוזי, לנתבעים 1 ו-2 אחריות כלפיהם מכוח חוק המכר, אשר הוא חוק קוגנטי ואין להתנות עליו. לטענת התובעים, הנתבעים 1 ו-2 גם אחראים מכוח החוזה בין הצדדים ומכוח דיני הנזיקין בשל ביצוע עוולות של רשלנות והפרת חובה חקוקה.

8. לטענת התובעים, הנתבע 3 הוא קבלן, אשר מכוח הדין, חובה עליו לבנות באופן מקצועי ומיומן תוך עמידה באמות המידה שנקבעו בחוקים שונים ובכללם חוק התכנון והבנייה ותקנותיו. לטענתם, לקבלן קיימת אחריות על פיקוח וביקורת על הביצוע. לטענתם, על הקבלן מוטלת חובת אחריות מושגית וקונקרטית כלפי רוכשי הדירות, הוא צפה או יכול היה לצפות את התוצאה המזיקה שתגרם להם עקב הפרת חובותיו על פי הדין והיא אינה מוגבלת ליחסים החוזיים. לטענתם, הנתבע 3 הפר חובה זו.

9. לטענת התובעים, הנתבע 4, קיבל על עצמו לפי הזמנת הנתבעים 1 ו-2, את תכנון הקמת הבית - תכנון אדריכלי והנדסי. לטענתם, הוא ערך את בקשת היתר הבניה וחתם עליה כמתכנן השלד וכאחראי לביקורת. לטענתם, הוא חייב בפיקוח עליון, מתחילת ביצוע עבודות הבניה ועד השלמתן והוצאת תעודת גמר (תק' 3-2 לתקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה), התשנ"ב-1992). לטענתם, אחריות הנתבע 4 היא להבטיח כי השלד ייבנה לפי הכללים וברמה המקצועית הנהוגה. לטענת התובעים, היה עליו לקבל סקר קרקע ולהיעזר בחוות דעת יועץ קרקע טרם תכנון השלד. לנתבע 4 חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי כל מי שעלול להיפגע מפעולותיו לרבות התובעים, כרוכשי דירות. לטענת התובעים, הנתבע 4 הפר חובות אלו.