סמכות ביהמ"ש למשפחה בעת כריכת מזונות קטין בתביעת גירושין

השאלה הניצבת לפני בית המשפט הינה האם יש להיענות לבקשת התובע, קטין בן 6 חודשים (להלן: "התובע" או "הקטין")  ולדון בעתירתו למזונות זמניים שהגיש באמצעות אמו, האפוטרופסית, הגב' א.ט.ר (להלן: "האם" או "התובעת") או שמא יש להעביר הדיון בפני ביה"ד הרבני האזורי ­­בתל-אביב יפו לאחר שהנתבע, אביו של הקטין,  (להלן: "האב" או הנתבע"),  כרך מזונות קטין בתביעת גירושין אשר הגיש לבית הדין.

כתב התביעה הוגש על ידי התובע באמצעות אמו. חרף זאת, בכתב התביעה עצמו מבקשת אם התובע מזונות עבורה לתקופה בה היתה בחופשת לידה.

ביום 17.11.14, נתן ביהמ"ש החלטה שלפיה סכום המזונות הזמניים יעמוד על סך 1,500 ₪ החל מיום 1.12.14 בנפרד מהשאלה שעומדת לדיון בעניין הסמכות. 

א.           רקע עובדתי

1.            האם והאב נישאו זל"ז כדמו"י ביום­­ ***,  ומנישואי הצדדים נולד להם בנם הקטין, יליד ***(כבן ***חודשים).

2.            בחודש מאי שנת 2014 הגיש הנתבע לבית הדין הרבני תביעת גירושין וכרך בה את נושא חלוקת הרכוש, מזונות הקטין והסדרי הראיה.

ביום 18.9.14 הגישה אם הקטין תביעה למזונות קטין.

בכותרת התביעה נכתב כי מדובר בתביעה למזונות קטין, ברם בגוף התביעה ובסעדים שנתבקשו במסגרתה, התבקש בית המשפט לחייב הנתבע בתשלום מזונות אישה וקטין ואף נטענו טענות שונות לעניין מזונות האשה.

3.            מערכת היחסים בין הצדדים, מתוארת בכתבי הטענות של הצדדים, כל אחד על פי גרסתו.

לדברי התובעת במהלך הריונה היתה  קורבן לאלימות מילולית ופיזית. הצדדים התגוררו בדירה שכורה ב-***. שלושה חודשים לאחר נישואיהם עזב הנתבע את הבית והותיר את התובעת לבדה. כעבור זמן שב הנתבע לבית ולאחר תקרית נוספת שלוותה באלימות פיזית, אירוע בעקבותיו הגישה אם התובע ביום 31.3.14  תלונה במשטרה,  הורחק הנתבע מהתובעת והיא עזבה את הדירה ועברה להתגורר בבית הוריה, בעיר ר'.

הנתבע נותר להתגורר בגפו בדירה השכורה בב'.