סיסו נ' בלומנפלד ואח'

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לאופנוע בבעלותו בתאונה מיום 4/5/10 .

1. לטענת התובע, במועד הנקוב,נסע ברחוב אלוף שדה מכיוון גבעתיים לכיוון תל אביב. בכביש זה שלושה נתיבים לכיוון ישר ונתיב אחד לשמאל. לטענת התובע הוא היה בנתיב השני מצד שמאל שהוא נתיב המיועד לנסיעה ישר בלבד. כ – 30 מטר מהצומת הרגיש לפתע מכה בחלקו האחורי של האופנוע ומהמכה האופנוע איבד את השליטה והוא החליק. לטענת התובע, הנתבע 1 היה זה אשר פגע באופנועו כאמור ומשכך, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו ועל הנתבעים ביחד ולחוד לשפותו בגין הנזקים אשר אירעו לו כפועל יוצא מהתאונה.

2.לטענת הנתבעים, הנתבע 1 נסע ברמזור ישר בנתיב השמאלי בהתאם למופע אור ירוק ברמזור בכיוון נסיעתו, התובע אשר רכב בקטנוע מאחור ומימין לרכב הנתבע 1, החל לסטות עם האופנוע לכיוון הנתיב השמאלי, על מנת להגיע לנתיב המאפשר פניה שמאלה ומשכך, התנגש אופנועו ברכב הנתבע 1 ופגע בו. בנסיבות אלו, לטענת הנתבעים, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

3.בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע והנתבע אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כן, הוצגו בפני בית המשפט תמונות המתעדות את הנזק לכלי הרכב של התובע וכן, תמונה המתעדת את המהירות המותרת לנסיעה באיזור .

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לקבל את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

5.בתיק זה, כבכל הליך אזרחי מוטל על התובע הנטל להוכיח את טענותיו בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" . נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות", אשר בהקשר אליו נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589 כי :

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

6.מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני , מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזו מבין הגרסאות.

התובע הציג בפני בית המשפט תמונות המעידות על כך, שהנזק לאופנוע שלו הינו בחלקו האחורי. מיקום הנזק באופנוע התובע, יש בו בכדי לתמוך בהילך התאונה כטענתו, הואיל והמיקום מעיד על כך שלכאורה היה האופנוע לפני רכב הנתבע במועד התאונה שאם לא כן, היה האופנוע נפגע בחלקיו הקדמיים.

זאת ועוד, בדיון מיום 23/11/10 , התחייבו הנתבעים להמציא תמונות צבעוניות המתעדות את הנזק לרכבו של הנתבע וזאת, בתוך 10 ימים- הנתבעים לא עשו כן, במועד זה. לפנים משורת הדין, ניתנה לנתבעים אורכה להמצאת התמונות והתיק נקבע לתזכורת לשם מתן פסק דין ביום 19/12/10, ואולם, גם עד למועד נדחה זה לא המציאו הנתבעים את התמונות המתעדות את הנזק לכלי רכבם.

כפי שהוסבר כבר בעת מתן ההחלטה בדבר המצאת התמונות, לתמונות הנזק לכלי הרכב של הנתבע קיימת חשיבות לענין הכרעה בנוגע להילך התאונה. בהקשר זה החשיבות נודעת הן למיקום הנזק ברכבו של הנתבע והן, לאופי הנזק (מעיכה או שריטה וכיוצא בכך).

מחדלם של הנתבעים מהמצאת התמונות כאמור וזאת, על אף האורכות האמורות אשר ניתנו להם, יש בו בכדי להוות חזקה כנגדם ובהתאם לה , לו היו מציגים התמונות בפני בית המשפט , היה בתמונות בכדי לתמוך בגרסת התובע .

בעניין  אחרון זה יפים בעניין  דברי בית המשפט בע"א 548/78, שרון נ' לוי פד"י לה (1) 736, 760 המצוטט בהסכמה, בע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית בע"מ) נ' טלקר חברה בע"מ פד"י מ"ד(4) 595 602:

"כלל הנקוט בידי בית המשפט מימים ימימה שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר – ניתן להניח שאילו הובאה ראיה, היתה פועלת נגדו".

וכן יפים דבריו של כב' השופט י. קדמי בספרו "על הראיות– הדין בראי הפסיקה" (דיונון, חלק ב') 917: