סיידה נ' חב' א. ארנסון בע"מ - פסקדין

פסק דין

1.התובע, שאול סיידה, שהינו קבלן לביצוע עבודות בניה וריצוף הגיש תביעתו זו כנגד הנתבעת חברת א. ארנסון בע"מ אשר הזמינה ממנו במהלך חודש דצמבר 2008 עבודות שונות אשר תמורתן לא שולמה. כך פירט העבודות:

עבודות בגן הורדים- נותר לתשלום סך של 32,351 ₪ (דף סיכום חשבון צורף כנספח א' לכתב התביעה). סכום זה הינו סכום עכבון שנותר בידי הנתבעת אשר טרם שולם לתובע.

עבודות בגשר ענבה – נותר לתשלום סך של 41,424 ₪. לטענת התובע העבודות אושרו על ידי מנהל הפרויקט מטעם הנתבעת אולם נותר החוב. (דף החשבון צורף כנספח ב' לכתב התביעה).

עבודות ברחובות, יבנה וכפר גבירול. הנתבעת שילמה לתובע אולם נותר סכום עיכבון בגובה 5% בסך 67,872 ₪ אשר תמורתו לא שולמה לתובע עד היום. (דף החשבון צורף כנספח ג' לכתב התביעה).

עבודות בכביש 410 – על הנתבעת לשלם לתובע סך של 104,728 ₪.

עבודות בכביש 410 – על הנתבעת לשלם לתובע סך של 158,457 ₪ בגין עבודות אלה.

משכך הוגשה התביעה בסך כולל של 404,832 ₪.

2.הנתבעת בכתב הגנתה טענה שבביצוע עבודות התובע נפלו ליקוים רבים ומשמעותיים בגינם זכאית היא לקיזוז התשלומים. לטענתה בחודש פברואר 2010 הוגשה תביעה ע"ס 22 מליון ₪ כנגדה על ידי מזמינת פרויקט כפר גבירול, חברת מע"צ . בתביעה בין היתר הועלו טענות כנגד עבודות שבוצעו על ידי התובע בפרויקט לרבות ליקוים רבים בעבודתו. כפועל יוצא טרם אושרו העבודות וטרם התקבל חשבון סופי על ידי המזמין .

3.בדיון שהתקיים ביום 11.12.2012 הסכימו הצדדים שבמידה ולא יצליחו להגיע להבנה באשר לעבודות שקיבלו את אישור מע"צ אזי הינם מסכימים שימונה מומחה מטעם בית המשפט שחוות דעתו מכרעת שיבחן את טענות הצדדים ויתן חוות דעת בשאלה האם התיקונים המבוצעים כיום בהתאם להסכם שבין מע"צ לנתבעת קשורים לעבודת התובע וכן מהן עלות התיקונים.

4.בהמשך ביום 1.4.12 נשלחה הודעה משותפת על ידי שני הצדדים גם יחד לפיה הם הסכימו שבית המשפט ימנה מומחה מטעמו שיבדוק את טענות הצדדים באשר לאחריות התובע לנזקים וכן את גובה הנזק ויכריע בענין זה.

5.בדיון שהתקיים ביום 28.1.13 קבעתי שלאחר שהוגשה חוות דעת המומחה המחלוקת בין הצדדים הסתיימה למעשה שכן הוסכם בדיון שחוות הדעת תהיה מכרעת. משכך אפשרתי לצדדים להגיע להבנות ביניהם.

6.בדיון שהתקיים ביום 28.4.13 ולאחר שהצדדים לא הצליחו להגיע להבנות ביניהם, ביקש ב"כ הנתבעת להגיש ראיות מטעמו, לאור התנגדות ב"כ התובע קבעתי שאין כל מקום להגשת ראיות נוספות על חוות הדעת שכן הצדדים הסכימו שחוות דעת המומחה תכריע בשאלת גובה הנזק וכן בשאלת האחריות ועל כן אין כל מקום להגשת ראיות נוספות. עם זאת קבעתי לבקשת ב"כ הנתבעת מועד לחקירת המומחה.

7.לאחר שהמומחה, יוסף גולדקלנג נחקר על חוות דעתו, סיכמו הצדדים טענותיהם.

8.דיון משפטי:

9.המומחה בחוות דעתו קבע שהסכום המגיע לתובע לאחר אומדן תיקון הליקויים אשר באחריותו מגיע לסך של 294,366 ₪ וכן מע"מ.

10.בכתב התביעה נתבע סך של 404,832 ₪. המומחה בחוות דעתו קבע שהסכום המגיע לתובע הינו 422,366 ₪ (ראה עמ' 11 סעיף 1 לחוות הדעת). בבית המשפט הוברר שהפער הינו למעשה תשלום המע"מ. לטענת הנתבעת יש מקום להפחית את סכום המע"מ מהקבוע בחוות דעת המומחה.

11.אכן יש ממש בטענת הנתבעת. אומנם בכתב התביעה מציין התובע שהסכום הנתבע אינו כולל מע"מ ויש לחשבו בהצטבר על הסכומים הנקובים לעיל, אולם בסעיף 21 לכתב התביעה המסכם הסכום הנתבע אינו מציין כלל התובע את תוספת המע"מ אלא מבקש הפרשי הצמדה וריבית בלבד.

יתרה מכך, כפי שפירטה הנתבעת בסיכומיה התובע לא שילם האגרה גם עבור המע"מ ובחר לשלם האגרה לפי הסכום שחושב הנתבע על ידו ללא תוספת המע"מ. משלא שולמה אגרה אף על המע"מ לא יכול התובע כעת לטעון שסכום התביעה כולל אף מע"מ.

12.באשר לליקויים . המומחה קבע שבגין ליקויי האבנים המשתלבות אין כל מקום לקזז סכומים כלשהם מהסכומים המגיעים לתובע שכן התובע לא ביצע ריצוף אבנים משתלבות בעובי 8 ס"מ. בחקירתו הנגדית כאשר עומת עם חשבון מס' 25 שם שולם לתובע בגין ביצוע עבודות אבנים משתלבות בעובי 8 מ"מ העיד שהכמות הרשומה שם הינה 111 מ"ר בעוד הכמות שרשומה הינה 250 מ"ר , דהיינו התובע לא ריצף את כל השטחים ועל כן אינו יכול לקבוע האם במקום בו ריצף התובע אכן נפל ליקוי. כן הסביר שבכתב התביעה של מע"צ הטענה הינה שקיים ליקוי של שקיעת ביובים, שאינה קשורה כלל לעבודות התובע, אשר כתוצאה ממנה נאלצו לפרק את האבנים. משכך לא הרימה הנתבעת נטל ההוכחה להוכחת טענתה שנפלו ליקויים בעבודת התובע באשר לריצוף אבנים משתלבות בעובי 8 מ"מ.