סייג ואח' נ' פינקלשטיין ואח' - פסקדין

פסק דין

תביעות הדדיות לשיפוי כל אחד מן הצדדים בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 13/4/10.

לשם הנוחיות יכונה להלן, התובע, הוא גם הנתבע שכנגד :"התובע" ואילו הנתבע – הוא גם התובע שכנגד:"הנתבע" .

1. לטענת התובע, במועד הנקוב נסע בנתיבי איילון מצפון לדרום, בנתיב האמצעי מבין שלושה או ארבעה נתיבים והנתבע נסע בנתיב מימינו. לטענת התובע, הנתבע ביקש לפנות לשמאל, לכן הוא סטה לכיוון הנתיב שלו ופגע בחלקו הקדמי הימני של רכבו עם חלקו האחורי השמאלי של רכב הנתבע. לטענת התובע, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע הואיל והוא סטה לכיוון נתיב הנסיעה שלו ומשכך, על הנתבע לשפותו בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה.

2. לטענת הנתבע, הוא נסע בנתיב אמצעי והתובע נסע משמאלו, הוא נסע ישר ללא כל סטייה מנתיבו והיה זה התובע אשר סטה לכיוון נתיב נסיעתו ופגע בו . לטענת הנתבע, לו אמנם היה הוא סוטה לכיוון נתיב נסיעת התובע כי אז היה מצופה שהפגיעה ברכבו תהיה בחלקו הקדמי ולא האחורי ומשכך, מיקום הפגיעות יש בו בכדי לתמוך בטענתו ולפיה התאונה ארעה עת סטה התובע לכיוון נתיב נסיעתו. לטענת הנתבע, בנסיבות האמורות,האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ומשכך, יש לדחות את תביעת התובע ולקבל תביעתו הנגדית של הנתבע במסגרתה הוא עותר לשיפויו בגין הנזקים אשר אירעו לו כפועל יוצא מהתאונה.

3.בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע הנתבע אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, כל אחד לגרסתו . כמו כן, הוצגו בפני תמונות הנזק לכלי הרכב המעורבים

4.התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות באופן הדדי את תביעות הצדדים ולהלן יפורטו טעמי.

5.הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על כל אחד מן הצדדים החובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הואיל ועסקינן בתביעות הדדיות הנטל החל על כל אחד מהתובעים בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

7.מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן , בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחינה כאמור מעלה כי כפות המאזניים נותרו מעוינות באשר מאזן ההסתברויות אינו נוטה לאיזה מגרסאות הצדדים.

כך, עדויות הצדדים היו מהימנות בעיני באופן זהה ואף לא אחד מן הצדדים העיד אדם נוסף בתמיכה לגרסתו.

זאת ועוד, הראיות החיצוניות היחידות בתיק, הן תמונות הנזק לכלי הרכב ואולם, עיון בתמונות אלו מעלה כי הנזקים המופיעים בהן, הן מבחינת מיקומם והן, מבחינת אופיים – תואמים את כל אחת מגרסאות הצדדים. כך, מיקומי הפגיעות – בחלקו הקדמי של רכב התובע ובחלקו האחורי של רכב הנתבע – תואמים גרסת התובע ולפיה סטה לכיוונו רכב הנתבע (בהקשר זה יש להביא בחשבון סטייה אגב התקדמות של רכב התובע ומשכך, אפשרית פגיעה רק בחלק האחורי) ובה בשעה תואמים את גרסת הנתבע ולפיה סטה לכיוון רכבו רכב התובע ומשכך ,נפגע רכב התובע בחלקו הקדמי ורכב הנתבע בחלקו האחורי.

בנסיבות אלו, בהן אין כל ראייה התומכת באופן חותך באיזה מגרסאות הצדדים, הרי שאף לא אחד מן התובעים הרים את הנטל המוטל עליו ומשכך, דין התביעות להדחות הדדית.