|
ההליך
- לפני בקשה לפטור את המבקשת מתשלום הפרשי אגרה בסך שווה ערך ל- 1% מסכום התביעה, דהיינו- 25,000 ₪ .
- המבקשת הגישה כתב תביעה בגין "גרם נזק גוף נפש בהפרת חובה חקוקה" על סך של 2.5 מיליון ₪ כנגד הנתבע.
- לטענת התובעת, מקורם של הנזקים שנגרמו לה באלימות נפשית, פיזית, כלכלית, מילולית ומינית מצד הנתבע כלפיה, לאורך שנות נישואיהם, כששיאה במעשה אינוס שביצע כלפיה הנתבע. התנהלות המשיב גרמה למבקשת, לטענתה, להתמוטטות נפשית ופיסית, עד כדי אשפוזה בתת- משקל קיצוני (כ- 37 ק"ג בלבד), עריכת 3 ניתוחים בבטנה, טיפולים רפואיים פיסיים ונפשיים ונכות נפשית צמיתה.
- את תביעתה תמכה התובעת בתצהירי ילדיהם הבגירים של הצדדים, בחוות דעת מאת פסיכיאטרית מטעמה, ובתצהירה היא.
טענות המבקשת
- בבקשתה, לא פרטה המבקשת את הנסיבות הנוגעות למצבה הכלכלי, כמתחייב על פי תקנה 9 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ"ו -1995 (להלן: "תקנות האגרות בבית משפט למשפחה"), אלא העלתה טענות משפטיות עקרוניות ולפיהן יש לסווג את התובענה, כך שתשולם בגינה אגרה מופחתת, באופן שיבואר להלן.
- לטענת המבקשת, יש לסווג את התובענה דנן כתובענה לפיצוי בגין עבירת מין ולחייב בגינה אגרה מופחתת, באופן שיהלום את התיקון החקיקתי שנעשה לאחרונה בתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007, להלן- "תקנות האגרות הכלליות" . המדובר בתיקון, אשר נכנס לתוקפו בחודש מרץ 2013, בעניין תביעות נזק בשל פגיעה מינית, במסגרתו נקבעו אגרות מופחתות הן בבימ"ש השלום, הן בביהמ"ש המחוזי והן בביה"ד לעבודה, אשר אינן נגזרות עוד מסכום התובענה אלא מאפיונה, כתביעה נזיקית בגין עבירות מין.
- לחילופין, טוענת המבקשת, יש לסווג את האגרה בתובענה דנן כאגרה בגין תובענה לנזקי גוף וזאת בהתאם להלכה שנקבעה ברע"א 5237/06, מדינת ישראל- הנהלת בתי המשפט נ' ראלב מנסור (מיום 06.07.2008) (להלן: "הלכת מנסור"), ולפיה גם תביעה בגין נזק אשר תוצאתו נכות נפשית, תחשב לצורך סיווג האגרות כתביעה בגין נזק גוף.
|