סטולר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א ואח' - פסקדין

החלטה

בפניי בקשת חייב לשינוי החלטה קודמת מיום 15.9.2010 בה נקצבו מזונות אישה וקטין לפי ס' 128 לפקודת פשיטת הרגל, והועמדו על סך חודשי של 2,000 ₪, בנוסף לתשלום חודשי בסך 400 ₪ לטובת שאר הנושים.

יצויין כי מבקשת ההקצבה מצוייה בעצמה בהליכי פש"ר, עובדה המדברת בעד עצמה בנוגע למצבה הכלכלי.

החייב טוען כי הסכום שהושת עליו לטובת האישה (ממנה הוא פרוד, אך לא גרוש) ולטובת הקטין הוא מעבר ליכולתו הכלכלית, בשים לב לכך שהכנסתו החודשית הינה 4,000 ₪ בלבד. עוד טוען החייב כי הכנסתה של האישה הינה 12,000 ₪. החייב טוען עוד כי בית הדין הרבני ביטל לאחרונה את חיוב המזונות לטובת האישה עד לחודש ספטמבר 2009, וכי ישנו סיכוי טוב שבמסגרת הליכי ערעור של החייב, החיוב יבוטל גם ממועד זה ואילך. כמו כן, לאחרונה קבע בית המשפט לעניני משפחה כי גובה המזונות לקטין יעמוד על 2,000 ₪ בלבד, ובשים לב לכך שהחייב איננו סולבנטי, סבור החייב כי יש להפחית סכום זה אל מתחת למה שפסק בית המשפט לעניני משפחה.

מנגד, האישה טוענת כי הכנסתה הכוללת הינה 3,350 ₪ בלבד (2,100 ₪ מקצבת ביטוח לאומי ו- 1,250 ₪ תמיכה מעמידר), וכי לקטין צרכים מיוחדים. כמו כן טוענת האישה כי לפי פסק המזונות של בית הדין הרבני, היא והקטין זכאים למזונות חודשיים בסך 5,000 ₪. עוד טוענת האישה כי החייב מסתיר הכנסות שיש לו מעסק שבבעלותו, הרשום באופן פיקטיבי על שמו של צד שלישי.

המנהל המיוחד, אשר משמש כמנהל מיוחד הן של החייב והן של האישה, סבור כי יש להותיר על כנה את הקצבת המזונות בסך 2,000 ₪. לדברי המנהל המיוחד, החייב מדווח על הוצאות בסך 3,000 ₪, ולנוכח הכנסה חודשית מדווחת בסך 5,000 ₪, יש בידי החייב יתרה לתשלום מזונות. כך גם סבור הכנ"ר.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש להותיר את הקצבת המזונות על כנה. ראשית לכל, אין עסקינן אך ורק במזונות לקטין, אלא במזונות גם עבור האישה, שטרם התגרשה מהחייב. לפיכך, העובדה שבית המשפט לעניני משפחה קבע לאחרונה שסכום המזונות לקטין יעמוד על 2,000 ₪, אין פירושה שראוי להפחית סכום זה רק משום שהחייב מצוי בהליכי פש"ר, שהרי גם מזונות האישה על הפרק. יצויין כי גם בית הדין הרבני, שהפחית את מזונות האישה, קבע כי ההפחתה חלה אך ורק עד לחודש ספטמבר 2009, ולא לגבי התקופה שלאחר מכן.

לא מצאתי ממש בטענת החייב בדבר הכנסותיה של האישה. לענין זה הוא הסתמך על גמלת סיעוד חודשית בסך 6,000 ₪ שהאישה קיבלה עבור כיסוי שכרו של מטפל סיעודי, אלא שזו בוטלה בינתיים לאחר שנמצא כי האישה אינה זכאית לכך. אכן, מעבר להכנסה בסך 3,350 ₪ מקבלת האישה תמיכה חודשית בסך 2,000 ₪ מן המועצה המקומית, אלא שמדובר בתמיכה שנועדה לכסות את עלות הסעתו של הקטין, שהינו ילד בן תשע שיש לו צרכים מיוחדים, ולא מדובר בתשלום העומד לרשותה של האישה לצרכים אחרים.

באשר להכנסותיו של החייב, אין חולק כי הוא משתכר לפחות 4,000 ₪ (לטענתו שלו. המנהל המיוחד טוען כי החייב מדווח על הכנסה חודשית בסך 5,000 ש"ח), וכי אין הוא מדווח על הכנסותיה של בת זוג עימה הוא מתגורר מספר שנים. לדברי החייב במהלך הדיון, הכנסותיה החודשיות של בת הזוג הן 3,000 ₪ (החייב לא הציג לכך אסמכתא כלשהי כך שלא ניתן לדעת האם בפועל מדובר בהכנסה גבוהה יותר). מכאן שהכנסת משק הבית המשותף של החייב ובת זוגו הינה 7,000 ₪ לפחות (ואם הכנסתו החודשית של החייב הינה 5,000 ₪, הרי שהכנסת משק הבית המשותף הינה 8,000 ₪).

לנוכח העובדה שהכנסות משק ביתו של החייב הן לפחות 7,000 ₪, והוצאותיו המדווחות הן 3,000 ₪, אין כל סיבה להפחית את סכום המזונות שנקצב, מה גם שכל הפחתה כזו, תגרור במקביל הגדלה של סכום התשלום לטובת שאר הנושים.

אשר על כן, הקצבת המזונות בסך 2,000 ₪ תיוותר על כנה.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' שבט תשע"ב, 29 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: