סורילוב נ' משטרת ישראל/חדרה

החלטה

בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט נ. ג'השאן) אשר ניתנה במסגרת תיק מ"י 3643-03-10 ביום 11.5.10 בגדרה קבע את הדיון בבקשה לעיון חוזר בתנאי שחרור ליום 24.5.10.

כנגד העורר הוגש כתב אישום שבו יוחסו לו עבירות של נהיגה ברכב בזמן פסילה, נהיגה ברכב ללא רשיון נהיגה ונהיגה ברכב ללא ביטוח תקף. בעובדות כתב האישום נטען כי ביום 14.3.10 נהג העורר ברכב ונעצר ע"י שוטרים. ביום 7.5.10 נפסל העורר מלקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים. העורר נתפס כאמור כשהוא נוהג בהיותו בפסילה, ומכאן כתב האישום.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר ופסילה עד תום ההליכים. בהחלטתו מיום 15.3.10 הורה בית המשפט כי העורר ישהה במעצר בית מלא בפיקוחה והשגחתה של רעייתו. לאחר בקשה שהוגשה לעיון חוזר, הורה בית משפט השלום ביום 1.4.10 על צמצום מעצר הבית כך שהעורר יהיה נתון במעצר בית בין השעות 18.00 עד 6.30 ובין השעות 6.30 ועד 18.00 יוכל להמצא במקום עבודתו בפיקוח מעסיקו, אשר התחייב להסיעו מביתו לעבודה וחזרה.

בבקשה לעיון חוזר שהוגשה בפני בית משפט קמא היפנה העורר להסדר אליו הגיעו הצדדים בתיק העיקרי במסגרתו הופנה לקבלת חוו"ד של הממונה על עבודות שירות אודות יכולתו לרצות מאסר בעבודות שירות. עוד היפנה העורר לכך שהמשך הדיון בתיק העיקרי בפני בית משפט קמא נקבע ליום 27.4.10 לאחר שבית המשפט הורה לממונה ליתן חוות דעתו עד לאותו מועד. דא עקא שאותה ישיבה נדחתה, לבקשת הממונה, ונועדה ליום 24.5.10. לטענת העורר, הדחיה נעשתה מטעמים פרוצדוראליים לאחר שנקבע לו ראיון עם הממונה להיום, 17.5.10. לטענתו, בשלב זה, למעלה מחודש וחצי לאחר ששוחרר למעצר בית, בהתחשב בסוג העבירה, ובהתחשב בהפנייתו לממונה, אין כל טעם וסיבה להותירו במעצר בית.

הדיון בבקשה לשינוי תנאי שחרור נקבע, כאמור, ליום 24.5.10 ובאותו מועד גם קבוע התיק העיקרי. לטענת העורר, אין כל הצדקה לדחייה כה ארוכה, שכן בקשות לעיון חוזר אמורות להידון זמן קצר לאחר הגשתן. דחייה ארוכה, מבלי שניתנה לה כל הנמקה, אינה סבירה.

ב"כ המשיבה ביקש לדחות את הערר תוך שהיפנה לכך שלאור חומרת מעשיו של העורר, מן הדין היה שיהיה נתון במעצר וכי חסד נעשה עימו מששוחרר למעצר בית. עוד היפנה ב"כ המשיבה לכך שמעצר הבית צומצם באופן המאפשר לעורר לצאת לעבודה ולהתפרנס, ומכאן שאין יסוד לטרוניה הנשמעת מפיו.

לאחר שבחנתי את הבקשה ואת טענות הצדדים, לא מצאתי יסוד לקבל את הערר.

החלטתו של בית משפט קמא ניתנה ביום 11.5.10. חרף זאת, הוגש הערר שבפני ביום 16.5.10 ובו ביום נקבע הדיון להיום (17.5.10). בהודעת הערר לא הובאו נמוקים של ממש שיש בהם כדי להצדיק שינוי תנאי השחרור. העובדה שהושג הסדר טיעון במסגרתו הופנה העורר לממונה על עבודות שירות לצורך קבלת חוו"ד, אינה מהווה טעם מספיק לשנות את תנאי השחרור בשלב זה. למותר לציין כי הראיון עם הממונה התקיים אך הבוקר, ומטבע הדברים טרם הוגשה חוות דעתו.

במסגרת הדיון, טען העורר בפני כי הוא מבקש לצאת לחפש עבודה על מנת לפרנס א משפחתו, וזאת בשים לב לעובדה שהקבלן אצלו הועסק ואשר הורשה לצאת ממעצר בית לצורך עבודה אצלו, אינו מספק לו עבודה יותר.

בשים לב לעובדה שאנו מצויים יום אחד לפני ערב חג השבועות החל בימי שלישי ורביעי, ובהתחשב בכך שבסמוך לאחר מכן חל סוף השבוע, הרי שמדובר במספר מצומצם של ימים שבהם יוכל, אם בכלל, העורר לחפש עבודה. לא נראה לי כי פרק זמן זה יש בו כדי להצדיק התערבות בהחלטת בית משפט קמא.

בשולי הדברים אציין כי עיינתי בהחלטה אותה הציג בפני ב"כ העורר, ואשר ניתנה בבש"פ 2444/10 (רוני חאג' נ' מדינת ישראל), אלא שלהבדיל מענייננו, שם נקבע הדיון בבקשה לעיון חוזר למועד שחל למעלה מחודש וחצי מאז הגשת הבקשה. לא כך בענייננו.

סיכומו של דבר, ועל יסוד מקבץ האמור, אני דוחה את הערר.

ניתנה והודעה היום ד' סיון תש"ע, 17/05/2010 במעמד הנוכחים.

אמיר טובי, שופט

הוקלד על ידי: ציפה זנדברג