אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סורוגון ואח' נ' מעין ואח'

סורוגון ואח' נ' מעין ואח'

תאריך פרסום : 21/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
14027-08-12
09/05/2013
בפני השופט:
חנה פלינר

- נגד -
התובע:
אהרון סורוגון
הנתבע:
יהל מיכאל מעין

החלטה

1. מונחת לפניי בקשה לסילוק על הסף. על קוצו של יוד, המדובר בתביעה בסך 530,000 ₪ שהגיש מר אהרון סורוגון (להלן: "התובע"/ "המשיב") כנגד מר יהל מעיין (להלן: "הנתבע"/ "המבקש"). על פי כתב התביעה, התובע ושותפו שכרו מהנתבע נכס מקרקעין (לאחר שנשאו בדמי פינוי כלפי השוכר הקודם) במטרה להפעיל בו עסק למכירת מזון מהיר. על מנת להתאים את הנכס לעסק שיפצו הם אותו והוציאו הוצאות שונות, המפורטות בכתב התביעה. לאחר כשלוש שנים בהן השקיעו התובע ושותפו את מלוא מרצם, זמנם וממונם נפגע התובע בתאונת דרכים ואת שותפו פקדו נסיבות אישיות כך שלא נותר לשניים כל ברירה אלא למכור את העסק לצד שלישי. לשם כך, היה על הצד השלישי להתקשר עם הנתבע בהסכם שכירות חדש ביחס לנכס. אלא שהנתבע סיכל את המכירה, נמנע מהתקשרות עם הצדדים השלישיים, נקט ב"סחבת" וחיסל את האפשרות למכור את העסק כנגד תמורה ראויה כלשהי. יוער כי במהלך תקופת ההתקשרות הוחלף שותפו של התובע ונחתם הסכם נוסף עם הנתבע.

2. בכתב ההגנה עלתה בין היתר טענה שלפיה התובע חתם על כתבי ויתור בגין תביעות עתידיות כלפי הנתבע. האחד, מיום 16.5.2008 (בהחלפת השותפים) ובו נכתב: "אין לנו יותר תביעות כלפיך" (להלן: "כתב הויתור הראשון") והשני ביום 3.9.2010 בסיום ההתקשרות כנגד השבת בטוחות ובו נכתב: "אין לי/נו יותר תביעות כלפיך." על כתב הויתור השני חתום התובע כאשר בצמוד לחתימתו נחזות לכאורה האותיות "תמ" שבשלב זה לא ברור האם מהוות חלק מהחתימה אם לאו (נספח א' לכתב ההגנה; להלן: "כתב הויתור השני" יקראו יחד: "כתבי הויתור"). בכתב התשובה הדף התובע את הטענה בעניין כתבי הויתור וטען לביטול כתב הויתור השני בשל כפייה ועושק. התובע כתב לנתבע מכתב שהתקבל אצלו ביום 19.9.2010 ולפיו גרם לו האחרון נזקים כספיים ומצבו הרפואי הורע. בין היתר כתב שלא הפר את החוזה וכן "פיניתי את החנות תחת מחאה..". התובע טוען כי מכתב זה מהווה הודעת ביטול כתב הויתור השני (נספח א' לכתב התשובה; להלן: "מכתב הביטול הנטען"). יצוין כי הנתבע הגיש מצידו תביעה שכנגד בעניין הפרת הסכם השכירות.

3. ביום 6.2.2013 התקיים קדם משפט ראשון לפני ובמסגרתו העליתי מיוזמתי את נושא כתב הויתור השני: "לאחר מתן זכות דיבור ראשונית לצדדים, בית המשפט העלה מיוזמתו את נושא כתב הויתור, אשר לא הוזכר בכתב התביעה אלא רק בכתב ההגנה ובכתב התשובה. בית המשפט מצא לנכון מיוזמתו להפנות את הצדדים לשתי החלטות קודמות של מותב זה בת"א 47228/08 ובת"א 14759/06. מדובר בהחלטות שניתנו בעניינים אחרים, אך בטענות דומות בנושא מעמדו של כתב ויתור. גם במקרים הנזכרים לעיל עלו טענות של לחץ וכפיה כלכלית וכי כתב הויתור נחתם תחת מחאה. בכך דומות מאוד הטענות לעניין שלפנינו... סבורני כי בכל מקרה לכתב ויתור יש משמעות חשובה ביותר ובמקרה ובית המשפט מחליט לשמוע תיק למרות קיומו של כתב ויתור יש צורך שהנסיבות יהיו משמעותיות וכאלה המצדיקות התדיינות משפטית." לאחר הדיון הגיש המבקש את הבקשה דנן.

טענות המבקש

4. בבקשה עותר המבקש לסילוק התביעה על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים וחוסר תום לב שכן לגישתו המשיב לא צירף את כתבי הויתור לתביעה ואף לא הזכיר אותם; כתבי הויתור חוסמים התדיינות עתידית בכל טענה שיש למשיב כלפי המבקש. המשיב ידע על מה חותם וכנגד החתימה על כתב הויתור השני קיבל לידיו את הבטוחות, המדובר בהתחשבנות סופית. העובדה ששותף המשיב אינו תובע בתביעה זו, מדברת בעד עצמה.

5. המבקש הודף את טענת המשיב בכתב התשובה לכפיה ועושק. לגישתו, המשיב היה מיוצג ע"י עו"ד למרות שטוען שלא נעזר בייעוץ משפטי. זאת ועוד, המשיב חתם על כתב הויתור השני שנוסחו כמעט זהה לכתב הויתור הראשון. החתימה על שני ההסכמים ממחישה כי לא נכפה עליו לחתום. החתימה לא נעשתה בלהט הרגע אלא כעבור מספר ימים במהלכם נערכו מספר שיחות; אף אם סבר המשיב שנכפה עליו לחתום על כתב הויתור השני הרי שאינו עומד בסעיף 20 לחוק החוזים הדורש ביטול תוך זמן סביר. המשיב לא נתן הודעת ביטול ואף המתין שנתיים לפני שהגיש את התביעה; מכתב הביטול הנטען אינו מכתב ביטול אלא תגובה למכתב ששלח המבקש בין היתר למשיב ביום 20.8.2010 ולפיו הפר הוא את ההסכם כאשר המחאה שמסר חוללה; המשיב לא הוכיח את טענתו לעושק. אין ספק כי אינו לוקה בחולשה שכלית או גופנית. ככל שנתון היה בלחץ כלכלי הרי שהופעל הוא מגורמים חיצוניים ואין בכך לגבש עילה של עושק. המשיב קיבל לידיו בטוחות כספיות ולא נשקף איום לו או למשפחתו.

6. ביחס לטענת המשיב כי חתם תחת מחאה ושרבט את האותיות "ת" ו"מ", טוען כי לא ברור שמדובר באותיות אלה ואין הן קריאות. מה גם ולא ברור שאינן חלק מחתימתו. האות "ת" אינה זהה בצורתה לזו המופיעה בכתב ידו של המשיב בכתב הויתור. המשיב גם לא אמר דבר במעמד החתימה ולא מחה באופן גלוי. תוספת ה"צופן" כנגד קבלת בטוחות עולה כדי תרמית. אם חתם תחת מחאה הרי שיש בחתימתו משום מצג שווא כלפי המבקש. מה גם וטענת החתימה על כתב הויתור במחאה לא הוזכרה במכתב הביטול הנטען; בנוסף, בכתב שחרור הערבות נכתב שהאישור כפוף להעדר תביעות מצד המשיב; לשון הויתור הינה רחבה וגורפת וברור שנועדה לסילוק סופי ומוחלט של דרישות הצדדים; בהתאם להסכמי השכירות המבקש אינו מחויב לקבל כל שוכר חלופי שמציע לו המשיב. על פי סעיף 2ג לחוק השכירות והשאילה הוראות החוק יחולו רק באין כוונה אחרת משתמעת מההסכם בין הצדדים בעוד שבענייננו ישנה הסכמה מפורשת לעניין זה כך שמחייבת היא את הצדדים.

7. בתשובה לתגובה מוסיף וטוען המבקש שהטענות בתגובה לגבי כתב הויתור הינן כבושות ולא נטענו בכתב התשובה או בדיון. מה גם ולא הוכחה תשתית ראייתית מספקת ובכלל זה תעודת רופא ודפי חשבון שיוכיחו את טענותיו הרפואיות והכלכליות של המשיב. טענות המשיב בעניין חתימה על כתב הויתור השני בשל הצורך הנואש בערבות הבנקאית אינה כוונת המחוקק לגבי מצב של מצוקה ועושק; לא סביר שמצוקת המשיב היתה כה קשה עד אשר נמנע ממנו להיוועץ בעורך דין. קיימת אפשרות להיוועץ בסיוע משפטי ולבקש פטור מאגרה; לא הוכח שכתבי הויתור גרועים במידה בלתי סבירה; העובדה כי המבקש הסכים לחילופי המחזיקים משמיטה את הקרקע כאילו סרב ללא סיבה. השוכרים החלופיים שהוצעו ביקשו לשכור את המושכר לפרק זמן ארוך (שנים) מפרק זמן השכירות שנותר למשיב (חודשים); המדובר בפינוי בית עסק ולא בית מגורים למשל ולכן יש לשים את הדברים בפרופורציה הנכונה.

טענות המשיב

8. למרות שהמבקש התייחס לשני כתבי הויתור, רק כתב הויתור השני הינו רלוונטי לענייננו שכן כתב הויתור הראשון נערך כשנתיים לפני האירועים הרלוונטיים לתובענה; המבקש התנה את השבת הבטוחות בחתימה על כתב הויתור השני שלא הוצג למשיב קודם לכן, לא היה ידוע לו כי יידרש לחתום עליו ולא נערך כל מו"מ ביחס לחתימה עליו וביחס לתוכנו. המשיב הבהיר למבקש במעמד הפגישה שתניית הויתור על התביעות אינה סבירה אך המבקש ציין שאם לא יחתום יראה את הסכם השכירות תקף באופן שהמשיב ושותפו ימשיכו לחוב במלוא תשלומי השכירות, לא יושבו הבטוחות והמבקש ינקוט בהליכים נגד הערבים. המשיב נדרש להחליט מיידית. בשל חיסרון כיס לא קיבל המשיב ייעוץ משפטי ולא נותר לו אלא להתייעץ עם מכר שהינו הדיוטה. בהמלצת האחרון חתם וציין בסמוך את האותיות "ת.מ" כעדות לכך שהחתימה תחת מחאה. טוען כי הבהיר לאשת המבקש בנוכחות המבקש (ששמע את ההסבר) על פשר האותיות כאמור לעיל.

9. בהמלצת עורך דינו של המשיב (אשר ייצג אותו בהליך הנזיקי הנוגע לתאונת הדרכים שעבר) נשלח מכתב הביטול הנטען המהווה הודעת ביטול כדין, בתוך זמן סביר ומבהיר כי ההצהרה שאולץ לחתום עליה הינה שגויה והמבקש גרם לו נזקים רבים. סעיף 20 לחוק החוזים אינו קובע נוסח להודעת ביטול. המשיב הודף את הטענה שלפיה מכתב הביטול נכתב בתגובה למכתב קודם שנשלח ע"י המבקש; בהתבסס על אסמכתאות משפטיות רבות, טוען המשיב כי ביום 3.9.2010 המועד בו נדרש לחתום על המסמך היה פצוע, לאחר תאונת דרכים שעבר חודשים ספורים קודם לכן והיה מצוי בעיצומם של טיפולים שיקומיים. נוסף על כך היה נתון במצב כלכלי קשה אשר נבע מהחזקת הנכס והעסק במתכונת מצומצמת בהמתנה למכירתו. המשיב היה זקוק באופן נואש לכספים שהיו מופקדים בבנק כנגד הערבות הבנקאית שהחזיק בידיו המבקש על פי הסכם השכירות והיה חרד לשחרור מיידי של הערבים להסכם השכירות ולא נותרו בידיו משאבים הדרושים להמשך החזקת הנכס ותפעולו ובכלל זה עובדיו פוטרו בסמוך לפינוי הנכס ופעילות העסק ירדה באופן דראסטי במהלך הניסיון למכורו. לאור כך, נשלל רצונו החופשי של המשיב, המבקש השתמש באיום מפתיע שהנזק הצפון במימושו הינו חמור ובלתי הפיך, המשיב חתם על המסמך בכדי להשתחרר מלחץ עסקי-מסחרי בלתי חוקי שהופעל עליו והיה חסר אונים בשל "שקיעה כלכלית"; למשיב לא היתה כל אפשרות מעשית אחרת לרבות פניה לערכאות כדי למנוע את הפעלת האיום (כמפורט בסעיף 52.8).

10. עוד טוען כי כתב הויתור השני בטל אף מכח הפרת חובת תום הלב החלה על המבקש מכח סעיף 39 לחוק החוזים. יחסי הצדדים מכח ההסכם הסתיימו בהסכמה והמשיב עמד במלוא התחייבויותיו ולכן היה על המבקש להשיב למשיב את הבטוחות ללא התניה. המדובר ב"בריונות חוזית" וניצול עמדת כח. הפרת חובת תוה"ל מהווה עילת ביטול עצמאית ונפרדת ללא קשר לכפייה ועושק. לגבי פסקי הדין אליהם הפנה מותב זה את הצדדים בקדם המשפט טוען המשיב כי לא ניתן לגזור גזירה שווה בין המקרה דנן לאלו נשוא פסקי הדין (ראו טענותיו בסעיפים 67 – 70 לתגובה).

11. המשיב טוען כי נמנע מלהזכיר את כתב הויתור השני בכתב התביעה מאחר שנחתם בלחץ וכפייה ובוטל לפיכך לא מצא צורך להזכירו. העובדה שהמבקש לא צירף לכתב הגנתו את מכתב הביטול הנטען עולה כדי חוסר תום לב; לגבי טענת המבקש הנוגעת לאי הגשת כתב התביעה ע"י שותף המשיב טוען כי בין השניים התעורר סכסוך קשה וכי השותף לא הביע רצון לנקוט כנגד המבקש הליכים. לא ניתן להסיק או ללמוד דבר מכך שהשותף חתם על כתב הויתור השני ללא הסתייגות; המשיב מפנה לסעיף 22 לחוק השכירות הקובע כי משכיר אינו רשאי לסרב להעברת זכות השכירות מטעמים בלתי סבירים או להתנות את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, כפי שעשה המבקש בענייננו, המדובר לגישתו בחוק קוגנטי שלא ניתן להתנות עליו או לסייגו.

דיון והכרעה

12. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה סבורה אני כי דינה בשלב זה להדחות תוך שמירה על הטענות לאחר בירור הראיות, כפי שיפורט להלן.

13. כידוע מחיקת תביעה או דחייתה על הסף הם בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ופתרון ענייני של המחלוקות לגופו הינו עדיף (ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין פד"י מ(2) 448, 671). עם זאת, כאשר משתכנע ביהמ"ש שגם אם יוכיח התובע את טענותיו המפורטות בכתב התביעה דין התביעה להדחות אזי אין מקום לבזבז זמן שיפוטי ולגרום להוצאות הצדדים בניהול משפט אשר תוצאותיו ידועות מראש.

14. בענייננו, הוצגו כתבי ויתור על תביעות עתידיות כאשר מנגד עלו טענות בדבר כפיה ועושק והוצג מכתב הביטול הנטען. המדובר בטענות שניתן יהא להכריע בהן לאחר ליבון בראיות ולא בשלב המקדמי בו מצוי התיק. במסגרת הראיות יהא עלי לבחון בין היתר האם נפל פגם בכריתה, מהי משמעות האותיות "תמ" המופיעות ליד חתימת המשיב אם מהוות חלק מהחתימה אם לאו, יהא עלי לפרש את מכתב הביטול הנטען ולקבוע האם אכן מהווה הודעת ביטול כדין או שמא תגובה למכתב קודם ששלח המבקש למשיב וכיוצא בזה.

15. אעיר כי כאשר עולה טענה של סילוק על הסף ויש צורך בראיות על מנת להכריע בה נוהגת אני לפצל את הדיון, כפי שארע בפסקי הדין אליהם הפנתי בקדם המשפט. תחילה נבחנות הטענות המקדמיות בראיות ורק אם מגיעה אני למסקנה שאין ממש בבקשה לסילוק על הסף ממשיך בירור התביעה לגופו של עניין. בענייננו מטעמי יעילות דיונית, מאחר שמדובר בתיק פשוט יחסית שהיקפו אינו נרחב ומאחר שתלויה ועומדת לפני תביעה שכנגד שתתברר במקביל סבורה אני כי אין מקום לפצל את הדיון ובירור הטענות המקדמיות כמו גם הטענות לגופו של עניין יתבררו יחד.

16. לפיכך, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות. אעיר כי התיק קבוע לקד"מ על יסוד תצהירים ליום 8.7.2013. מאחר שעל הצדדים למצות הליכים מקדמיים בתוך 30 ימים ולהגיש תצהיריהם - לא יחלוף המועד להגשת אחרון התצהירים במועד קדם המשפט הקבוע. לכן, הצדדים רשאים להגיש מועדים מוסכמים לקדם משפט לאחר הפגרה. יובהר כי עד להחלטה אחרת מועד הדיון נותר על כנו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ