אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סוקולובסקי נ' עמק חפר

סוקולובסקי נ' עמק חפר

תאריך פרסום : 05/03/2012 | גרסת הדפסה
רת"ק
בית המשפט המחוזי מרכז
56991-05-11
30/03/2012
בפני השופט:
ורדה פלאוט

- נגד -
התובע:
צבי סוקולובסקי
הנתבע:
מועצה אזורית עמק חפר

החלטה

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בנתניה מיום 11.05.11 (כב' השופט ה. גרובס) אשר דחה תביעה כספית ע"ס 8,220 ₪ שהגיש המבקש כנגד המשיבה.

בתביעתו טען המבקש כי המשיבה גררה את רכבו שלא כדין ובפעולתה זו הסבה לו נזקים.

2.אין מחלוקת כי ביום 24.06.08 החנה המבקש את רכבו בסמוך לחוף הים בבית ינאי, לצורך השתתפותו באירוע שהתקיים באותו יום במקום. כן אין מחלוקת כי החנייה לא היתה בתחום מגרש החניה שהכשירה המשיבה לצורך הארוע. בשעה 13:13 נגרר רכבו של המבקש ע"י המשיבה, ונרשם דו"ח חניה כנגדו. המבקש בחר להישפט. המשפט נערך ביום 06.07.10 במסגרתו זוכה המבקש והדו"ח בוטל מאחר והעד שהוזמן מטעם המשיבה הודה מייד שהוא לא ערך את הדו"ח. התמונה שצולמה על ידי המשיבה אבדה. במסגרת הליך זה חייב ביהמ"ש את המשיבה לשאת בהוצאות המבקש בסך 300 ₪.

3.לנוכח הזיכוי וביטול הדו"ח, הגיש המבקש תביעה כספית כנגד המשיבה בגין נזקיו הנטענים: החזר הוצאות גרירה ופיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה למבקש ולמשפחתו שנאלצו ללכת ברגל 4 ק"מ, ויום הבילוי נהרס להם.

בית המשפט לתביעות קטנות דחה את התביעה לאחר ששמע את עדות המבקש ועדות נציג המשיבה.

בפסק הדין נקבע כי אכן המבקש זוכה בדיון בבימ"ש, אך מדובר ב"זיכוי טכני בלבד", ולא התנהל דיון לגופו של עניין.

בימ"ש קמא קבע כי המבקש לא הוכיח כי הדו"ח נערך שלא כדין, וע"כ אין סיבה לפצותו. כמו"כ נקבע כי פיצוי בסך 8,000 ₪ אינו סביר כלל, ואין הסבר מניח את הדעת לשאלה מדוע לא הזמין המבקש מונית שתסיע אותו למגרש החניה אליו נגרר רכבו. הוסיף בימ"ש קמא וקבע כי אין כל מקור אובייקטיבי לטענות המבקש לפיהן פעלה המשיבה בחוסר תום לב על מנת "לעשות קופה" כטענת המבקש. כאמור, התביעה נדחתה והמבקש חוייב בהוצאות בסך 500 ₪.

4.לטענת המבקש שגה בית משפט קמא בכך שקיבל את טענת המשיבה כי הוא חנה בניגוד לחוק, שעה שהוא זוכה מעבירה זו בבית המשפט המוסמך, והתמונה שצולמה והיוותה אסמכתא לדו"ח אבדה. זאת בשעה שלמבקש עצמו תמונות וראיות חד משמעיות כי חנה כחוק.

5.דין הבקשה להידחות.

כפי שנקבע לא אחת, בחר המחוקק שלא להעניק זכות ערעור על פסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות אלא יש לבקש רשות ערעור, ולא בכדי, שכן המטרה היא "פישוט הליכי הדיון כדי להגיע להכרעה מהירה", ועל כן סיכוייה של בקשת רשות הערעור הם מועטים (רע"א בודקר נ' ברטה בשקירוב ואח' (מיום 20.03.05)), והמשוכה שקבע המחוקק גבוהה (רע"א 4122/06 ד"ר צבי מעוז נ' יעקב מיכאלה (מיום 17.01.07); וראו גם רת"ק (ת"א) 33372-11-10 משה טייב נ' עיריית תל אביב ואח' (מיום 10.02.11).

כמו כן, הלכה מושרשת היא כי ערכאת הערעור לא תתערב בקביעות עובדתית של הערכאה הדיונית אשר התרשמה מהעדים באופן בלתי אמצעי (ע"א 2254/09 צ.נ בנייני איכות בנתניה בע"מ נ' עו"ד גונן קסטנבאום (מיום 03.01.11)).

6.כך, בעניינינו, לא מצאתי כי יש מקום להתערב בקביעותיו של בית משפט קמא, אשר העדיף את העדות מטעם המשיבה על פני עדות המבקש (סעיף 3(1) לפסק הדין), וכן לא מצאתי טעות גלויה על פני פסק הדין, או קיומה של שאלה עקרונית, המצדיקות מתן רשות ערעור.

7.אין לקבל את טענת המבקש כי יש בידיו "ראיות חד משמעיות", כדבריו (סעיף 6 לבר"ע), התומכות בגירסתו. בטענה זו מכוון המבקש לתמונות שצילם, אלא שאלו צולמו בדיעבד, שעות מספר לאחר שהרכב נגרר, והן מתיימרות "להדגים", כאמור, בדיעבד, את מקום חניית הרכב בזמן אמת. כמובן שזו אינה ראיה שיכולה להתקבל, שכן, בדיעבד, יכול היה המבקש להחנות את רכבו ולצלמו בכל מקום שיחפוץ.

לא זו אף זאת, התמונות אינן משקפות את מצב השטח במועד גרירת הרכב, שהיה, אין חולק, הומה אדם (פרוטוקול, עמ' 2 שורות 3, עמ' 3 שורה 1 ).

8.לעומת זאת, מתקבלת על הדעת, ולמעשה אין אפשרות אחרת, כי בתנאי השטח לא היתה ברירה אחרת אלא לחנות באמצע הכביש (ואין מחלוקת כי כך לא נעשה), או בשוליו, דבר שנאסר בתמרור כחוק (וכיום אין המבקש חולק על כך כי במקום היה תמרור האוסר על חניה בשולי הדרך, פרוטוקול, עמ' 1, שורה 21). כמו"כ, כאמור, אין חולק כי בקרבת מקום הוכשר מגרש חניה, וגם בכך יש לחזק את המסקנה כי החנייה מחוץ למגרש החניה היתה בניגוד לתימרור במקום.

9.נראה כי גם על פי מהות העניין, אין בהכרח, במצב שבו פועלת הרשות כנגד האזרח בתום לב אך בכל זאת מזוכה אותו אזרח בהליך פלילי, כדי לחייב את הרשות בפיצויים אזרחיים.

השוו לעניין זה ע"פ 2366/03 עסאף (בן אליאס) עסאף ואח' נ' מדינת ישראל (מיום 01.12.04), שם נקבע אין די בכך שנאשם זוכה בדין על מנת להחיל את סעיף 80 לחוק העונשין תשל"ז-1977, ולעיתים, שיקולים שונים עשויים להוביל לכך כי זכותו של נאשם לפיצוי מכח סעיף 80 תצטמצם ואף תידחה. המחוקק קבע תנאי סף להפעלת הסמכות להורות על פיצוי ע"פ סעיף 80. התנאי הראשון הינו כי הנאשם יצא זכאי בדין. התנאי השני הוא כי "לא היה יסוד לאשמה" או לחלופין כי בימ"ש ראה נסיבות אחרות המצדיקות מתן פיצוי.

בעניינינו, נקבע עובדתית כי היה יסוד לעריכת הדו"ח, וכאמור, לא מצאתי מקום להתערב בקביעה זו, ומכאן כי תוצאת פסק הדין נכונה גם בהשוואה לאמור לעיל.

10.התוצאה היא כי הבקשה נדחית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ