אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סופר נ' נצרה

סופר נ' נצרה

תאריך פרסום : 24/12/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום אשקלון
33757-01-12
17/12/2013
בפני השופט:
עידו כפכפי

- נגד -
התובע:
משה סופר
הנתבע:
טארק נצרה
פסק-דין

פסק דין

1.האם הנתבע חייב בפרעון שיקים אשר מחזיק התובע ולטענתו נמסרו לו להבטחת התמורה בהסכם שכירות בין התובע לדיירת בביתו.

רקע וטענות הצדדים

2.שלוש התביעות המאוחדות, מקורן בשלוש בקשות נפרדות לביצוע שטרות בגינן ניתנה רשות להתגונן. תיק 34319-01-12 עניינו בשיק בסך 5,500 ₪ מועד פרעון ביום 29.9.11 אשר הוגש לביצוע ביום 29.12.11 לתיק הוצל"פ 22-07593-11-6 ובבקשת הביצוע נטען כי השיק בחתימת הנתבע. תיק 33757-01-12 עניינו בשני שיקים בסך 5,500 ₪ כל אחד לפרעון לימים 29.10.11, 29.11.11 אשר הוגשו לביצוע ביום 29.12.11 לתיק הוצל"פ 22-07594-11-7, גם כאן נטען כי השיקים בחתימת הנתבע. תיק 10387-02-12 עניינו בשיק בסך 5,500 ₪ מועד פרעון ביום 29.12.11 ושיק בטחון בסך 50,000 ₪ מועד פרעונו ביום 9.12.11, אשר הוגשו לביצוע ביום 10.1.12 לתיק הוצל"פ 22-00517-12-4, גם כאן נטען כי השיקים בחתימת הנתבע.

הנתבע, טרם קבלת ייצוג משפטי, טען בהתנגדות כי לא מסר את השיקים ולא חתם עליהם ודאג לביטולם, בבנק ובתלונה למשטרה. הנתבע צירף אישור משטרה מיום 12.12.11 בדבר הודעה על אבידה שארעה ביום 27.9.11 וכן אישור מסניף הבנק הנמשך אודות ביטול שיקים מספר 10030 עד 10042 ביום 27.9.11 וביטול שיק מספר 100441 ו- 10043 ביום 18.12.11.

3.בהחלטה מיום 2.12.12 ניתנה לתובע האפשרות לפרט בבקשת ביצוע מתוקנת את העילה כנגד הנתבע. בתגובה הגיש תצהיר מיום 25.4.12 בו טען כי הנתבע גר עם גברת עדנה בן חמו (להלן - עדנה) בבית ברחוב הדולפין 9 אותו שכרה מהתובע. נטען כי הנתבע מסר את פנקס השיקים שלו לעדנה והיא העבירה את השיקים לתובע כאשר הנתבע נכח בבית. לטענת התובע אף הצהירה עדנה בפניו בכתב כי היא מיופת כח בחשבון הנתבע. בהחלטה מיום 13.4.13 נקבע כי על התובע לפרט במפורש מי חתם על השיקים וכיצד מבוקש לחייב את הנתבע. למרות שנקבע כי יש לעשות כן בבקשת הביצוע נעשה הדבר בתצהיר עדות ראשית ובפועל התרתי פירוט העילה במסגרת התצהיר.

בתצהיר התובע מיום 14.5.13 טען כי יש לחייב את הנתבע מכח "חתימה מכח הרשאה" שכן עדנה חתמה על השיקים בנוכחותו ואישורו של הנתבע, ביום בו חודש עימה הסכם השכירות לבית. לטענתו נמסרו לו 12 שיקים באותו מעמד והגיש לביצוע את השיקים שקדמו למועד פינוי המושכר. לשיטת התובע, מאחר והנתבע גר עם עדנה, כתובתו בשיקים היא במושכר ונתן לה הרשאה לעשות בהם שימוש, חב הוא בפרעונם. עוד הפנה התובע להליך פינוי המושכר, 19607-12-11 וטען כי שם הודתה עדנה כי מסרה שיקים של הנתבע. לטענת התובע נותר חוב בגין חמישה חודשי שכירות, ספטמבר 2011 עד ינואר 2012, ולאחר תשלום במזומן בסך 4,000 ₪ נותר חוב בסך 23,500 ₪. עוד נטען כי צירוף הריבית ההסכמית לפיגור בתשלום, בשיעור של 10% לחודש, מובילה לחוב בשיעור של כ- 80,000 ₪. לתמיכה בטענתו כי עדנה מסרה שיקים באישור הנתבע צירף התובע מסמך שכותרתו "ניספח להסכם, הסכם שכירות בלתי מוגנת", שנערך ונחתם באשקלון ביום 4.7.11. במסמך זה, הנחזה לכלול חתימות של עדנה והנתבע, הוצהר כי עדנה "אפוטרופוס בחשבון" הנתבע והתובע יהיה רשאי לפעול משפטית במידה וההמחאות לא יכובדו.

לאחר קבלת סיוע משפטי הגיש הנתבע תצהיר עדות ראשית ובו טען כי עדנה מסייעת לו להשתקם נוכח עברו הפלילי ומאפשרת לו לגור ביחידת דיור בחממות במושב עמיעוז. הנתבע דחה את הרמיזות לקשר אחר עם עדנה והבהיר כי לא נתן לה רשות לחתום בשמו על השיקים ולא חתמה עליהם בנוכחותו.

דיון והכרעה

4.הליך זה הינו דוגמא לכך שאי הקפדה על סדרי הדין עשויה לשבש את מהלכו של ההליך השיפוטי. (השווה, רע"א 2928/97 חנוך נ' חברת שי אופיר שיווק והספקה בע"מ, 28.7.98). בקשת הביצוע כפי שהוגשה אינה מגלה עילה שעה שלא פורט האם השיקים נושאים את חתימת הנתבע, בתצהיר הראשון נטען כי הנתבע מסר שיקים לעדנה והיא העבירה אותם לתובע, אולם לא כלל התייחסות לחתימתם. בתצהיר השני טען התובע כי עדנה חתמה על השיקים בנוכחותו ולכן מדובר ב"חתימה מכח הרשאה". בחקירתו הנגדית חזר בו התובע מטענתו והעלה גרסה חדשה לפיה עדנה מסרה לו את השיקים כאשר הם כבר היו חתומים. די בשלל גרסאות התובע, הסותרות אחת את רעותה, כדי ללמוד כבר עתה כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי הנתבע חתם על השיקים, ככל שזו טענתו. הנתבע לא טען במפורש כי התובע זייף את השיקים אולם טען לכל אורך הדרך כי לא מסר לתובע שיקים בחתימתו והכחיש כי נתן לעדנה הרשאה לעשות בהם שימוש.

שעה שהתובע לא הגדיר מראש ובמדוייק את עילת תביעתו, קשה לאתר את הבסיס הנטען לחיובו של הנתבע ודי בטעם זה כדי לדחות את התביעה. מאחר והשיקים, במקום המיועד לחתימת המושך, נושאים את שמו של הנתבע "טארק" אין מדובר ב"חתימה בתוקף הרשאה" בה דן סעיף 25(א) לפקודת השטרות. אם עדנה היתה חותמת את שמה או חתימתה בכוונה לחייב את הנתבע, אז היה מקום לדון בתחולתו של סעיף זה. הטענה העולה הינה כי עדנה חתמה בשמו של הנתבע, ורשמה את שמו. במקרה כזה מדובר בטענה ל"חתימה בהרשאה" שאז יש להידרש לסעיף 92(א) לפקודת השטרות, (ראה, דנ"א 9337/09 אוזן נ' תבל נכסים והשקעות י.מ (1994) בע"מ, 25.5.10).

5.התובע נסמך על העובדה כי השיקים חוללו מחמת העדר כיסוי מספיק ולא מחמת אי התאמה בחתימה כדי ללמד על כך כי חתימת הנתבע מתנוססת עליהם. אין די בטענה זו ובסיכומים חזר בו התובע מטענתו כי עדנה חתמה על השיקים. שעה שהנתבע הכחיש כי חתם על השיקים יש לבחון האם עלה בידי התובע להוכיח כי חתם או לכל הפחות להעביר את נטל הבאת הראיות לנתבע להפריך את אמיתות חתימתו.

מבחינה חזותית של החתימות אל מול חתימת הנתבע בדוגמת החתימה בבנק ובטופס ההודעה במשטרה עולה כי ישנו הבדל מהותי בין החתימות בכל הנוגע להטיית האותיות ואופן כתיבת האות "ק" בסוף שם הנתבע. שעה שהנתבע הכחיש גם את חתימתו על הנספח להסכם, עצם קיומו אינו מחזק את אמיתות החתימות. עולה כי בבחינה החזותית אין די כדי לעמוד בנטל הוכחת אמיתות החתימה.

אשר לנסיבות החתימה, כאמור לעיל, לא הציג התובע משנה סדורה. לטענתו ביום 4.7.11 נערך הסכם השכירות עם עדנה והתוספת להסכם כאשר הנתבע נוכח בבית, בחקירתו טען שצעק בחצר. התובע סירב להשיב לשאלות האם ביקש מהנתבע לחתום על השיקים או על התוספת להסכם. באשר לאופן עריכת התוספת טען שהדפיס אותה טרם מעמד החתימה לאחר שדיבר עם עדנה בטלפון ואישרה לו שהיא "אפוטרופוס" בחשבון הנתבע. עוד טען כי טרם ההסכם בדק את החשבון בבנק ישראל. מעדותו עלה כי קיבל את פרטי החשבון טרם מעמד החתימה ולא ניתן הסבר מניח את הדעת להשלמת פרטי החשבון בכתב יד על התוספת להסכם. אין גם הסבר מדוע נדרשה חתימת עדנה שעה שהנתבע נכח בבית במועד הנטען של מסירת השיקים.

6.חקירת הנתבע לא סתרה הכחשתו והתמקדה בטיב הקשר בינו לבין עדנה. לא נטען או הוכחו התנאים מכוחם מנוע הנתבע מלטעון זיוף או העדר הרשאה לפי סעיף 23(א) לפקודת השטרות. הנתבע הבהיר כי עדנה סייעה לו במסגרת הליכים פליליים והיוותה בפועל חלופת מעצר. נוכח טיב הקשר ביניהם, עבד ועובד הנתבע עבור משפחתה של עדנה ובפועל הינו בן בית בביתה, אולם שלל בתוקף כל קשר מעבר לכך. הנתבע הכחיש בתוקף כי הרשה לעדנה לחתום על שיקים שלו והבהיר כי נוכח קשריו עמה רשם את כתובתה בפנקס השיקים.

מאחר והנתבע, למרות קשריו השוטפים עם עדנה, לא הגיש תצהיר מטעמה, זומנה היא לעדות מטעמו של התובע. בעדותה חזרה עדנה על טענותיה כלפי התובע בהליכי הטרדה מאיימת וטענה כי כל חובה אליו התמצה בשני חודשי שכירות בלבד. עדנה הבהיר בעדותה את הקשר עם הנתבע כמי שפועלת לשיקומו, בבחינת כבדהו וחשדהו. הבהירה כי לא היתה מעזה להתמנות כמיופת כח בחשבונו האישי וגם אם הגיע באופן תדיר למושכר, לא גר עימה אלא ביחידת דיור במשק המשפחתי במושב עמיעוז. ביחס לנספח להסכם השכירות טענה כי לא חתמה עליו וביחס לשיקים טענה דווקא כי החתימה נחזית להיות של התובע.

ביחס לנסיבות חתימת חוזה השכירות טענה כי עת הסתיימה שנת השכירות הראשונה הסכימו הצדדים על המשך השכירות אולם הודיעה לתובע כי אין לה שיקים. לטענתה ביקש כי טארק, הנתבע, יתן שיקים ובתגובה אמרה שעל התובע לשאול אותו כי אינה יודעת אם יש לו שיקים. לא נעלמה מעיני העובדה כי ישנו קושי בקבלת גרסתה של עדנה במלואה ביחס לנסיבות מסירת השיקים וזאת נוכח עדותה בהליכים קודמים. בתביעה לפינוי מושכר שהגיש התובע כנגדה, תא"ח 19607-12-11 התקיים דיון ביום 11.1.12 בו טענה עדנה כי נתנה שטר חוב של 50,000 ₪ לשנת השכירות האחרונה. בדיון זה לא מצאתי כל הודאה מצד עדנה כי מסרה שיקים של הנתבע ועולה דווקא טענותיה נגד התובע כי קיבל כסף במזומן ולא השיב לה שיקים שניתנו בשנת השכירות הראשונה. יוער כי בדיון הוחזרו לידיה שני שיקים של תקופת השכירות הקודמת.

הקושי במהימנותה נעוץ בדיון מיום 13.12.11 בה"ט 20116-12-11 בו ביקשה עדנה להרחיק את התובע מחמת הטרדות בעלות אופי אשר מחמת צנעת הפרט לא אפרטן. שם, בעמ' 6 לפרוטוקול בשורות 20-27 עולה כי עדנה טענה שם כי הנתבע, טארק, הוציא פנקס שיקים בשביל השכירות והתובע ביקש ממנו שיקים כדי שיחזיק אותם. יחד עם זאת, קשה לקבוע מסמרות על סמך שאלות בהליך אחר שנשאלו שם לעניין שלא היה מהותי לבירור אותו הליך. ממילא הפרוטוקול שם הינו ראיה רק לעניין אמירת הדברים. גם האמור שם אינו כולל הודאה מלאה כי הנתבע חתם על שיקים בשביל שכירות של עדנה בבית התובע תוך כוונה בפועל לערוב לחיוביה.

התובע לא ניסה לבקש להביא ראיות הזמה לסתור את הכחשת עדנה על החתימה על הנספח להסכם ולפיכך לא מצאתי כי נסתרה גרסתה.

7.מספטמבר 2011, חידוש החוזה, שולם תשלום אחד במזומן שהועבר על ידי טארק לבקשת עדנה, ומאחר והיה תשלום חסר פרץ הסכסוך בין התובע לעדנה. לא הוכח כי במעמד התשלום ביקש הנתבע כי ישיבו לו שיק אישי שנתן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ