סופרוב נ' לביטוח בע"מ ואח' - פסקדין

פסק דין

זוהי תביעה קטנה ע"ס 12,787 ש"ח שהגיש התובע כנגד הנתבעים בגין נזקים שנגרמו לרכבו בתאונה שאירעה ביום 30.7.13, בעיר טבריה.

עולה מכתב התביעה כי במועד התאונה הנ"ל בזמן שרכב התובע נסע בכביש ישר, רכב הנתבע שהגיע מימינו פגע ברכב התובע, בצדו הימני, וגרם לו נזקים. לכתב התביעה צירף התובע חוות דעת של שמאי מטעמו, המאשרת את הנזקים שנגרמו לרכב התובע, באותה תאונה, ומעריכה את אומדנם.

מטעמם של הנתבעים לא הוגש כתב הגנה ותחתיו הוגשה מטעמה של הנתבעת מס' 1 בקשה לסילוק התביעה נגדה על הסף. הנימוק שעמד ביסוד הבקשה הנ"ל הוא זה, בזמן הרלבנטי לתאונה לא היה כיסוי ביטוחי לרכב הנתבע מס' 2. על יסוד נימוק הבקשה הנ"ל שקיבל תימוכין ואישוש במסמכים שהוצגו לעיוני במהלך הדיון שנערך בתיק, ובהסכמת התובע, מפי בתו, ניתן ביום 29.5.14 פסק דין חלקי המורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעת מס' 1.

בנסיבות, ולאחר מתן פסק הדין החלקי הנ"ל נשמעו לפני, במועד האמור, עדויותיהם של שני הנהגים המעורבים בתאונה. מטעמו של התובע העידה בתו, שנהגה ברכב בזמן התאונה, ומטעמו של הנתבע העיד הנתבע עצמו.

לאחר שמיעת העדויות ולאחר עיון בתמונות הנזק שהוצגו על ידי העדה מטעמו של התובע, שוכנעתי כי יש מקום לקבלת התביעה באופן חלקי. בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976, הנימוקים לפסק הדין יובאו להלן באופן תמציתי.

ראשו וראשון, נתתי אימון בעדותה של הנהגת ברכב התובע לפיה נסעה זו ברכב אביה בכביש ישר כאשר לפתע הגיח רכב הנתבע מצד ימין ופגע ברכבה כשהוא גורם לו את הנזקים המפורטים בחוות הדעת השמאית שצורפה לכתב התביעה.

גרסה זו נשמעה הגיונית, רציפה ואמינה והיא מתיישבת עם נתוני הכביש כפי שניתן היה ללמוד עליהם מן המוצג ת/1. בנסיבות, מצאתי כי גרסה זו משקפת את המציאות כהוויתה ובהסתמך עליה מצאתי מקום להכריע במחלוקת הנטושה בין בעלי הדין בגדרי התיק.

גרסת הנתבע לעומת זאת הועלתה לראשונה בעת שמיעת העדויות בתיק והיא הותירה עלי רושם לא אמין. בגרסה זו אישר הנתבע כי הגיע לזירת התאונה מאזור 'קבר רחל' בטבריה וכי התאונה אירעה בעת שנכנס לצומת. אלא שגרסת הנתבע לפיה בטרם נכנס לצומת ווידא כי הצומת פנויה מכלי רכב חולפים אינה מתיישבת עם התוצאה הסופית בה התנגשו שני כלי הרכב האחד עם השני. הטענה למעורבותו של רכב שלישי נוסף, שנסע עם אורות מהבהבים, לא נתמכה בבדל ראיה ואיני מקבלת אותה.

בנסיבות שוכנעתי כי הגרסה שהובאה מטעמו של התובע, לעניין אופן התרחשות התאונה היא הגרסה העדיפה בנסיבות העניין ובהתאם הריני קובעת כי עיקר האחריות לקרות התאונה רובץ לפתחו של הנתבע. עם זאת, לא ניתן להתעלם בנסיבות תיק זה מן העובדה כי התאונה אירעה באמצע צומת דרכים בה שומה על הנהגים והולכי ההרגל לנקוט משנה זהירות. פסיקה רבה נכתבה בעניין דרך ההתנהגות המקובלת בצמתים והפסיקה אף הרחיבה וקבעה כללי זהירות מתאימים גם בצמתים מרומזרים. בנסיבות, היה על הנהגת ברכב התובע לוודא בזמן כניסתה לצומת כי הצומת פנויה מכלי רכב חולפים, בטרם תחל לחצות את הצומת, וזאת גם אם הנסיעה שלה הינה נסיעה ישרה ולה נתונה זכות הקדימה בכביש, כטענתה (ראו והשוו בע"א 267/58 לקריץ נ' שפיר, פ"ד י"ג 1250, 1257.

בנסיבות העניין מצאתי מקום לזקוף לחובת הנהגת ברכב התובע אשם תורם בשיעור 10%.

בעניין הנזק, צירף כאמור התובע לכתב תביעתו חוות דעת שמאית המעריכה את שיעור הנזק שנגרם לרכב התובע בתאונה המדוברת בסך 10,687 ₪. הנתבע לא ביקש לחקור את השמאי מטעמו של התובע על חוות דעתו, ולא הביא מטעמו חוות דעת נגדית לעניין שיעור הנזק הנטען הנ"ל. בנוסף, לא הועלתה על ידי הנתבע ולו טענה אחת כנגד מהות הנזקים שנגרמו לרכב התובע ושיעורם.

בנסיבות אלו, ולאור ממצאי חוות הדעת הנ"ל, הריני קובעת כי עלה בידי התובע להוכיח כי נגרמו לרכבו, בתאונה נשוא התיק דנן, נזקים בשיעור 10,687 ₪ שבנוסף להם שילם התובע לשמאי סך של 1,100 ₪ בגין שכ"ט.

סך כל הנזק שנגרם לתובע בגין התאונה עומד איפוא ע"ס 11,787 ₪ ובהתחשב באשם התורם שנקבע לעיל ושיעורו, אני פוסקת בזאת כי הנתבע ישלם לתובע את הסך של 10,608 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד התאונה (30.7.13), ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף לסך הנ"ל ישלם הנתבע לתובע את הוצאות המשפט בסך 500 ₪.

הסכומים הפסוקים הנ"ל ישולמו על ידי הנתבע לתובע תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

המזכירות תמציא העתקים לצדדים.

ניתן היום, ג' סיוון תשע"ד, 01 יוני 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: