אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סולמניאן נ' בוסקילה ואח'

סולמניאן נ' בוסקילה ואח'

תאריך פרסום : 31/03/2011 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
20674-09-10
31/03/2011
בפני השופט:
לימור ביבי-ממן

- נגד -
התובע:
לימור סולמניאן
הנתבע:
1. אברהם בוסקילה
2. דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ

פסק-דין

פסק דין

תביעה לשיפוי התובעת בגין נזקים אשר אירעו לרכבה כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 23/6/10.

1. לטענת התובעת במועד הנקוב, עמדה עם רכבה בהצטלבות הרחובות אלנבי ומונטיפיורי בתל אביב בנתיב השמאלי מבין שניים לכיוון הנסיעה וכאשר מופע הרמזור אדום. לטענת התובעת, אוטובוס הנתבעת 1 שהוא אוטובוס מפרקית – דהיינו אוטובוס המורכב משני חלקים המחוברים בינהם עם מפרקית, נהוג על ידי הנתבע 2, עמד בנתיב מימינה. עת התחלף מופע הרמזור לירוק, החל אוטובוס הנתבעת 2 בפניה ימינה וכאשר עשה כן, פגע בחלקו הימני של רכבה עם החלק האחורי ביותר של האוטובוס- דהיינו החלק האחורי של חלקו השני של האטובוס. לטענתה, הנתבע 1 לא הבחין בפגיעה ומשכך, המשיך בנסיעה- כיוון שכך, פנתה אחריו ועת הגיע לרמזור נוסף, עצרה , בעלה יצא מן הרכב, הודיע לו על דבר הפגיעה וביקש את פרטיו. לטענת התובעת, תגובתו הראשונית של הנתבע 1 היתה כי היא היתה זו אשר פגעה בו עת ניסתה לעוקפו במהלך הפניה לימין ואולם, לאחר מכן , התרצה והעביר אל בעלה פתק ועליו מספר הנהג שלו ותו לא. לטענת התובעת , בנסיבות כאמור, בהן ביצע הנתבע 1 פנייה בחוסר זהירות לימין כאשר הוא פוגע ברכבה – האחריות לתאונה מוטלת לפתחו ומשכך, עליו ועל מעסיקתו – הנתבעת 2, לשפותה ביחד ולחוד בגין הנזקים אשר נגרמו לרכבה כפועל יוצא מהתאונה.

2.לטענת הנתבעים – במועד הנקוב אמנם פנה הנתבע 1 לכיוון רחוב מונטיפיורי מרחוב אלנבי ואולם, עשה כן מבלי שהיה בנסיעתו בכדי להוביל לפגיעה ברכבה של התובעת. לטענתם, אוטובוס המפרקית בנוי כך שנתיב נסיעתו של חלקו האחורי הינו זהה לנתיב הנסיעה של חלקו הקדמי ומשכך- תחילה, עת הודתה התובעת כי האוטובוס נסע בצמוד למדרכה – הרי שלא תתכן פגיעה ובנוסף- ככל שתתכן פגיעה הרי שהיה על חלקו הראשון של האוטובוס לפגוע ברכב ולא חלקו השני האחורי – שכן- זה כאמור, נוסע בנתיב הנסיעה המדויק של החלק הראשון ואין לו סטיה או "זריקה" במהלך הפניה. לטענת הנתבעים, עת פנה אל הנתבע 1 בעלה של התובעת, הוא אמנם אמר לו כי ככל שהיתה פגיעה הרי שזו היתה בגין עקיפה של התובעת וזאת, לאור מבנה האוטובוס כמפורט לעיל. יחד עם זאת, הנהג נתן לו את מספרו ושמו וכן, הנחה אותו לעצור בתחנת האוטובוס על מנת לקבל את יתרת הפרטים ואולם, התובעת ובעלה קיבלו הפרטים האמורים והמשיכו בנסיעה. לטענת הנתבעים, בנסיבות האמורות- לא התרשל הנתבע 1 בנסיעתו ולא גרם לפגיעה ברכבה של התובעת ומשכך, יש לדחות את תביעתה.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובעת ובעלה – מר מוטי סולמניאן והנתבע 1 אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כן, הוצגו בפני תמונות המתעדות את מקום התאונה ותמונות הנזק לרכבה של התובעת.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

7.מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

כך, תחילה – לטענת התובעת ובעלה – החלק של האוטובוס אשר פגע ברכבם היה החלק האחורי ביותר דהיינו – החלק השני של האוטובוס המחובר אל האוטובוס באמצעות המפרקית . לענין זה, למעשה טענתה של התובעת הינה כי בשל הסיבוב "נזרק" חלק זה לצד ופגע ברכבם. טענתה של זו התובעת אינה עולה עם שורת ההגיון שכן, לו אמנם היה חלק האוטובוס "נזרק" כטענתה , הרי שהפגיעה היתה צריכה להיות מחלקו האחורי של החלק הראשון של האוטובוס אשר היה נזרק תחילה לכיוון רכבה ולא מהחלק האחורי של החלק השני של האוטובוס. יתרה מכך, התובעת אישרה כי האוטובוס נסע בצמוד למדרכה – דהיינו כי להלכה ולמעשה לא היתה צריכה להתרחש סטיה של חלקו האחורי אל רכבה (ראה עמ' 2 שורות 4-5).

זאת ועוד, אין עוררין כי שני כלי הרכב עמדו ראשונים ברמזור ומופע הרמזור התחלף לירוק מכך, לא ברור לכאורה, מדוע לא החלה התובעת בנסיעה עת התחלף המופע לירוק והיא נמצאה עדין במצב של עמידה עד שהאוטובוס כמעט סיים את פנייתו לימין. אציין כי במענה לשאלה השיבה התובעת רק כי התמהמה ולא הציגה הסבר לכך(ראה עמ' 2 שורות 6-7).

זאת אף זאת, עיון בתצלומי המקום , מעיד על כך שהנתיב בו עמדה התובעת הינו נתיב ציבורי ובהתאם לשילוט מעל הרמזור המשך הנסיעה ישר הוא לתחבורה ציבורית בלבד ואולם, מתוך הנתיב בו נסע הנתבע 1 , יש אפשרות לפניה לימין גם לרכב רגיל. הן התובעת והן, בעלה ציינו כי אינם מקומיים ומשכך, לא היו בקיאים בכך שמדובר בנתיב ציבורי. שילוב עובדות אלו עם כך, שאף לדידה התעכבה התובעת ברמזור – ללא הסבר- יש בו בכדי לתמוך בגרסת הנתבע 1 ולפיה, הואיל והתובעת ראתה כי המשך הנסיעה ישר אסור לרכב פרטי, ביקשה להשתלב לכיוון ימין ולפנות ימינה. משכך, ככל הנראה במהלך פנייתו של האוטובוס לימין, סטתה ולו במעט לנתיב נסיעתו- דבר אשר הוביל לפגיעת האוטובוס ברכבה, אשר לא יכלה להתרחש במיקום הספציפי של האוטובוס אלמלא סטייתה לכיוון נסיעתו.

לאור האמור הנני קובעת כי לא זו בלבד שהתובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה, אלא שמאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גרסת הנתבעת ומשכך, דין תביעתה להדחות.

למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי גם לו סברתי כי המאזן נוטה לכיוון גרסת התובעת – וכאמור לא כך הם פני הדברים – הרי שהתובעת הודתה כי מכרה את רכבה מבלי לתקנו ואולם, טענה כי בעת המכירה הפחיתה משווי הרכב אל מול מחירון הרכב. דא עקא, שהתובעת צירפה בתמיכה לנזקיה – חוות דעת שמאית ואולם, לא צירפה כל ראייה הנוגעת לנזק בפועל אשר ארע לה – דהיינו לכך, שאמנם מכרה את רכבה בהפחתה ממחיר המחירון לאור התאונה ומשכך, ממילא לא הרימה את הנטל להוכחת נזקיה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ