אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סולטן יוסף נ' פקיד שומה ירושלים 1

סולטן יוסף נ' פקיד שומה ירושלים 1

תאריך פרסום : 25/12/2012 | גרסת הדפסה
עמ"ה
בית המשפט המחוזי ירושלים
522-07
20/12/2012
בפני השופט:
מ' מזרחי

- נגד -
התובע:
סולטן יוסף
עו"ד יעקב קסטל
הנתבע:
פקיד שומה ירושלים 1
עו"ד רועי כהן
פסק-דין

עיקר המחלוקת

1 .         המערער החזיק בשנים הרלבנטיות לערעור ב-99% מהמניות בחברות - י-ם סולטן אנרגיה בע"מ (להלן: " חברת סולטן") ואלעד שמנים ודלקים בע"מ (להלן: " חברת אלעד"). המערער ניהל את חברת סולטן שעסקה בשיווק ובהובלת דלקים בסיטונאות ובקמעונאות. חברת אלעד הפעילה שתי תחנות דלק, והמערער משך ממנה משכורות.

            בהשוואת הון לתקופה 31.12.02-31.12.96, גילה המשיב גידול הון בלתי מוסבר והוציא שומה שבה יוחסו הפרשי ההון דווקא לשלוש השנים האחרונות 2002-2000, השנים " הפתוחות". המערער טען, כי גידול ההון צמח בשנים " הסגורות" 1999-1997, ולכן לא ניתן לחייבו במס ולחלופין יש לחייבו במס רק על חלק יחסי של ההכנסה אותה יש לחלק באופן שווה על כל שנות תקופת השוואת ההון, ולחייבו במס אך ורק על ההכנסה בשנים הפתוחות.

2.         הטענה הראשונה של המערער, היא כהגדרתו, טענה עובדתית. לשיטתו הוכיח המערער בראיותיו, כי גידול ההון התגבש בשנים הסגורות.

הטענה השנייה היא כהגדרתו, טענה משפטית המאמצת את האסכולה המשפטית לפיה בהעדר ראיות לסתור יש לייחס את הפרשי ההון באופן שווה לכל שנות השומה ולא רק לשנים הפתוחות.

האיחור בהגשת הצהרת ההון השנייה

3.         הצהרת ההון השנייה נתבקשה על ידי המשיב ביום 1.2.2003 ובהתאם לסעיף 135 לפקודת מס הכנסה (להלן: " הפקודה"), היה על המערער להגישה תוך 120 ימים, קרי עד ליום 1.6.2003. לבקשת המערער, ניתנו לו אורכות להגשת הצהרת ההון עד ליום 31.12.2003. חרף הארכות החוזרות ונשנות, לא הגיש המערער את הצהרות ההון במועד. בעקבות מחדלו של המערער באי הגשת הצהרת ההון, שלח המשיב למערער " הודעה לפני הטלת קנס מנהלי", ורק לאחר שליחת הודעה זו, באיחור של 20 חודשים מאז המועד המקורי להגשת הצהרת ההון ובאיחור של למעלה משנה וחודשיים מהמועד לאחר הארכה, הגיש המערער ביום 02.02.2005 את הצהרת ההון.

4.         לשיטת המשיב, לעובדת האיחור יש משמעות רבה. ב"כ המשיב הדגיש, כי בהתאם למועדי הגשת הדוחות של המערער לשנות המס הרלוונטיות לשומה, עולה כי במידה והמערער היה מגיש את הצהרת ההון במועד שנתבקש, מירב שנות המס שבין הצהרות ההון היו שנים פתוחות וניתן היה לפתוח את שנת 1997 על פי סמכות המנהל בסעיף 147 לפקודה. השומה עפ"י מיטב השפיטה לפי סעיף 145(א)(2)(ב) לפקודה הוצאה למערער ביום 27.12.2005, היינו באותה שנת מס בה הוגשה הצהרת ההון השנייה. לו היה המערער מגיש את ההצהרה במועד, היה סיפק בידי המשיב להוציא את השומה במהלך שנת 2003, ואז השנים 1999-1998 עדיין היו שנים פתוחות.

עמדת הפסיקה בשאלת ייחוס ההכנסה לשנים הסגורות

5.         הפסיקה עסקה לא מעט בשאלה, האם נכון לחלק את הפרש ההון באופן שווה לכל שנות ההפרש. בע"א 552/02 איתן חנני נ. פקיד שומה חיפה (18.4.05) (מסים) קבע כבוד השופט מ חשין (בדימוס), כי

" בהיעדר ראיות סותרות יש לייחס את הפרש ההון באופן שווה לכל שנות ההפרש, גם אם שנים סגורות הן".

ברם, אין זו הגישה הרווחת בפסיקה. בפסק דינו סקר כבוד השופט חשין את שתי הגישות שהסתמנו בפסיקה לעניין ייחוס גידול ההון. האחת, כי יש לייחס את הפרש ההון באופן שווה לכל שנות ההפרש, גם אם שנים "סגורות" הן. השנייה, כי בהיעדר ראיות מיוחדות יש לייחס את כל ההכנסה לשנים ה"פתוחות" בלבד. בגישה השנייה תומך המשיב והיא על פי כבוד השופט חשין (שם), הגישה הרווחת בפסיקה (פיסקה 17 לפסק-הדין). יש לציין, כי בפסק דין חנני הנ"ל, הופעלה הגישה האחרת כאשר הובהר כי נתקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות ייחוס חלק מהפרש ההון לשנים הסגורות, והן כי פקיד השומה עצמו ייחס את ההפרש בגלגול הראשון לכל השנים באורח שווה.

6.         בע"א 9652/05 רונן פרוינד נ. פקיד השומה תל-אביב (7.8.08) עמדה כבוד השופטת א' חיות (דעת הרוב) על מהות הנטל המוטל על הנישום המבקש לשכנע, כי הכנסתו נצברה בשנים "סגורות", וקבעה בין-השאר, כי

" בנסיבות שנוצרו, ובייחוד נוכח העובדה כי בינתיים 'נסגרה' שומת המס לשנת 1992, מוטל על המערער הנטל להצביע על מועד היווצרות ההכנסה הלא מדווחת וערפל, ככל שנותר בעניין זה, צריך שיפעל לחובתו... המערער בחר שלא להציג ראיות כלשהן באשר למקור הכספים שהזרים לחברת ט.ר.ת וזאת משום שלאורך כל ההליכים עד שלב הערעור דבק בגרסה עובדתית שקרית לפיה אין מדובר כלל ביתרה העומדת לזכותו בחברת ט.ר.ת או בכספים שהזרים אליה. משזהו קו ההגנה בו נקט המערער נראה לי מן הטעמים שפרטתי כי אין לאפשר לו בשלב הערעור לאמץ גרסה עובדתית שונה ולטעון עתה כי הכספים שהזרים לחברת ט.ר.ת מקורם בהכנסות בלתי מדווחות שנוצרו אצלו בשנת 1992. מסקנה זו מתבקשת ביתר שאת נוכח העובדה בינתיים "נסגרה" כאמור השומה לשנת 1992 וגישה אחרת תאפשר למערער להינות מפרי מעלליו ולצאת פטור בלא כלום אף שהעלים הכנסות ונקט קו הגנה שקרי עד שלב הערעור. תוצאה כזו היא בעיני בלתי רצויה ואינה מתיישבת עם תכליתם של דיני המס ועם מדיניות משפטית ראויה".

עולה מדברים אלה, כי הנטל על הנישום להוכיח מקור הכספים ומועד היווצרות ההכנסה, ו"ערפל" ככל שנותר בעניין זה, פועל לחובתו. הצעד המתבקש הבא הוא בחינת השאלה, האם הראיות שהעמיד המערער להוכחת הטענה שהכנסות שלא דווחו צמחו בשנים הסגורות, עומדות בנדרש ע"פ פס"ד פרוינד.

האם הוכח כי הפרשי ההון התגבשו בשנים הסגורות

7.         המערער טען, כי הוכיח שהפרשי ההון התגבשו בשנים הסגורות ועשה זאת באמצעות הגשת בדיקת רואה החשבון שלו, עמוס חסון, שהגיש לעניין זה הצהרת הון רטרואקטיבית- תצהיר ובו פירוט הונו ליום 31.12.99. עפ"י התצהיר, סך כל ההון לסוף 1999 הוא 3,950,953 ש"ח, דהיינו ההון גדול מההון ליום 31.12.02 מאחר שההון שהוצהר לסוף 2002 עמד על 3,489,027 ש"ח. מסקנת רואה החשבון, היא שגידול ההון התגבש בין השנים 1999-1996 ולא הייתה הכנסה לא מדווחת בשנים 2002-2000.

8.         בחינת נקודת המוצא בתצהירו של חסון, מלמדת שלשיטתו די כי רכישות הנכסים באופן פורמאלי או הזרמת כספים בוצעו בשנים הסגורות כדי לשמש הוכחה לכך שההון גדל בשנים אלו. גישה זו בעייתית, והיא נכנסת לגדר הדברים שנאמרו באותו הקשר ע"י כבוד השופטת חיות בעניין רונן פרויינד -

" לטעמי העובדה שהמערער הזרים לחברת ט.ר.ת. כספים בשנת 1992 אינה מחייבת מסקנה אחת ויחידה לפיה הכספים שהזרים נובעים מהכנסה חייבת שנוצרה קודם למועד ההזרמה, אם כי זוהי כמובן אחת האפשרויות. כך בהחלט יתכן כי הון בלתי מוסבר יצטבר בידי נישום בשנה פלונית אף שההכנסה הבלתי מדווחת שבאמצעותה נצבר אותו ההון טרם נצמחה לו. טלו לדוגמא נישום הרוכש מכונות או ציוד לעסקו בשנה פלונית ומממן את הרכישה בהלוואות או באשראי שקיבל, אותם הוא פורע מהכנסותיו לאחר מועד הרכישה ולאורך מספר שנים, או טלו נישום אחר המזרים בשנה פלונית כספים לעסקו... מהלוואה שנטל, אותה הוא פורע מהכנסותיו לאחר מועד ההזרמה לאורך מספר שנים... כל שברצוני לומר הוא כי העובדה שהוזרם כסף או נרכש נכס בשנה פלונית אין בה בהכרח משום ראיה חלוטה לכך שההכנסה הבלתי מדווחת המיוחסת לנישום נוצרה אף היא במועד ביצוע ההזרמה או הרכישה כאמור, ואין לשלול בהקשר זה אפשרויות נוספות כגון אלה המפורטות לעיל".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ