סולומון נ' עיר ית חיפה

פסק דין

זוהי תביעה לפיצוי עבור נזק שנגרם לרכב התובע ביום 24.1.10, עת נסע בעיר חיפה, וזאת כתוצאה מהתרוממות מכסה ביוב, שגרמה לכך שהרכב נחבט וניזוק.

התובע מסר בעדותו, כי נסע ברחוב חטיבת גולני בחיפה. היה זה יום גשום, ובמקום נוצרה שלולית מים. התובע עבר בשלולית וחש חבטה ברכבו. הסתבר כי מכסה ביוב במקום היה מורם. למחרת הסתבר לו, כי כתוצאה מן החבטה ניזוק הרכב. התובע טען, כי הנתבעת (להלן: "העיריה") התרשלה בכך שלא דאגה לתחזוקה הולמת של בור הביוב, ולמניעת המפגע שנוצר.

אליעזר שיפנידל, סגן מנהל מחלקת הביוב בעיריה, מסר בעדותו, כי האירוע התרחש ביום גשום וסוער. באותו יום התקבלה קריאה בעיריה לגבי מכסה ביוב פתוח במקום האירוע, וצוות יצא למקום וטיפל בבעיה. העד ציין, כי במקום שני נתיבי נסיעה, כך שניתן היה לנסוע בנתיב השני.

העד הוסיף, כי ביום גשום וסוער יכול מכסה ביוב להיפתח כתוצאה מלחץ מים. לטענתו, אין העיריה יכולה לעשות דבר על מנת למנוע זאת, שכן כאשר יורד גשם חזק מערכת הניזוק אינה יכולה לקלוט את כל המים, והדבר גורם להצפת הכביש ולהרמת המכסה. כאשר מתקבלת קריאה בעיריה אודות מכסה ביוב פתוח, דואגת העיריה לסגירת אותו נתיב נסיעה. אף ביום האירוע דאגו לסגירת נתיב הנסיעה במקום האירוע כאשר התקבלה קריאה.

העיריה טענה, כי לא ניתן לצפות ממנה כי רחובות העיר יהיו נטולי מכשולים בכל רגע נתון, שכן אין לה אפשרות להציב פקחים בכל כבישיה, שיוודאו את תקינותם בכל רגע נתון. מכסי הביוב מתנתקים כאשר מופעל עליהם לחץ, ואין בכך משום רשלנות מצד העיריה, כאשר דואגת היא לתיקון המפגע בפרק זמן סביר.

סעיף 235 לפקודת העיריות מטיל על עיריה חובה לדאוג לתקינותם ולתחזוקתם של הכבישים ושל הדרכים שבתחומה, ובכלל זה לתקינותה של מערכת הניקוז והביוב. השאלה היא, האם עמדה העיריה בחובתה זו. מן הטעמים שיפורטו להלן, סבורה אני, כי התשובה לשאלה זו הינה שלילית.

אכן צודקת העיריה בטענתה, כי אין היא יכולה להימצא בכל רגע נתון בכל אתר ואתר ברחבי העיר, וכי אין ביכולתה לדאוג כי רחובותיה יהיו נטולי מפגעים לחלוטין. עם זאת עליה להראות, כי היא נוקטת באמצעים סבירים למניעת מפגעים בתחומה, לאיתורם ולהסרתם. איני סבורה, כי במקרה זה הצביעה העיריה על קיומו של מנגנון כלשהו למניעת התרוממותם של מכסי הביוב. כפי שעולה מעדות העד מטעם העיריה, התופעה של התרוממות מכסי הביוב כתוצאה מלחץ מים בימים סוערים וגשומים הינה מוכרת. אין בידי לקבל את טענת העד, כי לא ניתן לעשות למניעתה. ימים גשומים וסוערים אינם דבר בלתי צפוי, ומשידוע לעיריה, כי בימים אלה מתרוממים מכסי ביוב, עליה לנקוט באמצעים סבירים בניסיון למנוע את התופעה, יתכן שעל ידי שיפור מערכת הניקוז, או על ידי קיום סיורי פיקוח מוגברים בימים מסוג זה והתרעה בפני נהגים על הסכנה הצפויה (למשל באמצעות שילוט מתאים). מנגנון הטיפול בבעיה כעולה מעדות העד מטעם העיריה, לפיו רק לאחר קבלת הודעה על התרוממות מכסה ביוב מטפלת בכך העיריה, אינו מספק, שכן הוא מטפל בבעיה לאחר היווצרותה, אך אינו כולל נקיטה בפעולות כלשהן למניעתה. דברים ברוח זו נקבעו לא אחת בפסקי דין שעסקו במקרים דומים, ראה למשל: ת"ק (חיפה) 15461-05-09 ברייר נ' עירית חיפה (13.12.09); ת"א (שלום ת"א) 29702/07 דומיקאר בע"מ נ' עירית תל-אביב יפו (8.11.07); ות"א (שלום חי') 11311/05 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית חיפה (14.1.07).

אוסיף, כי טענת העיריה, כי הנזק נגרם כתוצאה מנהיגה בלתי זהירה של התובע לא הוכחה, ומשכך אין מקום ליחס לתובע אשם תורם.

לפיכך הנני קובעת, כי על הנתבעת לפצות את התובע בגין נזקיו הנטענים, דהיינו השתתפות עצמית בגין הנזק לרכב – 2,000 ₪, והפסד הנחת היעדר תביעות – 1,136 ₪. באשר לראש הנזק האחרון אציין, כי אני סבורה שדי במסמך שצורף לכתב התביעה על מנת להוכיחו.

אשר על כן הנני מורה כי הנתבעת תשלם לתובע סכום של 3,136 ₪. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסכום של 300 ₪. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתן היום, ה' שבט תשע"א, 10 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.