אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סויסה ואח' נ' מדינת ישראל

סויסה ואח' נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 08/11/2010 | גרסת הדפסה
עמ"ת
בית המשפט המחוזי מרכז
9802-11-10
07/11/2010
בפני השופט:
מיכל ברנט

- נגד -
התובע:
1. דינה סויסה
2. הדר גולן (עציר)

הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

ערר שהוגש על ידי שתי העוררות על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת זמיר) במת 7871-11-10, החלטה בה הוחמרו תנאי שחרורה של העוררת 1 באופן שתהא במעצר בית מלא בביתה, כמו גם החמרת תנאי השחרור בערובה, והוארך מעצרה של העוררת 2 עד לדיון בראיות שנקבע ליום 10.11.2010.

כנגד העוררות הוגש כתב אישום המייחס להן קשירת קשר לעוון, עבירה לפי סעיף 499(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וגניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק.

על פי עובדות כתב האישום, עובר לתאריך 20.10.2010, קשרו העוררות קשר לגנוב את כספו של זקי שמואל, יליד 1937, הוא המתלונן.

באותו מועד בשעה 21:00 לערך, פגשה העוררת 2 את המתלונן והזמינה אותו לביתה בחולון. בהמשך, נסעה העוררת 2 ברכבו של המתלונן אספה את העוררת 1 והביאה אותה אל ביתה.

כששתי העוררות נמצאו בביתה של העוררת 2 ביחד עם המתלונן, הקרינה העוררת 2 סרט למבוגרים, התלבשה בשמלה חושפנית והציעה למתלונן להוריד מכנסיו ולנוח במיטתה. בשלב זה גנבו העוררות ממכנסיו של המתלונן סך של 20,000 ₪. לאחר מכן, אלצו העוררות את המתלונן לצאת מביתה של עוררת 2, בטענה שאביה של עוררת 2 מגיע וזאת כדי שלא ירגיש כי כספו נגנב.

בד בבד, עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרן של העוררות עד תום ההליכים המשפטיים כנגדן.

לטענת המשיבה, המתלונן הינו אדם מבוגר אשר נפל קורבן לשתי עברייניות שקשרו קשר לגנוב את כספו, העוררות פעלו בצוותא, תוך מחשבה שהמתלונן יתבייש להתלונן בנסיבות אלו.

המדובר בעוררות שעברן מכביד מאוד, הן בעבירות רכוש, הן בעבירות אלימות והן בעבירות הונאה והן ריצו מאסרים בפועל, דבר המלמד על מסוכנותן. לעוררת 1 עבר פלילי בעבירות של התחזות במטרה להונות, גניבה, אלימות, לרבות אלימות כלפי בן זוג, כלפי שוטרים וכלפי עובדי ציבור, איומים, רכוש, סמים, נשיאת סכין ועדויות סותרות ולחובתן מאסר מותנה בן 8 חודשים בר הפעלה.

לעוררת 2 עבר פלילי מכביד בעבירות זיוף, מרמה והונאה, וכן בעבירות גניבה, אלימות חמורה, איומים, נשיאת סכין והצתה, ולחובתה 4 מאסרים מותנים ברי הפעלה, שניים מהם בני 4 חודשים כל אחד, אחד בן 5 חודשים והאחד בן 7 חודשים.

העוררת 2 נמצאה בפיקוח קצין מבחן במסגרת צו מבחן שהוטל עליה שבועות מס' לפני ביצוע העבירה נשוא הערר שבפניי לכאורה.

ביום 3.11.2010, נעצרה העוררת 1 ובית המשפט קמא הורה על שחרורה בתנאי ערבות בלבד.

על החלטה זו עררה המשיבה בבית המשפט המחוזי, ובמסגרת הערר, בהמלצת בית המשפט (כב' השופט אמיר) שוחררה העוררת בתנאים שנקבעו בבית המשפט קמא.

ביום 4.11.2010 הוגש כתב האישום ובקשה למעצרן של העוררות עד תום ההליכים בעניינן, העוררת 1 התייצבה לדיון מביתה, ואילו העוררת 2 הובאה לדיון ממעצרה.

בית המשפט קמא (כב' השופטת זמיר) הורתה כי העוררת 1 תהא במעצר בית מלא בביתה ואילו העוררת 2 תיוותר במעצר עד לדיון בראיות שנקבע כאמור, ליום 10.11.2010.

ב"כ העוררת 1 טוען כי בימ"ש קמא לא היה מוסמך לשנות את תנאי השחרור שעליהם הסכימה המשיבה בפני כב' השופט אמיר ערב קודם לכן, והפנה להחלטת כב' השופט דנציגר בבש"פ 8015/09 שם נקבע כי לא בנקל יורה בימ"ש על מעצרו של נאשם שכבר שוחרר ממעצר, למעט במקרים בהם הוא הפר את תנאי השחרור או אם התחדשו נסיבות המחייבות את החזרתו למעצר.

זהו הרציונאל העומד בבסיס החלטה ולפיה מי ששוחרר ממעצר ימים והתהלך חופשי, משמע, לא היה מסוכן באותו שלב, לא ייעצר אלא אם בוצעו פעולות חקירה נוספות המביאות לגילוייה של ראיה חדשה המצדיקה את מעצרו.

סבורני כי לא זה המצב בענייננו.

בדיון שהתקיים בפני כב' השופט אמיר, בעניינה של העוררת 1, הסכים ב"כ המשיבה להצעתו של כב' השופט אמיר לשחרור העוררת 1 בתנאים שקבע בימ"ש קמא, תוך הצהרה, כי יוגש כתב אישום למחרת היום ובקשה למעצר עד תום ההליכים, והוסיף וטען "אני רוצה שיהיה ברור שהסכמה שלי כעת לא תשמש לנו לרועץ מחר, ושאנחנו נוכל לטעון שיש מקום למעצר וחברי יוכל להשיב ככל שירצה, אך לא יוכל להסתמך על הסכמתי כעת כעל הסכמה לעניין מעצר עד תום ההליכים". בתשובה הצהיר ב"כ העוררת 1 כדלקמן: "אני מקבל את בקשת חברי, אנו נתייצב מחר בשעה 08:30 בבימ"ש השלום בראשל"צ, אני אתנגד כמובן למעצר עד תום ההליכים ואטען בין היתר שאין לעצור את העוררת שתבוא כמשוחררת בטרם אוכל לעיין בחומר הראיות אבל לא אטען שהסכמה של חברי כעת בקבלת הערר, תהווה מניעות מצד התביעה לטעון כל טענות מחר".

אכן סבורני כי קיים הבדל בין מעצרו של עורר אשר התהלך חופשי פרק זמן לבין מצב בו שוחררה העוררת בלילה קודם להגשת כתב האישום והדיון בעניינה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ