אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סוגיית משמורת קטין כאשר האימהות פרודות

סוגיית משמורת קטין כאשר האימהות פרודות

תאריך פרסום : 03/09/2017 | גרסת הדפסה
רמ"ש
בית המשפט המחוזי חיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
61788-06-17
27/08/2017
בפני השופט:
חננאל שרעבי

- נגד -
מבקשת:
פלונית
משיבה:
אלמונית
החלטה

 

בעניין הקטינים:

קטין א', יליד 2002

קטין ב', יליד 2016

  1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת הילה גורביץ'-שינפלד) מיום 14/6/17, בתלה"מ 62117-09-16 ובתמ"ש 60660-06-16, במסגרתה קבע, כי יש להתחיל בבניית קשר בין המשיבה ובין קטין ב', וכן להרחיב את זמני השהות של קטין א' עם המשיבה.

               להחלטה קמא נחזור להלן ביתר הרחבה.

 

רמ"ש 26822-04-17

 

  1. עניינן של המבקשת והמשיבה כבר הונח לפתחי ברמ"ש 26822-04-17, במסגרתו הוריתי בפסק דין מיום 25/5/17, על החלפתה של מומחית שמונתה על ידי בית המשפט, במומחה אחר, על מנת שיחווה דעתו (כקביעת השופטת קמא) בנקודות הבאות:

 

א.           הן באשר לקיום מפגשים בין כל אחת מהאימהות לבין הקטינים והן לגבי סוגית משמורת קטין א'.

 

ב.            בחינת סוגית האחאות וההשפעה שתהיה על כל אחד מן הקטינים, באשר להפרדה ביניהם ביחס למשיבה, בשים לב לנסיבות לידתם והמסגרת המשפחתית המלווה אותם מאז, והכל על פי שיקול דעתו המקצועית של המומחה וטובת הקטינים.

 

ג.            מתן המלצות באשר לאופן ומועדי המפגשים בין האימהות לבין הקטינים, הרחבתם, צמצומם, וכמובן ביחס לקטין ב', קיומם אם לאו.

 

ד.            הצורך במתן טיפול רגשי לקטינים או מי מהם.

 

  1. עוד הוספתי בהחלטתי באותו רמ"ש, לאחר שהוריתי על החלפת המומחית שמונתה (ד"ר יואלס) במומחה אחר, כי המומחה האחר ימונה על פי שיקול דעתו של בית משפט קמא, ויוקנו לו אותן סמכויות שהוקנו למומחית בהתאם לקביעת בית משפט קמא, עת מינה את המומחית ד"ר יואלס.

 

  1. סבורני כי לו אכן היה ממונה מומחה אחר בהתאם לפסק הדין ברמ"ש האמור, היה מתייתר, ככל הנראה, הרמ"ש הנוכחי.

               אתייחס לכך ביתר הרחבה להמשך.

 

רקע והחלטת השופטת קמא

 

  1. המבקשת והמשיבה היו בנות זוג, אשר הכירו בשנת 2009, ונישאו זו לזו בחודש נובמבר 2010 בטקס או מסיבת נישואין אזרחיים.

 

  1. בשנת 2011, תוך כדי החיים הזוגיים, הרתה המבקשת לאחר קבלת תרומת זרע מתורם אנונימי באמצעות בנק הזרע.

 

  1. למשיבה הייתה בעיה גניקולוגית, שהובילה לכריתת רחמה.

 

  1. ביום 23/5/12 נולד קטין א'.

 

  1. בחודש יולי 2015 הרתה המבקשת פעם נוספת.

 

  1. ביום 19/11/15, הגישו המבקשת והמשיבה בקשה משותפת לאימוצו של קטין א' על ידי המשיבה.

 

  1. תוך כדי הליך האימוץ, וטרם לידתו של קטין ב', נוצר מתח בין המבקשת למשיבה. על מנת להתגבר על המחלוקות הן החלו בחודש ינואר 2016 בטיפול משפחתי אצל המומחית, ובמקביל החלו הליך גישור אצל עו"ד רוני חן – סטינגר.

 

  1. המבקשת והמשיבה החליטו להיפרד זו מזו בראשית חודש ינואר 2016, והפרידו את מגוריהן בראשית חודש פברואר 2016.

 

  1. ביום 17/5/16 ניתן צו אימוץ על אודות קטין א' על ידי בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, באופן שכיום הן המבקשת והן המשיבה, מוכרות כאימהות שלו.

 

  1. קטין ב' נולד ביום 11/4/16, כחודשיים וחצי לאחר פרידת בנות הזוג.

 

  1. בין הצדדים מתנהלים שלושה תיקים בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה כדלקמן:

 

               תביעת מזונות של המבקשת (מזונות קטין א'), נגד המשיבה (תמ"ש 60532-09-16).

 

               תביעת משמורת על הקטינים, של המשיבה נגד המבקשת (תמ"ש 62117-09-16 התיק נשוא רמ"ש זה).

 

               תביעת משמורת של המבקשת על אודות קטין א' נגד המשיבה (תמ"ש 60660-06-16).

 

  1. ביום 1/1/17 הפנתה השופטת קמא את לצדדים למומחית להדרכת הורים, וזאת על פי הסכמתן והמלצות תסקיר מיום 21/12/16.

               באותה החלטה הציעה השופטת קמא לצדדים להרחיב את סמכותה של המומחית, ולקבל את חוות דעת כמומחית מטעם בית המשפט, הן בנושא המפגשים והן בנושא משמורת הקטינים.

               ביום 12/1/17 הודיעו הצדדים במשותף בכתב לבית המשפט קמא, כי הן מסכימות למינויה של המומחית, הן לשם עריכת הדרכה הורית לשתי האימהות והן כמומחית לשם מתן חוות דעתה לגבי המפגשים ולגבי המשמורת של קטין א'.

               הוסיפו הצדדים באותה הודעה, כי לאור חילוקי הדעות לגבי מעמדה של המשיבה כלפי קטין ב', הוסכם ביניהן כי כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת, חוות דעתה של המומחית תתייחס לקטין א' בלבד.

 

  1. ביום 8/3/17 התקיים דיון במעמד הצדדים לרבות המומחית (שהייתה בחלק מהדיון) ובמעמד אפוטרופא לדין של הקטינים, עו"ד סנדרה בוכהיים (שגם הופיעה לחלק מהדיון).

 

               בישיבה זו נדונה, בין היתר, השאלה אם להרחיב את מינויה של המומחית, כמומחית מטעם בית המשפט, שתחווה דעתה הן באשר לקיום המפגשים בין כל אחת מהאימהות לבין שני הקטינים, והן לגבי סוגית משמורת קטין א', לרבות בחינת סוגית האחאות וההשפעה שתהיה על כל אחד מהקטינים, באשר להפרדה ביניהם ביחס למשיבה, בשים לב לנסיבות לידתם והמסגרת המשפחתית שמלווה אותם מאז.

 

  1. בסופה של ישיבת יום 8/3/17, נתנה השופטת קמא החלטתה, כאשר בכל הקשור למינויה של המומחית, וקבעה כדלקמן:

 

"5.       הנני מורה על מינוי ד"ר יואלס כמומחית מטעם בית המשפט על מנת שתחווה דעתה הן באשר לקיום המפגשים בין כל אחת מהאמהות לבין הקטינים והן לגבי סוגיית משמורת [קטין א']. במסגרת חוות דעתה, מתבקשת ד"ר יואלס לבחון כמובן גם את סוגיית האחאות וההשפעה שתהיה על כל אחד מן הקטינים, באשר להפרדה ביניהם ביחס ל[משיבה דכאן], בשים לב לנסיבות לידתם והמסגרת המשפחתית שמלווה אותם מאז – הכל כמובן על פי שיקול דעתה המקצועי ולטובת הקטינים. כמו כן, מתבקשת ד"ר יואלס ליתן המלצותיה באשר לאופן ומועדי המפגשים בין האמהות לבין הקטינים, הרחבתם, צמצומם וכמובן ביחס ל[קטין ב'], קיומם אם לאו. בנוסף, ובהתאם להסכמת האמהות, ד"ר יואלס מתבקשת לחוות דעתה באשר לצורך ליתן טיפול רגשי לקטינים או מי מהם.

 

חוות הדעת תוגש עד ליום 27.4.17. שאלות הבהרה ותשובות להן ייעשו במועדים על פי התקנות.

 

כמובן שככל שבמהלך התקופה עד למועד הגשת חוות הדעת תסבור ד"ר יואלס כי יש מקום להורות על שינויים במפגשים או בכל נושא אחר מהותי הנוגע לצדדים, על הצדדים לפעול בהתאם להנחיותיה ולהמלצותיה".

 

  1. בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה זו (רמ"ש 26822-04-17), התקבלה בחלקה בכל הקשור לזהות המומחית, והוריתי להחליפה, מהטעם שציינתי בסעיף 25 להחלטה, כדלקמן:

 

"הטעם היחיד שגרם לי להגיע למסקנה כי מן הראוי להחליף את המומחית במקרה הנדון, נובע מהיותה מעורבת בעניינן של בנות זוג מתחילת הסכסוך ביניהן, עובר לגישור ביניהן, לטיפול הזוגי וההדרכה ההורית שנתנה להם.

סביר כי במסגרת טיפול זה נחשפה המומחית לבעיות כאלו ואחרות של מי מבנות הזוג, וסביר גם כי נתנה להן עצה או חוותה את דעתה בעניין זה או אחר, במערכת היחסים ביניהן.

 

לכן לטעמי, בצדק טוענת המבקשת כי חלה בעניין זה הוראת תקנה 126 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, הקובעת כי:

 

'מומחה שייעץ עצה או חווה דעתו לאדם בעניין שבתחום מומחיותו, לא יוזמן מטעם בית המשפט כמומחה באותו עניין, כשאותו אדם צד בו'."

 

  1. לאור זאת הוריתי, בסעיף 34(ב) לפסק הדין ברמ"ש דלעיל כי:

 

"אני מורה כי המומחית דר' תרצה יואלס תוחלף במומחה אחר שימונה על פי שיקול דעתו של בית המשפט קמא, ויוקנו לו אותן סמכויות שהוקנו למומחית בהתאם לסעיף 5 להחלטת השופטת קמא מיום 8/3/17,המצוטטת בסעיף 16 לעיל".

              

  1. מצופה היה מהשופטת קמא, כי תמנה מומחה אחר במקום ד"ר יואלס, המומחית שהוריתי על החלפתה, מבלי לקבל הסכמה נוספת מטעם מי מהצדדים לעניין עצם המינוי (להבדיל למשל מפנייה לצדדים על מנת שינסו להגיע להסכמה לגבי זהות מומחה אחר), וזאת טרם החלטה כלשהי הנוגעת, במיוחד, ליחסי המשיבה עם קטין ב', לרבות אפשרות למפגשים ביניהם (אפילו כסעד זמני), לנוכח טענותיה של המבקשת בנדון.

 

  1. תחת זו, בחרה השופטת קמא לאפשר חקירת העו"ס לסדרי דין הגב' רונית בן עזרא על אודות תסקירה מיום 21/12/16, במסגרתו המליצה כדלקמן:

 

א.           יצירת קשר בין המשיבה לקטין ב' במרכז הקשר פעמיים בשבוע (ובהמשך הוחלט כי המשיבה תוצג בפניו כאמו של קטין א').

 

ב.            הרחבת זמני השהות שבין המשיבה לקטין א', באופן שיתווסף אליהם לינת יום ג' בשבוע שבו הקטין לא שוהה בסוף שבוע אצל המשיבה.

 

  1. חקירתה של העו"ס לסדרי דין התקיימה ביום 1/6/17, לבקשת המבקשת דנן, וזאת טרם מתן החלטה בבקשתה של המשיבה, שהוגשה בד בבד עם התובענה קמא, לקביעת זמני שהות זמניים בינה ובין הקטינים.

 

  1. החלטת השופטת קמא ניתנה ביום 14/6/17, במסגרתה קיבלה את המלצות התסקיר והורתה כדלקמן:

 

א.           עו"ס לסדרי דין, בשיתוף עו"ס מרכז הקשר, יחלו בהליך יצירת קשר בין קטין ב' לבין המשיבה במסגרת מרכז הקשר.

 

ב.            זמני השהות של קטין א' עם הצדדים יהיו שווים. בימים א'+ד' וכל סוף שבוע שני אצל המבקשת ובימים ב'+ה' ובכל סוף שבוע שני אצל המשיבה. בשבוע בו הקטין שוהה אצל המבקשת בסוף השבוע, הוא ישהה אצל המשיבה גם ביום ג', ולהיפך.

 

  1. השופטת קמא ציינה, כי מצאה שטובת הקטינים היא ביצירת קשר בין קטין ב' לבין המשיבה, כדמות מהותית בחייו, ולכן יש לאמץ את המלצות התסקיר ולהחל ביישומן כבר כעת.

               הדגישה השופטת קמא, כי התובענה שבפניה היא לזמני שהות ומשמורת אך לא לתביעה למתן צו הורות או קביעת הורות באופן אחר, והבסיס להחלטתה הוא ראיית טובת הקטינים, כשאינה מחליטה בשאלה הורות המשיבה בכל הקשור לקטין ב' (סעיף 28 להחלטה).

 

  1. עוד הוסיפה וציינה השופטת קמא בהחלטתה, כי לאחר שבוטל מינויה של ד"ר יואלס כמומחית, והתאפשר לצדדים לעתור למינוי מומחה חלופי, הן לא ביקשו זאת. ביום 4/6/17 היא הורתה לצדדים להודיע מפורשות האם לצורך ההכרעה בסעד זמני, הן מבקשות מינוי מומחה וקבלת חוות דעתו.

               המשיבה הודיעה כי אין מניעה ליתן את הסעד הזמני על בסיס הנתונים הקיימים בתיק ללא צורך במתן חוות דעת מומחה.

               המבקשת לא הגישה כל הודעה מטעמה, וכך גם האפוטרופא לדין. משכך, קבעה השופטת קמא, יש לראותן כמי שוויתרו על מינוי מומחה בשלב זה, אשר הוא שלב הסעד הזמני (סעיף 29 להחלטה).

 

  1. בהמשך ההחלטה פירטה השופטת קמא את נימוקיה להחלטה, ובמסגרתה ציינה כי מצאה טעמים טובים המבססים את המלצת עו"ס לסדרי דין. כך בכל הנוגע לעובדה כי הצדדים יצרו מציאות חיים מסוימת ויש לבחון את טובתם של הקטינים לאורה של אותה מציאות. הן תכננו יחד, פעלו להרחבת משפחתן מתוך רצון לגדל יחדיו מספר ילדים משותפים אשר להן שתי אימהות, כאשר ידוע שבמשיבה אינה יכולה ללדת.

               לכן לא ניתן להתעלם ממצב זה, במסגרתו קטין א' גדל בתחושה כי משפחתו הכוללת מתרחבת, שהרי ההפריות וההיריון נעשו ותוכננו על ידי הצדדים גם יחד, כמשפחה אחת.

 

               הוסיפה וציינה השופטת קמא, כי מלחמתה של המבקשת ברצונה של המשיבה, לשמש דמות הורית/מהותית עבור קטין ב', כפי שהסכימו ביניהן וכפי שהכתיבו במציאות חייהם עת חיו יחדיו, אינה רואה את טובתו של קטין ב'. היא מרוכזת במלחמתה, ללא התחשבות במחיר אותו גובה מלחמה זו מילדיה – אובדן של דמות הורית/מהותית נוספת לקטין ב' ונקודת חוסן לקטין א'.

 

               סיכמה השופטת קמא עמדתה בסעיפים 51 ואילך להחלטה, אותה ניתן לסכם במילים הבאות: במסגרת עקרון טובת הילד יש להעניק לקשר האחאות בין הקטינים משקל יתר ומכוחו ליצור קשר בין המשיבה לבין קטין ב', כשהמשיבה היא דמות מהותית בחיי קטין ב'. יש להמשיך את "הסיפור המשפחתי" שהחלו הצדדים יחדיו במשפחה טרם פירוקה, וזאת לטובת שני הקטינים ומבלי להכריע בשאלה המשפטית המרחפת – שאלת קיומה של ההורות של המשיבה כלפי קטין ב'.

               קטין א' הביע קולו בבירור עבור קשר בין המשיבה לקטין ב', וזוהי טובתו כמו גם טובתו של קטין ב'.

 

               לכן כאמור קיבלה השופטת קמא את המלצת העו"ס לסדרי דין.

 

נימוקי בקשת רשות הערעור

 

  1. בכל הקשור להחלטה על יצירת קשר בין המשיבה לקטין ב' טוענת המבקשת כדלקמן:

 

א.           התביעה של המשיבה בנוגע לקטין ב' היא תביעת הורות ולא תביעת אחאות. לכן, טעה בית משפט קמא כשלא בחן ראשית לכל, וטרם החלטה על יצירת קשר בין קטין ב' לבין המשיבה האם נוצר בנסיבות הספציפיות קשר הורי כן ואמיתי בין המשיבה לבין הקטין, הדורש הכרה משפטית ומתן סעדים בהתאם.

               בנדון בית משפט קמא לא היה יכול להתעלם מסוגית ההורות במסגרת החלטתו, ולהתמקד בקשרי האחאות הקיימים בלאו הכי בין שני הקטינים.

 

ב.            הלכה למעשה בית משפט קמא כבר הכריע בשאלת ההורות של המשיבה. לא ייתכן כי יכתוב בהחלטתו שהוא לא עוסק בשאלת ההורות אך במסגרת החלטתו יכריע דה פקטו בשאלת ההורות, תוך הסקת מסקנות נחרצות לגבי מעמדה של המשיבה כלפי קטין ב' וההסכמות שהיו בין הצדדים.

 

ג.            במצב דברים זה, החלטת בית משפט קמא מהווה פסק דין חלקי בכל הנוגע לקטין ב', ובכך ביסס מעמד משפטי הורי בין המשיבה ובין קטין ב', ללא שמיעת ראיות.

 

ד.            הסעד הזמני שהוענק למשיבה זהה לסעד העיקרי המבוקש בכתב התביעה, ולמעשה יכתיב את התוצאה הסופית בהליך.

 

ה.           החלטת בית משפט קמא פוגעת בזכויות ההורות של המבקשת.

 

ו.            קביעת זמני השהות בין קטין ב' למשיבה טרם הכרעה בהליך, תגרום נזק בלתי הפיך לכל הצדדים.

 

  1. בכל הקשור להחלטה על שינוי זמני השהות עם קטין א', טוענת המבקשת כי המלצות התסקיר נבעו מטעות, כי במצב הנוכחי בכל שבועיים, קטין א' שוהה 9 ימים עם המבקשת ו-5 ימים עם המשיבה. לכן העו"ס לסדרי דין המליצה בתסקיר על תוספת של יום אחד למשיבה, באופן שהחלוקה תהיה 8 ימים עם המבקשת ו-6 ימים עם המשיבה.

               אולם, הנחה של העו"ס בטעות יסודה, שכן כבר כיום זמני השהות של קטין א' הם 8 ימים למבקשת ו-6 ימים למשיבה, ותוספת יום למשיבה תביא לתוצאה של 7 ימים ו-7 ימים לכל אחת מהן.

               משההמלצה ניתנה על בסיס טעות, בה הודתה העו"ס לסדרי דין בחקירתה הנגדית, אין לשנות מחלוקת זמני השהות הקיימים.

 

תשובת המשיבה לבקשת רשות הערעור

 

  1. ביקשתי, וקיבלתי, את תשובת המשיבה לבקשת רשות הערעור.

 

  1. בתשובתה מבקשת המשיבה לדחות את רשות הערעור, שכן לטענתה יש בה "רוב מהומה על לא מאומה".

 

  1. מדגישה המשיבה כי עסקינן בסעד זמני, של תחילת קשר במינון נמוך של המשיבה עם קטין ב', לו הסכימה אף האפוטרופא לדין של הקטינים. מטרתו היא, ליצור קשר ראשוני בין קטין ב' ובין המשיבה, שתהיה חלק משמעותי בחייו של קטין ב' בכל מקרה, כאמו של אחיו.

 

  1. באשר לטענת המבקשת כי תביעת המשיבה בנוגע לקטין ב' היא תביעת הורות, הרי הדבר אינו נכון. התביעה קמא אינה עוסקת בשאלת ההורות אלא בתביעת משמורת וזמני שהות בלבד. בית המשפט יכול ורשאי להחליט בשני אלה גם ללא הכרעה בשאלת ההורות, ודי בכך כי המשיבה מהווה דמות משמעותית בעבור קטין ב', ואפילו כאמו של קטין א', כדי להורות על יצירת היכרות בינה לבין קטין ב'.

 

  1. גם אין ממש בטענה כי הלכה למעשה בית המשפט הכריע בשאלת ההורות של המשיבה על קטין ב'. בנדון מדגישה המשיבה, כי עסקינן בהחלטה זמנית על תחילת בניית קשר בין קטין ב' לבין המשיבה במרכז הקשר, כאשר המשיבה תוצג לקטין ב' כאמו של קטין א'. הא ותו לא.

 

  1. גם סוגית האחאות הועלתה בקשר לסעד הזמני בלבד, אשר יש בו כדי להדגיש כי טובתם של שני הקטינים היא לשמר עבורם, ובעיקר עבור קטין א', את הסיפור המשפחתי ששתי האימהות בנו עבורו בעת ההיריון, כאשר עוד חיו כמשפחה שלמה והחליטו להרחיבה. לכן, בנסיבות אלה אין כל שחר לטענת המבקשת כאילו במסגרת ההחלטה לגבי הסעד הזמני, נקבע כי קשר האחאות בין הקטינים יוצר קשר הורות בין המשיבה לקטין ב'.

 

  1. גם אין ממש בטענת המבקשת כי החלטת בית משפט קמא מהווה פסק דין חלקי לגבי קטין ב'. כל שנקבע בהחלטה לגבי קטין ב' הוא סעד זמני, על פיו יופסק הנתק בין קטין ב' לבין המשיבה, ותחל בניית קשר ביניהם במרכז קשר, תוך שהמשיבה תוצג בפניו כאמו של קטין א' בלבד.

               סעד זמני זה רחוק מהסעד אותו תבעה המשיבה בתביעתה העיקרית למשמורת וזמני שהות. במסגרת התובענה אף תבעה כי שני הקטינים יועברו למשמורתה וחזקתה, לאור העובדה כי המבקשת מכורה לסמים ולאלכוהול ומפגינה חוסר אחריות מובהק כלפי קטין א'.

 

  1. מאותו טעם המצוין בסעיף 36 לעיל, יש לדחות את טענת המבקשת כי הסעד הזמני שהוענק למשיבה זהה לסעד העיקרי המבוקש בתביעתה.

 

  1. יש לדחות גם את טענת המבקשת, כי החלטת בית המשפט פוגעת בזכויות ההורות של המבקשת.

               עסקינן בסעד זמני מצומצם שניתן במטרה ליצור קשר בין קטין ב' לבין המשיבה, תוך הדגשת בית משפט קמא, כי אין בהחלטה זו כדי להכריע בשאלת ההורות.

 

  1. אין גם ממש בטענה כי המפגשים בין קטין ב' לבין המשיבה טרם הכרעה בהליך, יגרמו נזק בלתי הפיך. בנדון הפנתה המבקשת לעמדתה של האפוטרופא לדין, על פיה המליצה להתחיל ביצירת קשר במינון נמוך בין קטין ב' למשיבה, שאין בו כדי לפגוע במי מהצדדים, ובמיוחד לא בקטין ב', לנוכח גילו והזמן הקצר של המפגשים.

 

  1. בכל הקשור להחלטה בעניין השוואת זמני השהות של קטין א' אצל כל אחת מאימהותיו, וזאת על דרך של הוספת יום ג' אחת לשבועיים בשהותו של קטין א' אצל המשיבה, סבורה המבקשת כי אין מקום להתערב בהחלטה זו.

               בנדון מפנה המבקשת לעמדתה של העו"ס בתסקירה, על פיה מדובר בגידולו של קטין א' בהורות משותפת, בשני בתים באופן שווה, וההמלצה היא להוסיף את יום שלישי כדי ליצור שוויון בין הבתים.

               בנדון אין להיאחז בטעות המספרית בספירת הימים של העו"ס לסדרי דין, שכן כוונתה הייתה בכל מקרה להשוות מהותית בזמני השהות שבין הצדדים לקטין א'.

 

דיון והכרעה

 

  1. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתשובת המשיבה, החלטתי ליתן רשות ערעור מכוח סמכותי על פי סעיף 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, ולדון בבקשה כבערעור.

 

 

 

  1. אקדים ואומר, כי שוכנעתי כדלקמן:

 

א.           לקבל את הערעור בכל הקשור להחלטה בדבר יצירת הקשר בין המשיבה וקטין ב', תוך הוראה לקבלת חוות דעת מומחה שימונה על פי שיקול דעת בית משפט קמא, בהתאם להסכמות בין הצדדים, ובהתאם לפסק הדין ברמ"ש 26822-04-17 מיום 25/5/17 עליו עמדתי לעיל. רק לאחר קבלת חוות הדעת כאמור, תשקול השופטת קמא ותחליט מחדש, בשאלת יצירת קשר בין המשיבה לקטין ב', ואפילו כסעד זמני.

 

ב.            לדחות את הערעור בכל הקשור להחלטה על הרחבת זמני השהות בין המשיבה לבין קטין א', על דרך של הוספת יום נוסף לשהות אצל המשיבה.

 

תחילת יצירת קשר בין המשיבה לבין קטין ב'

 

  1. בפסק הדין ברמ"ש 26822-04-17, הוריתי על החלפת מומחית, שבמסגרת מינויה הייתה צריכה להחליט גם בשאלת יצירת הקשר בין המשיבה לבין קטין ב', אם בכלל, תוך הדגשה כי מדובר במקרה רגיש ומורכב, אותו יש לבחון בזהירות וברגישות רבה.

               לצערי, מומחה אחר לא מונה, ולא עמדה בפני השופטת קמא חוות דעתו, טרם מתן ההחלטה נשוא רמ"ש זה.

 

  1. עיינתי היטב בהחלטתה של השופטת קמא, ששמה יהבה על המלצות התסקיר מיום 22/12/16 וחקירת העו"ס לסדרי דין מיום 1/6/17.

              

               דא עקא, העו"ס לסדרי דין העידה על עצמה ועל המחלקה בה היא עובדת בעירייה, כי אין להם ניסיון בכל הקשור ל"משפחה גאה", דוגמת המשפחה דנן, ולכן קראה חומר רקע על מנת להבין איך להתמודד עם הקושי שבפניה (עמ' 23 לפרו' שו' 4-19).

 

               במצב דברים זה, הסתמכות על המלצותיה בלבד, ללא היעזרות בגורם מקצועי מוסמך ובעל ניסיון בתחום המשפחות החד-מיניות, עלול להביא לתוצאות שאינן רצויות או מוטעות, באופן שיכול לגרום לנזק בהמשך ההליך.

 

               לכן, סבורני כי על השופטת קמא היה, טרם קבלת החלטה בשאלת תחילת יצירת הקשר שבין קטין ב' למשיבה, למלא אחר פסק הדין ברמ"ש 26822-04-17, ולמנות מומחה אחר תחת המומחית ד"ר יואלס שהוחלפה, ולא לפנות לצדדים בשאלה אם מעוניינים בחוות דעת כזו טרם מתן ההחלטה בסעד זמני, אם לאו (כפי שעשתה השופטת קמא).

               פסק הדין מיום 25/5/17 ברמ"ש האמור ברור וחד משמעי, הותיר את הסכמת הצדדים על מינוי מומחה כאמור על כנו, והיה צריך להוציאו מן הכוח אל הפועל על ידי מינוי מומחה אחר תחת ד"ר יואלס.

               נזכיר כי המומחה האמור, היה צריך להתייחס, בין היתר, לשאלת יצירת הקשר שבין המשיבה לקטין ב' ועיתויו, ובכך יכול וההחלטה נשוא רמ"ש זה הייתה מתייתרת או לחילופין מבוססת יותר או שונה.

 

  1. משנה תוקף למסקנה זו ניתן לקבל מהמשך חקירתה הנגדית של העו"ס לסדרי דין, על פיה המלצתה לקיום קשר בין קטין ב' ובין המשיבה, כוון לקשר בין "בן לאמא" (עמ' 23 לפרו' שו' 26).

היינו, העו"ס לסדרי דין בחנה את יחסי הצדדים, ונתנה את המלצותיה בתסקיר, תוך בחינת ההיבט הטיפולי בלבד ולא ההיבט המשפטי (עמ' 23 לפרו' יום 1/6/17 שו' 1-3), ותוך בחינת יחסי הצדדים כיחידה משפחתית שלמה שהתפרקה (עמ' 23 לפרו' שו' 1-6).

               קרי, שתי אימהות לשני ילדים.

 

               כשהקשה בית משפט קמא בשאלה, אולי ניתן ליצור את הקשר בין המשיבה לקטין ב', כקשר שבין "אמא של קטין א'", השיבה כי: "קשה לי עם העמדה של אמא של [הקטינים]" (עמ' 23 לפרו' שו' 27-28).

 

               הוסיפה וציינה העו"ס כי בתסקיר הסתכלה על הקטינים כעל שני אחים ועל המבקשת והמשיבה כשתי אימהות, שיכולות לתרום לשני הילדים (עמ' 31 לפרו' שו' 1-2).

 

               כשנשאלה מה יקרה אם יתחיל מהלך של בניית קשר בין קטין ב' לבין המשיבה כסעד זמני, ובסופו של יום בית המשפט יחליט לא לקבוע זמני שהות או משמורת, האם אז ייגרם נזק לקטין ב', והשיבה:

              

"אני חושבת שחשוב ש[קטין ב'] יכיר את [המשיבה], אבל אם זה הולך להיות קשר קבוע, חשוב שהוא יכיר אותה ושהיא תהיה ככה או ככה חלק מהחיים שלו. איזושהי היכרות אבל המגמה פה היא אחרת. אני מבינה שמשמורת. כשבונים קשר זה לא אמור להיעצר שם, זה קשר של דמויות משמעותיות ולא מתחלפות...אם אין לזה כיוון לא הייתי ממליצה סתם לבנות קשר, אלא אם יש בזה משהו שימשיך" (עמ' 31 לפרו' שו' 10-16).

 

               כשעומתה עם טענת המשיבה, שבכל מקרה כדאי להתחיל ביצירת קשר בין המשיבה לקטין ב', שהרי המשיבה תהיה תמיד דמות מוכרת בחייו של קטין ב' מעצם היותה אמו של אחיו, השיבה העו"ס לסדרי דין, כי אכן ברמה כזו או אחרת תהיה המשיבה דמות מוכרת בחייו של קטין ב'. יחד עם זאת אם לא יהיה ביניהם המשך במובן של קשר הורי ו/או ככל שבית המשפט לא יחליט על משמורת ו/או זמני שהות של המשיבה בכל הנוגע לקטין ב', כפי שהניחה בבסיס התסקיר, פגישות במרכז הקשר תהיינה בעייתיות.

 

               בלשונה של העו"ס לסדרי דין:

 

"אם לא יהיה המשך...הוא יכיר את [המשיבה] כך או כך, אבל במרכז קשר יש לזה מטרה, לייסד קשר קבוע. אני חושבת שזה יהיה נזק אם יהיה אחר כך נתק. פגישות במרכז קשר ללא המשך, זה יהיה בעייתי..." (עמ' 31 לפרו' שו' 16-25).

 

לשון אחרת, העו"ס לסדרי דין המליצה את המלצותיה בתסקיר תוך שראתה את המשיבה כאם נוספת לקטין ב', ולפחות כבעלת מעמד קבוע ביחס לקטין על דרך של קבלת משמורת או זמני שהות קבועים. אם לא כך הדבר, לא הייתה ממליצה לבנות קשר בין השניים, שכן אז ניתוק הקשר האמור במרכז הקשר יכול לגרום נזק לקטין ב', ואולי אף לקטין א'.

 

גם עמדה זו של העו"ס לסדרי דין מלמדת, כי היה צורך במקרה הרגיש והמורכב הנדון, טרם קבלת החלטה בדבר תחילת יצירת קשר בין קטין ב' לבין המשיבה, ואפילו כסעד זמני, לקבל חוות דעת מומחה בעל ניסיון בתחום, תוך בחינת השאלה כיצד להציג את המשיבה בפני קטין ב' במקרה כזה.

 

  1. בנסיבות אלה, שוכנעתי לקבל הערעור ולהורות כדלקמן:

              

               א.           החלטת השופטת קמא מיום 14/6/17, בכל הקשור ליצירת קשר שבין המשיבה לקטין

ב', מבוטלת בזאת.

 

ב.            השופטת קמא תמלא אחר פסק דיני ב-רמ"ש 26822-04-17, ותמנה על פי שיקול דעתה מומחה תחת ד"ר יואלס שהוחלפה. למומחה החדש יהיו אותן סמכויות שהיו לד"ר יואלס, כמפורט שם.

 

ג.            לאחר קבלת חוות דעת מומחה והצגתה בפני הצדדים, תחליט השופטת קמא מחדש על פי שיקול דעתה, אם יש מקום לאפשר יצירת קשר בין המשיבה ובין קטין ב' כסעד זמני, אם כן – באיזה אופן, ותנמק החלטתה.

 

ד.            משזו החלטתי וזה הנימוק לה, לא ראיתי צורך להכריע ביתר טענות המבקשת על אודות החלטת השופטת קמא.

 

הרחבת זמני השהות בין המשיבה לקטין א'

 

  1. לא מצאתי הצדקה להתערב בהחלטת השופטת קמא בדבר הרחבת זמני השהות שבין קטין א' לבין המשיבה.

 

               בנדון נפנה לסעיפים 63-64 להחלטת השופטת קמא, על פיהם:

 

"...עו"ס לסדרי דין בחקירתה אישרה כי הרישום 9 מתוך 14 מקורו בטעות ואכן כוונתה הייתה להוסיף יום על המפגשים הקיימים.  היינו חלוקה של 7 ימים אצל כל אחת מהאימהות. לא מצאתי בטיעוני [המבקשת] מדוע אין להרחיב את הסדרי השהות כמומלץ.

אני דוחה ניסיונה להסתמך על טעותה של עו"ס לסדרי דין בספירת הימים. עו"ס לסדרי דין אישרה כי המלצתה נועדה לקיים הסדרי שהות שווים. יתר על כן, [המבקשת] לכל אורך ההליך טוענת כי בעניין [קטין א'] הוסכם על משמורת משותפת – משכך, בהעדר טעם לחלוקה אחרת, הרי שיש להורות על חלוקת זמנים שווה לשתי אימהותיו".

 

  1. קביעת זו נכונה וצודקת ועולה בקנה אחד עם עדותה של העו"ס לסדרי דין (ראה עמ' 33 לפרו' שו' 2-3), על פיה ההמלצה להוסיף את יום שלישי למשיבה נועד ליצור שוויון בין הבתים.

 

  1. על כן, אני דוחה רכיב זה בערעורה של המבקשת.

 

סוף דבר

 

  1. הערעור מתקבל בחלקו, כמפורט לעיל.

 

  1. בנסיבות אלה, אין צו להוצאות.

 

  1. העירבון אותו הפקידה המבקשת יוחזר לה באמצעות בא כוחה.

 

המזכירות תעביר פסק דין זה לצדדים.

 

פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.

 

 

 

 

ניתן היום,  ה' אלול תשע"ז, 27 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.

                                                                                                                         

 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ