אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סבן נ' ח.א. כל בו לחקלאי ולגינה (2000) בע"מ

סבן נ' ח.א. כל בו לחקלאי ולגינה (2000) בע"מ

תאריך פרסום : 18/03/2014 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום כפר סבא
22372-04-12
14/03/2014
בפני השופט:
רחל קרלינסקי

- נגד -
התובע:
יעקב סבן
הנתבע:
ח.א. כל בו לחקלאי ולגינה (2000) בע"מ
פסק-דין

פסק דין

1.בפני תביעה למתן פסק דין הצהרתי בדבר בטלותה של ערבות שערב התובע לחיובי חברה שבשליטתו עפ"י הסכם להסדרת חובה מיום 24.5.09 מחמת טענה להפרתו ע"י הנתבעת.

רקע

2.התובע היה בעל השליטה בחברת אסמון בע"מ (להלן: "החברה") שעסקה בגידול ומכירת תוצרת חקלאית. האחרונה התקשרה עם הנתבעת במהלך 6 שנים עובר להגעה להסדר החוב בעסקאות שונות לרכישת ציוד חקלאי לצרכי עבודתה.

3.במהלך תקופת פעילות החברה מול הנתבעת בשנים 08'-09' נצבר לחובת החברה חוב גבוה בגין שיקים מעותדים וסחורה שנרכשה מהנתבעת.

4.בין הצדדים התנהל מו"מ על מנת להסדיר את החוב הנ"ל בחודשים מרץ-מאי 09' וביום 2.3.09 נפגש התובע עם מנהל הנתבעת לדון באפשרויות הסדרת החוב.

לגרסת התובע, עובר לחתימת ההסדר הגיע למסקנה כי לאור מצבה הכלכלי של החברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה כלפי הנתבעת בפירעון השיקים המעותדים שנמסרו במהלך הפעילות לתובעת. משכך, נפגשו הצדדים במהלך חודש מרץ 09' כדי לנסות ליישב הסכסוך ולהגיע להסדר. הצדדים סיכמו במפגש הנ"ל תנאיו העקרוניים של ההסכם לרבות אופן התשלום, גובה התשלומים ומועדי פירעונם. באותו מעמד מסר לנתבעת 12 שיקים מעותדים ע"ס 17,000 ₪ כ"א לתשלום החוב, והצדדים נדברו להעלות על הכתב את ההסכמות במהלך הימים הקרובים. הצדדים החליפו טיוטות ביניהם אך בשל מחלוקת על קביעת הבטוחות נמשך המו"מ עד לחתימת ההסדר ביום 24.5.09.

5.לטענת התובע, עובר לחתימת ההסכם לא היה לו חוב אישי כלפי הנתבעת כפי שניהל את החברה שנים רבות ומעולם לא ערב לה . בכריתת ההסכם האמור חרג ממנהגו נוכח אמונו המלא במנהלה של הנתבעת, כשברור היה לצדדים כי אין ברשות החברה היכולת הכלכלית לשלם את חובה לנתבעת אלא בפריסת תשלומים. לכן הסכים לערוב באופן אישי להתחייבויות החברה לאחר שבדק ווידא כי זו תוכל לעמוד בהסדר, ורק כפוף לכך שהנתבעת תעמוד באופן דווקני על הצגה לפרעון מדודה ומתוכננת של השיקים בחשבון הבנק.

6.ביום 24.5.09 ערכו הצדדים הסכם בכתב להסדרת החוב (להלן: "ההסדר") ובמסגרתו הודתה החברה בשיעור החוב כפוף להסתייגויות שיועלו בתוך 7 ימים ושלא הועלו בסופו של דבר. הוסכם בין הצדדים על ביצוע תשלומים של סכומים שונים כדלקמן:

א.סך של 51,000 ₪ ב-3 תשלומים של 17,000 ₪ במועדים נקובים.

ב.סך של 136,000 ב-8 תשלומים של 17,000 פעמיים בחודש.

ג.היתרה בתשלומים של 25,000 ₪ פעמיים בחודש במועדים שצוינו.

התובע ערב לפירעון החוב בערבות בן פור אוואל, בחתימתו על ההסדר.

7.התובע טען, כי הצדדים נדרשו בעת עריכת ההסדר לאותם שיקים שכבר נמסרו לנתבעת, עם ובמהלך המו"מ ולכן ציינו מועדים לתשלום החופפים למועדי הפרעון הנקובים בשיקים הנ"ל שהוחזקו ע"י הנתבעת בידה עובר להסדר. משכך הוחלף מועד התשלום הראשון שהיה נקוב בהסדר מיום 26.5.09 ליום 26.6.09 הואיל וזה היה מועד פרעון השיק הקרוב מאותם השיקים שנמסרו לנתבעת. לטענתו, החברה עמדה בתשלומים הנקובים בהסדר בהלימה מלאה למועדים הנקובים בו ואילו הנתבעת הקפידה להציג לפרעון את השיקים שנמסרו לידיה ושכאמור הלמו את המועדים הנ"ל, חלף השיקים הקודמים שהחזיקה עובר לתחילת המו"מ להסדרת החוב.

8.הצדדים חלוקים בשאלת הפרת ההסדר.

לטענת התובע, הפרה הנתבעת את ההסדר בהצגה לפרעון מיידי את כל השיקים ביום 20.7.09 חלף הוראות ההסדר המפרטות ביצוע מדורג של התשלומים לפירעון החוב. בהתנהלות זו לא היה רק ביטוי להפרת ההסדר אלא היא שגרמה בפועל להתרסקות החברה, הבאתה לחדלות פירעון והעדר יכולת בסופו של דבר לעמוד בהוראות ההסדר.

עוד נטען, כי לא הייתה לנתבעת עילה להצגת השיקים לפרעון מיידי משום שהחברה עמדה בתשלומים ואילו מסירת השיקים המעותדים הנוספים כנקוב בהסדר לא הייתה תנאי עיקרי לקיומו, כי אם לנוחות הגביה בלבד כפי שנכתב בו. החברה הייתה רשאית ויכולה הייתה לפעול תשלום החוב במועדים הנקובים בו מבלי למסור את השיקים הנ"ל לידי הנתבעת.

מנגד, הנתבעת נצמדה ללשון הכתוב של ההסדר ועל פיה היה על החברה למסור שיקים מעותדים לגביית התשלומים שפורטו בו. הואיל והחברה לא פעלה כך נמצאה מפרה את ההסדר ועוד בשלביו ההתחלתיים .משכך, וגם עפ"י ההסדר, אי ביצוע תשלום כלשהו במועדו איפשר לנתבעת להעמיד את מלוא החוב לפירעון מיידי. יתרה מכך, החברה פנתה לביהמ"ש המחוזי בבקשה להקפאת הליכים, שנדחתה ושהעידה בבירור על העדר אפשרות לנתבעת לפעול באמצעות רשות האכיפה, לגביית החוב.

9.הנתבעת נקטה בהליכי הוצאה לפועל כנגד החברה לאחר שהשיקים שהציגה לפירעון חוללו. החברה הגישה התנגדות שנדחתה בפס"ד מיום 8.7.12 על פיו חויבה לשלם את מלוא החוב הנ"ל.

10.ביום 15.7.09 הגישה החברה ביחד עם חברות נוספות בשליטת התובע בקשה להקפאת הליכים לפי ס' 350 (ב') לחוק החברות לביהמ"ש המחוזי בת"א.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ