סבן נ' חזן ואח'

החלטה

לפני בקשת הנתבעת 3 (להלן: שומרה) לקבוע כי פסק הדין הפלילי שניתן בתיק ת"ד 5087-05-11 בו הורשע הנתבע מס' 2 (להלן: חזן) אינו קביל כראיה מכוח סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א-1971, (להלן: פקודת הראיות) להוכחת נהיגתו של חזן ברכב בעת קרות אירוע התאונה נשוא התביעה, ולחילופין להתיר לה להביא ראיות לסתור את פסק הדין הפלילי מכוח סעיף 42ג לפקודת הראיות.

הרקע לבקשה

עניינה של תובענה זו בתביעת התובעת לפיצויים מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, בעקבות פציעתה בתאונת דרכים ביום 3.6.10.

התאונה ארעה במתחם החניה של חוף הצוק בתל אביב. לגרסת התובעת, היא שהתה במקום עם חברותיה ונשענה על רכב חונה (להלן: הרכב החונה). לפתע, רכב חולף פגע בה ומחץ את רגלה אל עבר הרכב החונה עליו נשענה (להלן: הרכב הפוגע).

את תביעתה הגישה התובעת נגד בעלת הרכב הפוגע ונגד בנה רפאל חזן (להלן: חזן) אשר החזיק ברכב ולפי הנטען נהג בו בעת התאונה; נגד מבטחת הרכב הפוגע שומרה חברה לביטוח בע"מ (להלן: שומרה); נגד בעלת הרכב החונה ומבטחתה הנתבעות 4-5; ונגד קרנית נוכח טענת חזן כי לא נהג ברכב הפוגע וכי הרכב נלקח ממנו על ידי מאן דהוא שנהג בו בעת התאונה, והכול ללא רשותו.

בגין התאונה הוגש נגד חזן כתב אישום שיחס לו עבירות של נהיגה בקלות ראש וגרם תאונת דרכים שתוצאותיה חבלה של ממש, אי הגשת עזרה ואי מסירת פרטים, בתיק ת"ד 5087-05-11 בבית המשפט לתעבורה בת"א.

בתחילה כפר חזן בכתב האישום, אך בסופו של יום, לאחר שהאישום צורף לאישום נוסף שהיה תלוי ועומד נגדו (בגין נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש שתוצאותיה תאונת דרכים שתוצאותיה חבלה של ממש וכן נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, ללא רישיון רכב וללא ביטוח), הודה בעובדות כתב האישום והורשע על פי הודאתו במסגרת עסקת טיעון.

התובעת והצדדים האחרים לתובענה נסמכים על הוראות סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א-1971, (להלן: פקודת הראיות) ומבקשים לקבוע כי הממצאים והמסקנות של פסק הדין במשפט הפלילי בו הורשע חזן, יהיו קבילים בתביעה זו כראיה לכאורה לקביעה כי חזן נהג ברכב הפוגע בעת התאונה, הן כלפיו והן כלפי מבטחתו שומרה כחליפתו וכמי שאחריותה נובעת מאחריותו.

בבקשה שבפניי, מבקשת שומרה לקבוע כי פסק הדין הפלילי שניתן נגד חזן אינו קביל כראיה מכוח סעיף 42א לפקודת הראיות להוכחת נהיגתו של חזן ברכב, ולחילופין מבקשת היא להתיר לה להביא ראיות לסתור את פסק הדין הפלילי מכוח סעיף 42ג לפקודה.

טענות הצדדים

לטענת שומרה, הרשעת חזן בנהיגה ברכב מבוססת על "חזקת הבעלות" הקבועה בסעיף 27ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש], לפיה, עת נעברה עבירה רואים את בעל הרכב כמי שנהג בו אלא אם כן יעלה בידו להוכיח אחרת. מכאן, שההודאה באישום לא ניתנה בשל נהיגתו של חזן ברכב אלא בשל החזקה שהעבירה אל כתפיו את הנטל להוכיח שלא נהג. חזקה כזו אינה קיימת בדין האזרחי ולכן לא ניתן לראות בממצא העובדתי שנקבע בהליך הפלילי בדבר נהיגתו ברכב כראיה לכך בתביעה זו.

לחילופין מבקשת שומרה להתיר לה הבאת ראיות לסתור את ממצאי ההליך הפלילי.

לטענתה, העובדה כי חזן דבק בגרסתו לפיה מפתחות הרכב נגנבו ממנו וכי לא נהג ברכב בזמן התאונה עד לאחרונה (הן בהליך האזרחי והן בהליך הפלילי), מלמדת כי אלה היו הנסיבות האמיתיות וכי הודאתו בהליך הפלילי ניתנה בשל החזקה בדבר נהיגתו ברכב וממניעים אחרים ובמיוחד היתרון שהשיג בעקבות צירוף האישומים נגדו. נטען גם כי בידי המבקשת חקירות או "בירורים" המצביעים על קיומן של ראיות נוספות התומכות בגרסתו הראשונה של חזן.

עוד טוענת שומרה כי כמבטחת הרכב, ובניגוד לנהג המורשע, היא לא היתה צד להליך הפלילי, וכי מסיבה זו, ובהתאם לפסיקה, יש להקל עמה בבחינת בקשתה להבאת ראיות לסתור את ממצאי ההליך הפלילי.

המשיבות (נתבעות 4-6) מתנגדות לבקשה. לטענתן, המבקשת לא הצביעה על טעמים המצדיקים הבאת ראיות לסתור. לחזן ניתן יומו בבית המשפט, הוא יכול היה לעמוד על כפירתו ולהוכיח כי רכבו נגנב ממנו, והוא בחר להודות בעובדות כתב האישום. העובדה כי הודאתו ניתנה במסגרת עסקת טיעון ולאחר שצורפו אישומים נגדו אינה מעלה ואינה מורידה.

דיון והכרעה

סעיף 42א לפקודת הראיות מורה כדלקמן:

"הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי".

איני מקבלת את טענת המבקשת כי סעיף 42א לא חל על המקרה שבפנינו מן הטעם שהודאת חזן מבוססת על החזקה הקבועה בפקודת התעבורה לפיה מוחזק בעל הרכב או האחראי עליו כמי שנהג ברכב בעת ביצוע העבירה. חזן הודה בעובדות כתב האישום לפיהן הוא נהג ברכב איבד שליטה ופגע בתובעת, לאחר ששקל את שיקוליו והעריך את סיכויו כבכל עסקת טיעון ואין מקום לערוך חידודי אבחנות כפי שמבקשת המבקשת לעשות. פסק הדין המרשיע הינו פסק דין חלוט במשפט פלילי על כל המשתמע מכך, וככזה מהווים ממצאיו, במקרה זה עובדות כתב האישום, ראיה לכאורה לאמור בהם.