אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סבירסקי נ' טל ואח'

סבירסקי נ' טל ואח'

תאריך פרסום : 24/03/2014 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
1857-09-13
17/03/2014
בפני השופט:
נעמה פרס

- נגד -
התובע:
דוד סבירסקי
הנתבע:
1. אלירן טל
2. שלמה תחבורה (2007) בע"מ

פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה קטנה לתשלום נזקי רכוש, אשר נגרמו לרכבו של התובע, בעקבות תאונת דרכים מיום 17.4.13. תאונת הדרכים התרחשה בשעה 09:00 בבוקר או בסמוך לכך, בצומת הרחובות הרב ניסים ועוזיאל בבני ברק (להלן: "התאונה"). בתאונה היו מעורבים רכבו של התובע, שהיה נהוג בידי רעייתו, גב' מלכה סבירסקי (להלן: "הגב' סבירסקי"), ורכב של הנתבעת 2, בה נהג הנתבע 1 (להלן, בהתאמה: "הנתבע"; "הנתבעת"). בפתח הדברים אציין, כי אין מחלוקת בין הצדדים, כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של הנתבע. הנתבעת הכירה באחריות מבוטחה ופיצתה את התובע בסך של 5,987 ₪ (להלן גם: "הסכום שאינו שנוי במחלוקת"). הנתבעת קיזזה מגובה הפיצוי סך של 6,577 ₪ משום, שלטענתה, יש לייחס לגב' סבירסקי אשם תורם בשיעור של 15% לגרימת התאונה ומשום, שלדבריה, אין מקום לפצות את התובע בגין נזקים לא מוכחים ו/או מוגזמים, אשר אינם קשורים סיבתית לתאונה. האם קיזוז זה נעשה כדין? זו השאלה הניצבת לפתחי.

האם היה מקום לייחס לגב' סבירסקי אשם תורם בשיעור של 15% לגרימת התאונה?

כדי להשיב על שאלה זו אסקור, בקצרה, את גרסאות הצדדים באשר לאופן בו התרחשה התאונה.

לטענת הגב' סבירסקי, התאונה אירעה עת רכב התובע נכנס לצומת מתומררת מרחוב הרב ניסים. זכות הקדימה הייתה לרכב התובע, ומשהצומת הייתה ריקה, המשיך הרכב בנסיעה. לפתע, הגיח רכב הנתבע במהירות, משמאל לרכב התובע, מכיוון רחוב עוזיאל, שהינו רחוב חד סיטרי, בניגוד לתנועה ותוך התעלמות מתמרור "אין כניסה" המוצב בכיוון נסיעתו, ופגע ברכב התובע. רכב התובע הוכרז אבדן מוחלט בעקבות התאונה ושוויו לאחר ניכוי ערך שרידים, הסתכם בסך 11,862 ₪, כאמור בחוות דעת שמאית שצורפה לכתב התביעה.

הנתבע טוען, מנגד, כי התאונה התרחשה עת הגיע לצומת מרחוב עוזיאל, בלא שהבחין בתמרור "אין כניסה". לטענתו, בעוד הוא נסע במהירות אפסית, הגב' סבירסקי התפרצה במהירות לצומת, כמי שנתונה לה זכות הקדימה. לרכב הנתבעת נגרם נזק בצד הימני קדמי.

לאחר ששמעתי את העדויות, בחנתי את מכלול הראיות ושקלתי את טענות הצדדים, אני מעדיפה את גרסת הגב' סבירסקי באשר לאופן קרות התאונה. פועל יוצא מכך הוא, שאינני סבורה שיש להשית על הגב' סבירסקי אשם תורם כלשהו לגרימת התאונה. מסקנה זו מבוססת על כל אחד מן הטעמים שיפורטו להלן. ראשית, עדותה של הגב' סבירסקי הייתה מהימנה בעיני וראיתי לקבל אותה במלואה. שוכנעתי כי הגב' סבירסקי נסעה במהירות חוקית, המותאמת לתנאי הדרך. מעדותה של הגב' סבירסקי עולה, כי נמצאו עימה ברכב שני ילדיה התינוקות, אשר היו חגורים בכיסאות בטיחות במושב האחורי. אין זה מסתבר ואין זה הגיוני, כי בנסיבות אלה, הגב' סבירסקי התפרצה לצומת במהירות. יתר על כן, מעדויות הצדדים אני למדה, כי יום התאונה היה יום גשום. הנתבע עצמו העיד בפני, כי הכביש היה חלק ורטוב (עמוד 3 לפרוטוקול). מן הראיות עולה, אפוא, כי גם תנאי מזג האוויר ששררו במועד התאונה לא אפשרו לגב' סבירסקי לחצות את הצומת במהירות. זאת ועוד, הגב' סבירסקי העידה, ועדותה לא נסתרה, כי רעייתו של הנתבע, הייתה עימו ברכב במועד התאונה. לא נהיר, אפוא, מדוע הנתבע לא זימן את רעייתו לעדות . הנתבע לא נדרש לנקודה זו ואף לא סיפק הסבר סביר כלשהו, לאי העדת רעייתו. שנית, מתמונות מקום התאונה שהוגשו לעיוני, אני למדה כי לפני הכניסה לצומת מרחוב הרב ניסים, ישנו מעבר חצייה להולכי רגל. קיומו של מעבר חצייה מאשש ותומך בגרסת הגב' סבירסקי, לפיה לא נסעה במהירות בכניסה לצומת. מתמונות מקום התאונה ניתן גם ללמוד כי במקום בו עמד רכב התובע, לא יכלה הגב' סבירסקי לראות את רכב הנתבעת שהגיע משמאל, מרחוב חד סטרי. כך גם העידה הגב' סבירסקי בחקירתה (עמוד 3 לפרוטוקול). להבדיל משדה הראיה המוגבל של הגב' סבירסקי, שדה הראייה של הנתבע היה פתוח לחלוטין. הנתבע העיד מפורשות, כי ראה את הרכב בו נהגה הגב' סבירסקי, צפר לה, אך היא המשיכה בנסיעה. אם זהו מצב הדברים לאשורו, לא ברור מדוע הנתבע לא עצר את רכבו כדי למנוע את התאונה, אלא בחר להמשיך בנסיעה, לטענתו, במהירות אפסית, ולצפור לרכב התובע. שלישית, אינני מקבלת את הטענה, לפיה אופי הנזק ברכב התובע (מדובר בנזק לאורך הצד השמאלי של הרכב ולא בנזק נקודתי), מלמד כי הגב' סבירסקי התפרצה לצומת במהירות. אופי הנזק ומיקומו עשוי ללמד כי שני הרכבים אשר היו מעורבים בתאונה היו בנסיעה, הא ותו לא. ודוק: אינני מקבלת את גישת הנתבעת, לפיה הייתה מוטלת על הגב' סבירסקי חובה להאט את מהירות נסיעתה, אף שזכות הקדימה נתונה לה, רק משום החשש שרכב פלוני ינהג בניגוד לחוק, יתפרץ לצומת מרחוב חד סטרי, אשר בכניסה לו עומד תמרור "אין כניסה" ויגרום לתאונה. ברי, כי אין לדרוש מן הגב' סבירסקי לצפות את האפשרות שנהג רכב אחר יחליט לפתע להגיח לצומת מרחוב חד סטרי, אשר בכניסה לו עומד תמרור "אין כניסה". בענייננו ניתן לקבוע, בבירור, כי זכות הקדימה הייתה נתונה לגב' סבירסקי וכי הנתבעת הוא מי שנהג בניגוד להוראות הדין.

הנה כי כן, דין טענת האשם התורם להידחות.

האם היה מקום להפחית מן הנזק לרכב, כפי שהוערך בחוות דעת שמאית שצורפה לכתב התביעה, נזקים קודמים ברכב שלא קשורים לתאונה?

על שאלה זו אני משיבה בשלילה, ואנמק.

כתב התביעה נתמך בחוות דעת שמאית של מר יקותיאל יצחקי, אשר נערכה ביום 22.4.13 (להלן: "חוות דעת השמאי יצחקי"). בחוות דעת זו הוערך הנזק לרכב התובע בסך של 11,862 ₪. למרבה הפליאה, כתב ההגנה מטעם הנתבעים, לא נתמך בחוות דעת שמאית נגדית ו/או בנספחים אחרים כלשהם. בסעיפים 9 עד 11 לכתב ההגנה, המהווים את הבסיס לביצוע הקיזוז, צוין, בזו הלשון:

"הנתבעים יטענו, כי שמאי הנתבעת העריך את שווי רכב התובע בסך של 11,141 ₪, מסך זה יש לקזז שווי שרידים בסך 1,031 ₪ וכן נזקים נוספים סביב הרכב אשר אינם שייכים לאירוע ונמצאים במוקדים שונים בסך 3,000 ₪, על כן העמיד שמאי הנתבעת את ערך הרכב על 7,110 ₪. הנתבעים יטענו כי רכב התובע הינו רכב ישן משנת 2000 אשר גמא למעלה מ- 290,000 ק"מ ולא מן הנמנע כי הנזקים הנטענים בכתב התביעה ו/או חלקם נגרמו באירועים קודמים. הנתבעים יטענו כי על אף שהתבקש התובע להעביר אישור בדבר עברו הביטוחי של הרכב, לא העביר אישור זה עד ליום כתיבת כתב הגנה זה ומשכך קוזז סכום נוסף בשל כך".

אני סבורה, כי הנתבעת לא הייתה רשאית לבצע קיזוז, בנסיבות המקרה דנן, על יסוד טענות סתמיות ובלתי מפורטות, ואנמק. הלכה ידועה היא כי על הטוען טענת קיזוז, לפרט טענה זו כדרך שמנסחים כתב תביעה, היינו לפרט את הסכומים הנתבעים במסגרת הטענה ולהציג במדויק את מערכת הנתונים עליהם היא מבוססת (ע"א 16/89 "ורדים" חברה לגידול פרחים בע"מ נ' החברה הישראלית, פ"ד מה(5) 729, 736 (1991)). כזאת לא עשתה הנתבעת בענייננו. ראשית לכל, הנתבעת לא צירפה לכתב ההגנה חוות דעת שמאית מטעמה, על מנת לסתור ולהפריך את ממצאי חוות דעת השמאי יצחקי. הדבר תמוה, משום שבסעיף 9 לכתב ההגנה, מציינת הנתבעת כי שמאי מטעמה, אשר שמו לא נזכר, בדק את רכב התובע וביצע לו הערכת שווי. מועד הערכת השווי לא בואר. שנית, הנתבעת לא ביקשה לזמן את השמאי יצחקי לעדות בבית המשפט, על מנת לנסות ולקעקע את ממצאי חוות דעתו באמצעות חקירה נגדית. שלישית, התובע נשאל בחקירתו בבית המשפט האם היו נזקים קודמים לרכב. תשובתו של התובע, אשר לא נסתרה, הייתה זו: "שריטות ושפשופים לא משהו רציני". לאור המקובץ, אינני נכונה לקבל את החלטת הנתבעת, לקזז לתובע סכום משמעותי, העומד על כ- 4,000 ₪, בגין נזקים, אשר לשיטתה, לא קשורים לתאונה.

אני קובעת, על כן, כי על הנתבעת להוסיף ולשלם לתובע סך של 5,875 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 22.4.13, בגין הנזק לרכבו, כאמור בחוות דעתו של השמאי יצחקי, המוחזקת כנכונה. סכום זה מהווה את ההפרש בין הסך של 11,862 ₪ לבין הסך של 5,987 ₪, אותו שילמה הנתבעת לתובע, זה מכבר.

מהו שכר הטרחה שיש לפסוק לשמאי יצחקי בגין עריכת חוות דעתו?

התובע שילם לשמאי יצחקי סך של 702 ₪, כולל מע"מ, בגין עריכת חוות דעתו. הנתבעת טוענת, בסעיף 12 לכתב ההגנה, כי מדובר בשכר טרחה מופרז. לשיטתה, יש להעמיד את שכר טרחתו של השמאי על סך של 600 ₪. דעתי שונה מדעתה של הנתבעת. ההלכה הנוהגת היא, כי על בית המשפט לוודא כי מדובר בסכום סביר בנסיבות העניין. הדרישה היא של סבירות. בענייננו, הסכום שנדרש על ידי התובע הינו על הצד הגבוה, אולם ניתן לראותו כסביר.

אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 702 ₪, כולל מע"מ, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 24.4.13 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

האם יש לפסוק לתובע פיצוי בגין טרחה ועוגמת נפש?

התובע סבור כי יש לפסוק לו פיצוי בגין טרחה ועוגמת נפש בסך של 500 ₪. הנתבעת מתנגדת לכך מן הטעם שאין מדובר בתביעה שעניינה נזקי גוף. דבריה של הנתבעת מקובלים עלי. בתיקים מסוג זה, נהוג ומקובל לפסוק לתובע הוצאות משפט המורכבות מהוצאות הדיון ומהחזר האגרה ששולמה. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 320 ₪ בגין הוצאות משפט (החזר אגרה בסך 70 ₪ והוצאות הדיון בסך 250 ₪). ההוצאות תשולמנה תוך 30 יום מהיום, אחרת הן תישאנה ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

סוף דבר

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ