אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סבירות סכום הקיזוז כפונקציה של היקף הנזק

סבירות סכום הקיזוז כפונקציה של היקף הנזק

תאריך פרסום : 10/08/2006 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
1282-99
09/08/2006
בפני השופט:
צבי זילברטל

- נגד -
התובע:
פיוניר קונקריט (ישראל) בע"מ
עו"ד א' אלרם
הנתבע:
דניה סיבוס חברה לבנייה בע"מ
עו"ד צ' נצר
פסק-דין

מבוא

1.         יזם התקשר עם קבלן בהסכם לביצוע עבודות בנייה, לרבות הקמת שלד, של בניין רב קומתי. לצורך יציקת השלד, הזמין הקבלן בטון מחברה המייצרת ומספקת בטון. התברר, כי הבטון שסופק לצורך יציקת שבעה עמודים תומכים באחת מקומות החניון התת קרקעי, לא היה באיכות שנדרשה בתוכניות, אלא באיכות נמוכה יותר.

לנוכח מצב זה, הגיעו היזם והקבלן לכלל הסכמה בדבר גובה הסכום שיקוזז מהתמורה שעל היזם לשלם לקבלן, וזאת עקב הנזקים שנגרמו ליזם כתוצאה מאי ההתאמה באיכות הבטון. הקבלן, מצידו, "גילגל" על ספק הבטון את הקיזוז האמור, וקיזז מהתמורה שהיה עליו לשלם לספק הבטון את אותו סכום.

מכאן תביעתו של ספק הבטון, התובע את הקבלן לשלם לו את מלוא התמורה עבור הבטון שסופק. טענת ספק הבטון היא, כי הקיזוז שבוצע לא היה כדין. אכן, עמדתו המקורית של ספק הבטון היתה, כי איכות הבטון היתה כנדרש. רק בשלב הסיכומים קיבל ספק הבטון את קביעת המומחה שמונה על ידי בית המשפט לבחון את טיב הבטון שסופק, והודה, כי אכן סופק בטון שחוזקו לא היה כפי שנדרש.

הקבלן הגיש הודעה לצד שלישי כנגד היזם. במערכת היחסים ביניהם עלתה, בין היתר, שאלת תוקפה ומשמעותה של הסכמה בדבר סכום הקיזוז אליה הגיעו במסגרת עריכת "חשבון סופי".

בנוסף, הגיש הקבלן הודעה לצדדים שלישיים כנגד שתי חברות בטוח, אשר ביטחו את הקבלן בביטוח אחריות מקצועית ואחריות מוצר. באשר להודעות כנגד חברות הביטוח הוסכם, כי אלו תתבררנה רק לאחר שתוכרענה המחלוקות שבין ספק הבטון, הקבלן והיזם, וחברות הביטוח תהיינה כפופות להכרעה זו (עמ' 6 ועמ' 23 לפרוטוקול).

השאלה העיקרית שיש להשיב עליה נוגעת לסבירות הקיזוז שביצע היזם, בהסכמת הקבלן, מהתמורה שהגיעה לקבלן. לצורך כך יש לבחון את היקף הנזק שנגרם, אם נגרם, עקב אספקת הבטון שאיכותו היתה פחותה מהמתוכנן, תוך יישום עקרון הקטנת הנזק. אם יסתבר, כי הקיזוז האמור היה סביר, כי אז גם הקיזוז שנעשה על ידי הקבלן כלפי ספק הבטון ימצא סביר, ודין התביעה יהיה להידחות.

במקרה שהקבלן יחוייב לשלם סכומי כסף לספק הבטון, תעלה השאלה, האם הוא זכאי לשיפוי מהיזם, בעיקר לנוכח העובדה, שנערך בין בעלי דין אלה "חשבון סופי", אשר, לכאורה, הביא לידי סיום את המחלוקות הכספיות ביניהם, בוודאי בכל הנוגע לנושא הנדון, שענייננו איכות הבטון שממנו נוצקו העמודים הנדונים.

נפנה עתה לתיאור העובדות הספציפיות למקרה הנדון.

2.         הנתבעת, העוסקת, בין היתר, בביצוע עבודות בנייה (להלן - " דניה"), התקשרה עם הצד השלישי (להלן - " שערי העיר") בהסכם מיום 10.1.1993 לביצוע עבודות חציבה, שלד ואיטום בפרוייקט בניה הידוע בשם "שערי העיר" ברח' יפו בירושלים (נספח א' לתצהירו של גיל שולדנפריי, מנכ"ל שערי העיר בתקופה הרלבנטית). במסגרת ביצוע העבודות, נוצקו במהלך חודש אוקטובר 1994 (ליתר דיוק, בתאריכים 5.10.1994 ו-16.10.1994, ראו נספח ג' לתצהירו של שמעון שוגל, מהנדס האתר מטעם דניה), עמודי בטון במפלס החניה P5 (העמודים הידועים בסימון C-8, C-9, D-7, D-8, D-9, E-10, E-11). הבטון ששימש ליציקת העמודים סופק על ידי התובעת (להלן - " פיוניר"), במסגרת הסכם כללי לאספקת בטון שהיה לה עם דניה (נספחים א' וב' לתצהירו של אורי כרמונה, מנהל אדמניסטרציה מטעם פיוניר בזמנים הרלבנטיים). הכוונה להסכם לאספקת בטון לכל אתרי הבניה של דניה ברחבי הארץ. על פי תוכניות הבניה והחישובים הסטטיים, תוכנן כי ייצקו את העמודים מבטון שסיווג חוזקו הוא ב-50. כעבור זמן, התגלה כי חלק מהעמודים נוצקו מבטון אשר אינו עומד בסיווג חוזק זה. בעמודים נעשו ארבע בדיקות, במשך תקופה של כשנה וחצי, על ידי גורמים שונים, אולם רק אחת מהבדיקות הללו, אשר הוזמנה על ידי פיוניר, לא אישרה מסקנה זו (ראו הפירוט בסעיפים 10-16 לחוות דעתו של ישראל דוד, שהיה הקונסטרוקטור של המבנה מטעם שערי העיר).

במסגרת ההליך דנן נבדקו העמודים פעם נוספת, על ידי המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס אחי קליין, אשר קבע אף הוא, כי הבטון ממנו נוצקו העמודים הוא מסוג ב-40 (ראו עמוד 14 סעיף 7.1 לחוות דעתו של מר קליין). קביעה זו של המהנדס, אינה עוד במחלוקת, ונקודת המוצא היא, שהבטון שסופק לא ענה אחר הדרישות, בהיותו מסוג ב-40 ולא ב-50. למשמעויות שיש לאי התאמה זו נתייחס בהמשך.

3.         לטענת שערי העיר, כתוצאה מחולשת הבטון, נגרמו לה נזקים שונים, אשר נבעו, בין היתר, מהצורך לשנות את העומסים שהיו מתוכננים להיות מופעלים בבניין, ולכן היא קיזזה בתאריך 30.10.1995 סך של 300,000 ש"ח מהתמורה שהיה עליה לשלם לדניה (סעיף 2 בחשבון מס' 20 מיום 6.10.1995, נספח א' לתצהירו של איתמר דויטשר, סמנכ"ל הכספים של דניה ולאחר מכן מנכ"ל דניה, בתקופה הרלבנטית לתביעה דנן). לטענת דניה, בפועל קוזז סך של 315,000 ש"ח.

מאוחר יותר, במסגרת "התחשבנות סופית", אשר קודם לעריכתה התנהל משא ומתן בין דניה לבין שערי העיר, קוזז, בהסכמה, סכום נוסף של 800,000 ש"ח (ראו סעיף 2 בחשבון סופי מיום 6.4.1997, נספח ח' לתצהירו של איתמר דויטשר, המופיע גם כנספח כז' לתצהירו של שמעון שוגל, להלן - " החשבון הסופי"). בחשבון סופי זה גם פורטו מרכיביו של סכום הקיזוז, כפי שיפורט להלן.

4.         דניה קיזזה, בתורה, את אותם הסכומים מכספים שהיא חבה לפיוניר, מכיוון שהנזק נגרם לכאורה עקב חולשתם של העמודים כתוצאה מאי התאמה באיכות הבטון שסופק. גם כאן התבצע הקיזוז בשני מועדים, תחילה סכום של 315,000 ש"ח ולאחר מכן סכום של 800,000 ש"ח, כמפורט במסמכים שצורפו לכתב התביעה.  על פי האמור בחשבון הסופי, סך כל הקיזוז עמד, בערכים דולרים, על סכום של 323,000 דולר. יצויין, כי הערך הדולרי של סכומי הקיזוז, על פי השערים היציגים במועדים הרלבנטיים, אינו זהה לסכום הנ"ל, וקיים הפרש מסויים, אך איש מהצדדים לא טען לעניין זה וההנחה שעל יסודה טענו כל הצדדים לפניי היתה, שמדובר בקיזוז של סכום כולל השווה לכ- 323,000 דולר.

התביעה שבפנינו הוגשה על ידי פיוניר, אשר טוענת כנגד הקיזוז שבוצע כלפיה ותובעת את השבת הכספים שקוזזו. סכום התביעה הוא 1,654,003 ש"ח (ליום הגשתה), והוא מורכב מסכומי הקיזוז הנ"ל בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

דניה מצידה טוענת, כי היא מהווה "צינור" בלבד המקשר בין פיוניר לבין שערי העיר, כלומר: אם הבטון תקין ולא נגרם כל נזק, הרי שאין מקום לקיזוז שבוצע על ידי שערי העיר; ואם הבטון אכן אינו תקין, פיוניר היא האחראית לנזק שנגרם.

כאמור, טענתה המרכזית של שערי העיר כלפיה דניה היא, כי החשבון הסופי שבינה לבין דניה הביא לכלל סיום את כל המחלוקות ביניהן ואין לפתחן שוב, במיוחד שבעת עריכת החשבון הסופי ידעה דניה שהמחלוקת שבינה לבין פיוניר עדיין לא הסתיימה, כך שאין מדובר בתביעה שלא היתה צפויה מראש. באשר לתביעה העיקרית, טוענת שערי העיר לנזקים שנגרמו לה כתוצאה מאי ההתאמה בבטון, בסכומים העולים בהרבה על הסכום שקוזז.

קיומה של זכות קיזוז ביחסים שבין דניה לבין פיוניר

5.         סעיף 20 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א - 1970 (להלן- " חוק התרופות") קובע, כי "חובות שהצדדים חבים זה לזה על פי חוק זה ניתנים לקיזוז". לטענת דניה, פיוניר סיפקה לה בטון שאיכותו שונה ממה שהוסכם עליו ובכך הפרה את החוזה שביניהם. לפיכך, לשיטתה, מוטלת על פיוניר חובת תשלום פיצויים לדניה, אשר בגינה קיזזה דניה את הסכומים הנ"ל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ