אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סביחאת נ' ועדת השחרורים

סביחאת נ' ועדת השחרורים

תאריך פרסום : 29/03/2018 | גרסת הדפסה
רע"ב
בית המשפט העליון ירושלים
2342-18
01/01/0001
בפני השופט:
י' עמית

- נגד -
המבקש:
ראתב סביחאת
עו"ד אלינור טל
המשיבה:
ועדת השחרורים
החלטה
 

 בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (הנשיא ר' שפירא והשופטים ג' ציגלר וש' ברלינר) בעת"א 18323-02-18 מיום 19.2.2018.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. המבקש הורשע בהריגה של אדם ששימש סוכן משטרתי והיה אמור להעיד בהליך פלילי נגד אחיו של המבקש. ביום 10.5.2002, המבקש חסם את דרכו של המנוח, שלף אקדח וירה שתי יריות לעבר פלג גופו העליון של המנוח. לאחר מכן ניגש המבקש וירה בראשו של המנוח ירייה נוספת. המבקש הואשם בעבירת רצח, אך בהמשך נערך הסדר טיעון שבמסגרתו הורשע המבקש בהריגה, כאמור. בגין מעשה זה, הושת על המבקש עונש של 16 שנות מאסר בפועל, שאמורות להסתיים ביום 20.7.2018.

 

  1. תחילת תקופת המאסר התאפיינה בעבירות משמעת מצידו של המבקש, אך בהמשך חל מפנה חיובי בהתנהגותו. בחלוף שני שלישים מתקופת המאסר, התייצב המבקש בפני ועדת שחרורים, אשר דחתה את בקשתו לשחרור מוקדם בהחלטתה מיום 24.7.2013. בקשה נוספת נדחתה בהחלטתה של ועדת השחרורים מיום 22.6.2015. בין היתר, נאמר בהחלטה כי הוצג מידע מודיעיני שלילי עדכני והמבקש לא עבר תהליך טיפולי משמעותי. בשולי ההחלטה, המליצה הוועדה לגורמי הטיפול לבחון את התאמתו של המבקש ל'בית השיקום', שבמסגרתו יטול המבקש חלק בהליך הכנה לשחרור. החלטת הוועדה נתקפה בעתירה מינהלית, אשר נדחתה בפסק דין מיום 8.12.2015, לאחר שבית המשפט המחוזי מרכז-לוד סמך ידיו על החלטת הוועדה והצטרף להמלצה לשלב את המבקש באגף שיקום (עת"א 46876-07-15). בהמשך, המבקש הגיש בקשה שלישית לשחרור מוקדם, אשר נדחתה בהחלטתה של ועדת השחרורים מיום 1.12.2016. הוטעם כי המבקש לא הצליח להרים את הנטל המוטל עליו מבחינת מסוכנות לציבור, ובשולי ההחלטה צויין: "תנאי מוקדם למסקנה כי חל שינוי מהותי בנסיבות הוא השתלבות ב'בית השיקום', שהפעם הוא פתוח בפני האסיר. ככל שהאסיר המשוחרר [כך במקור – י"ע] ישתלב במסגרת תכנית שיקום זו וישלימה – הוא יהיה רשאי להגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטתנו זו, גם אם טרם יחלוף הזמן החוקי המחייב להגשת בקשה כאמור".

 

  1. ההליך הנוכחי עוסק בבקשתו הרביעית של המבקש לשחרור מוקדם, שנדחתה גם היא על-ידי הוועדה. בהחלטתה, ציינה הוועדה כי במהלך השנים חל שינוי לטובה בהתנהגותו של המבקש, והוא החל לשתף פעולה עם גורמי הטיפול ולהשתלב בפעילות חיובית ובמסגרת שיקומית. למרות זאת, הוועדה לא השתכנעה כי המסוכנות הנשקפת מן המבקש לשלום הציבור פחתה במידה המצדיקה את שחרורו. בהקשר זה צויין כי למבקש דפוסי התנהגות עבריינים מושרשים, הוא לא עבר תהליך טיפולי או שיקומי מעמיק, וסביבתו הקרובה מעורבת בפלילים. בנוסף, נזקפו לחובתו של המבקש חומרת העבירות בהן הורשע, קיומו של מידע מודיעיני שלילי מתמשך, העובדה שבעבר זכה לשחרור מוקדם ולאחר מכן ביצע את עבירת ההריגה, ועמדתם של בני משפחתו של המנוח. לפיכך, ולמרות מועד שחרורו הקרוב של המבקש, דחתה ועדת השחרורים את בקשתו לשחרור מוקדם ממאסר (וש"ר 1763-04-15; החלטה מיום 14.1.2018).

 

  1. המבקש לא השלים עם החלטת הוועדה ועתר נגדה לבית המשפט לעניינים מינהליים. בפסק דין מיום 19.2.2018, קבע בית המשפט כי הונחה תשתית עובדתית המאפשרת להסיק כי מסוכנותו של המבקש פחתה, ובמובן זה ניתן להורות על שחרור מוקדם. ואולם, למרות הנתונים החיוביים שהוצגו ועל אף שתוכנית השיקום נמצאה הולמת, החליט בית המשפט לדחות את העתירה. זאת, מן הטעם שעל המקרה דנא חל סעיף 10(א) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001:

 

  1. שיקולים נוספים להחלטת הועדה

(א)   במקרים בעלי חומרה ובנסיבות מיוחדות שבהם סברה הועדה כי שחרורו של האסיר על-תנאי יפגע במידה חמורה באמון הציבור במערכת המשפט, אכיפת החוק ובהרתעת הרבים, משנוצר יחס בלתי סביר בין חומרת העבירה, נסיבותיה והעונש שנגזר על האסיר לבין תקופת המאסר שיישא האסיר בפועל אם ישוחרר, רשאית הועדה להביא בחשבון גם נתונים אלה בהחלטתה, נוסף על הנתונים המפורטים בסעיף 9; משקלם של הנתונים לפי סעיף קטן זה בהחלטת הועדה יפחת ככל שיגדל החלק מעונש המאסר שהאסיר כבר נשא.

 

           בהקשר זה, הדגיש בית המשפט המחוזי את חומרת העבירה בנסיבות המתוארות לעיל. נקבע כי אמנם בהליך הפלילי הורשע המבקש בעבירה של הריגה ולא רצח, אך בגדרי ההליך המנהלי הנוכחי, ניתן לומר שהמבקש התכוון לגרום למותו של המנוח על רקע היותו סוכן משטרתי. לפיכך, נקבע כי המקרה הנוכחי נופל לגדרם של המקרים החריגים שבהם ראוי לעשות שימוש בהוראת סעיף 10(א), וגם בהינתן מועד השחרור המתקרב, השיקול של האינטרס הציבורי בדבר הגנה על סוכנים משטרתיים וסיוע למשטרה, מטה את הכף נגד שחרורו של המבקש ממאסר (עת"א 18323-02-18).

 

הבקשה לרשות ערעור

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ