סביון נ' חמו

פסק דין

בפני תביעה שטרית בגין שטר חוב להבטחת התחייבויות אדם בשם דוד חמו על פי הסכם שכירות,שטר החוב כולל את פרטי מר דוד חמו וכן את פרטי הנתבע (למעט מספר טלפון הזהה למספר של מר דוד). בשולי השטר יש 4 חתימות,שתיים נחזות להיות של מר דוד חמו ושתיים של הנתבע.

השטר נחתם במשרדה של עו"ד רחל מנור שהיא גם אחותה של התובעת.

בגין השכירות נותרו כפי הנראה חובות שונים ולכן הוגש השטר לביצוע.

לנתבע טענת הגנה אחת ויחידה ולפיה לא הוא זה שחתם על השטר ולא הוא זה שהתחייב בגינו.

מטעם התובעים הוגשו תצהיריהן של התובעת ושל עו"ד מנור,מטעם הנתבע הוגש רק תצהירו.

העדים נחקרו ופסק הדין ינומק באופן תמציתי ובהתאם לתקנה 214 ט"ז לתקסד"א.

כאשר נטענת טענת זיוף הנטל עובר לתובעים להוכיח כי הנתבע הוא זה שחתם על השטר.

העדה המרכזית מטעם התובעים היא כמובן עוה"ד מנור. עו"ד מנור העידה עדות מהימנה ביותר ברם היא יכולה הייתה רק להעיד על דברים כללים כגון נהלי עבודה ומה נעשה או לא נעשה כאשר נחתמים במשרדה שטרי חוב.

היא ציינה שאין לה זיכרון ספציפי לגבי נסיבות החתמת הנתבע על השטר,היא גם ציינה שלהבדיל מהחתמה על תצהיר,אין חובת זיהוי בהחתמה על שטר חוב אם כי היא נוהגת לזהות את החותמים.

התובעת העידה שפגשה בנתבע בדירה השכורה במעמד אחיו ואימו. לטענתה שאלה את הנתבע האם הוא זה שחתם על השטר והוא ענה שכן,הנתבע הכחיש זאת.

הנתבע טען בעדותו כי מעולם לא היה במשרדה עו"ד מנור וכי לא חתם על השטר,הנתבע לא הגיש תלונה במשטרה כנגד "החשוד העיקרי" בזיוף שלפחות בתחילת הדרך היה אחיו של הנתבע על פי עדותו מיום 26.1.10.

הנתבע לא הביא את אחיו לעדות,גם לא את אימו על מנת שתתמוך בטענתו כי האומנם ששהה בדירה עת התובעת ביקרה בה הרי שלא שוחח עימה על השטר או על כל דבר אחר.

הנתבע טען כי לא סבר שעליו להביאם לעדות היות ואינו מצוי בתחום המשפטים.

כפות המאזניים מאוזנות,התובעים לא הצליחו לעמוד בנטל השכנוע.

אמנם מצד אחד יש שטר המכיל את פרטיו של הנתבע אך מאידך לא הצליחה עו"ד מנור לקבוע האם אכן הנתבע עמד לפניה בעת החתימה שכן היא איננה זוכרת את המעמד לפרטיו,מעיון בחתימות שבשטר עולה כי אין להן שום דמיון לחתימות הנתבע על גבי שוברי אשראי,שיקים שמשך מחשבונו,הסכמים אחרים עליהם חתם וכיו"ב ואשר אותם צירף לתצהירו ולגביהן לא נחקר.

בתיק זה לא מונה מומחה בתחום השוואת כתבי יד ברם יש לומר כי לעין בלתי מקצועית ניכר שוני באופן שבו נחתמו חתימותיו של הנתבע על גבי השטר. חתימות אחיו זהות זו לזו ונראה כי נחתמו במשיכת קולמוס אחת מהירה וקלילה.

החתימות הנחזות להיות של הנתבע אינן זהות על גבי השטר (יש חתימת עושה שטר וחתימת ערבות לשטר) ולכאורה נראה כי לגבי חתימת הערבות לשטר הרי שהחותם "התאמץ" במהלך החתימה.

לא מן הנמנע כי בפני עו"ד מנור התייצב אדם אחר שמסר את פרטי הנתבע,לא מן הנמנע כי הנתבע הוא זה שהתייצב אך חתם חתימה שונה מתוך צפיית העתיד ברם על יסוד העובדות שהוכחו לא ניתן לקבוע דבר מאלו,כפי שציינה עו"ד מנור,אין חובה לזהות אדם שחותם על שטר אך אם הדבר היה נעשה ואם היה מתועד (כמו שמירת צילום תעודה מזהה) הרי שהדבר היה בעל משקל ראייתי.

משכך והיות והנטל להוכחת החתימה רובץ על התובעים אין מנוס אלא לדחות את התביעה.