סבג נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ - פסקדין

פסק דין

1.בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' הרשמת הוצל"פ גב' עמית גולדשטיין – לירן מיום 17.7.13 (להלן: "ההחלטה"). עיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, והחלטתי לקבל את הבקשה ולדון בערעור לגופו של עניין.

2.בין המבקשת שהינה החייבת בתיק הוצל"פ לבין המשיב שהינו הזוכה בתיק ההוצל"פ, התנהלו הליכי מימוש משכנתא בהם התמנה ב"כ הזוכה ככונס נכסים. בין הצדדים נתגלעו מספר מחלוקות משפטיות ועובדתיות, אשר התנהלו בביהמ"ש השלום בחיפה. ביהמ"ש מפי כב' השופטת יפעת מישורי נתן פסק דין ביום 2.7.12, על פיו דחה את תביעתה של המבקשת כנגד המשיב וחייבה בהוצאות משפט בסך 15,000 ₪.

3.על פסה"ד של כב' השופטת מישורי הוגש ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה. ביום 5.3.13 התקיים דיון בפני ההרכב שדן בערעור, בעקבות הדיון נתן ביהמ"ש פס"ד ביום 10.3.13.

4.ביום 29.5.13, כשלושה חודשים לאחר פסה"ד, הגיש כונס הנכסים בתיק ההוצל"פ בקשה לקביעת שכ"ט כונס ובקשה להורות על הגדלת חוב פסוק בגין שכ"ט כונס. המבקשת הגישה תגובה ביום 27.6.13, והחלטת כב' הרשמת מיום 17.7.13 היא ההחלטה נשוא הערעור, קבעה בזו הלשון:

"שכר טרחת כונס נכסים הנפסק לכונס בתיק ההוצאה לפועל על פי מדרגות שנקבעו בחוק, נפרד במהותו משכר טרחת כונס הנכסים כבעל דין ומתדיין בהליכי משפט, גם אם עשה כן "בכובעו" ככונס נכסים. משאין בפסק הדין שנתן תוקף להסכמות הצדדים כל אמירה לפיה נשלל שכר טרחת הכונס על פי התקנות, בתיק ההוצאה לפועל, ומקריאת פסק הדין עולה ברורות כי סך 15 אש"ח הינם עבור הוצאות ההליכים שנוהלו בערכאות, אני דוחה את טענת החייבת ומקבלת את בקשת הכונס".

5.עיקר המחלוקת בין הצדדים, היא בשאלה – האם ביהמ"ש המחוזי בחיפה קבע סכום הוצאות כולל, אשר התייחס גם לשכ"ט הכונס עפ"י התקנות בתיק ההוצל"פ, או שמא אכן התייחס אך ורק להוצאותיו של הכונס בהליך המשפטי. אין ולא יכולה להיות מחלוקת, כי שכ"ט הכונס בתיק ההוצל"פ נפרדת במהותה משכ"ט כונס שמתדיין בהליך משפטי, כפי שקבעה כב' הרשמת בצדק. ואולם, לא על כך המחלוקת בין הצדדים. המחלוקת היא, האם ביהמ"ש המחוזי בנותנו את פסה"ד דן בכל המחלוקות שבין הצדדים, לרבות שכה"ט בתיק ההוצל"פ.

6.לטענת המשיב, ביהמ"ש בקובעו את סכום ההוצאות התייחס אך ורק להוצאות המשפטיות מבלי שדן בשכה"ט הכונס עפ"י התקנות. לטענתו, אין בפסה"ד כל התייחסות לשכ"ט זה ומקריאת פסה"ד עולה כי ביהמ"ש לא שלל קביעת שכ"ט נוסף זה. המשיב מפנה לסעיף 7 לפסה"ד, שם קבע ביהמ"ש המחוזי כי סכום ההוצאות בסך 15,000 ₪ כולל בתוכו את ההוצאות, הן בגין ההליך שהתנהל בפני בימ"ש קמא והן את ההליך שהתנהל בפני ביהמ"ש המחוזי.

מכאן מבקש המשיב להסיק, כי ההוצאות כללו אך ורק את שכה"ט הכונס בהתדיינות המשפטית, ללא קשר להוצאות הכונס ופעולותיו בהליך המשפטי.

7.אני סבורה כי פרשנותו של המשיב כמו גם פרשנותה של כב' הרשמת את קביעות ביהמ"ש המחוזי, הינה פרשנות מוטעית ואבהיר דבריי.

ביהמ"ש המחוזי קבע בסעיף ד' לפסה"ד, בסעיף המתייחס להוצאות משפט כדלקמן:

"באשר להוצאות המשפט: בהתחשב בכך שבית משפט קמא חייב את המערערת לשלם למשיבים הוצאות משפט בסכום כולל של 15,000 ₪, אנו מחליטים כי סכום זה של 15,000 ₪ יעמוד בעינו, אך נכון לתאריך היום, וכשהוא כולל בתוכו את ההוצאות, הן בגין ההליך שהתנהל בפני בית משפט קמא, והן את ההליך שבפנינו. סכום זה של הוצאות המשפט יישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד הפירעון בפועל".

8.בתחילת פסה"ד בסעיף א' שבו, קובע ביהמ"ש כי בדיון שהתקיים ביום 5.3.13 קיבלו הצדדים את הצעת ביהמ"ש להסדר המחלוקת שביניהם על דרך הפשרה. מכאן אתה למד, כי פס"ד זה בא לסיים את המחלוקות שבין הצדדים. אם נעיין בכותרת פסה"ד, כונס הנכסים והזוכה שניהם בעלי דין בפסה"ד. עוד אם נעיין בסעיף ד' לפסה"ד, נמצא כי ביהמ"ש כותב שסכום הוצאות המשפט כולל את ההוצאות של ההתנהלות בביהמ"ש השלום והמחוזי. מנוסח זה, יש להבין כי הוצאות המשפט שנפסקו בסך 15,000 ₪ הן כוללות את ההתנהלות הדיונית, אך לא רק! שאם לא כן היינו מוצאים ניסוח כי סכום הוצאות בגין ההוצאות של בימ"ש השלום והמחוזי. השימוש במילה כולל, משמעו כי סכום ההוצאות כולל דבר מה נוסף מלבד ההוצאות בהתנהלות הדיונית.

9.ולו היה לי ספק כלשהו אם ביהמ"ש המחוזי כלל בסכום ההוצאות שפסק את כל ההוצאות מכל מין וסוג שהוא, הרי הסיומת של פסה"ד, תואמת לפרשנות זו.

בסעיף ח' לפסה"ד, מסיים ביהמ"ש את פסה"ד במילים הבאות:

"לכשתסיים המערערת לבצע את מלוא התשלומים בגין הסכום המגיע למשיבים בהתאם לפס"ד זה, ולפי הפריסה המפורטת לעיל, ייסגר תיק ההוצל"פ".

מסייפת סעיף ח', עולה כי סכום החוב בסך 35,000 ₪ ובתוספת סכום ההוצאות בסך 15,000 ₪, מביאים לסילוק מלא וסופי של הסכסוך שבין הצדדים, שאחרת אין כל היגיון לסגור את תיק ההוצל"פ בסיום תשלומים אלה.

10.רק מתשובתה של המבקשת למדתי כי כב' רשמת ההוצל"פ הורתה ביום 13.10.13, לאחר הגשת הבר"ע, לסגור את תיק ההוצל"פ ולבטל את מינויו של עו"ד פודורובסקי ככונס נכסים, וזאת בעקבות דו"ח סיכום פעילות מאת הכונס ועתירתו לביטול המינוי ולסגירת התיק. לא ברור לי כיצד נסגר תיק ההוצל"פ רק באוקטובר 2013, שעה שביהמ"ש המחוזי הורה מפורשות כי התיק ייסגר עם סיום התשלומים כמפורט בפסה"ד. שנית, כיצד נסגר תיק ההוצל"פ בעוד שנותר בו החוב בגין שכה"ט אותו פסקה כב' הרשמת בהחלטתה נשוא הערעור?

11.אכן צודקת ב"כ המבקשת, כי מהתנהלות זו של הכונס ומבקשתו לסגור את תיק ההוצל"פ משמע כי הוא מסכים שיש לפעול על פי לשון פסה"ד של ביהמ"ש המחוזי ככתבו וכלשונו, ולסגור את תיק ההוצל"פ בגמר התשלומים, כפי שאכן נעשה בפועל אם כי באיחור. לטעמו של המשיב, אין הוראה זו לסגירת תיק ההוצל"פ מאיינת את האפשרות לעתור לשכ"ט כונס בתיק.

12.אינני סבורה כטענת המשיב, אני סבורה כי ביהמ"ש המחוזי אמר את דברו באופן ברור ומפורש. ביהמ"ש המחוזי ביקש בפסה"ד להביא את המחלוקות שבין הצדדים לסיום מוחלט, כפי שצוין בסעיף א' לפסה"ד, והוראתו בסעיף ח' לסגור את תיק ההוצל"פ רק מחזקת כוונתו זו. סכום ההוצאות שפסק ביהמ"ש המחוזי ע"ס 15,000 ₪ התכוונו לאמוד את כל ההוצאות מכל מין וסוג שהוא מעבר למה ששולם עד אותו מועד. וכשביהמ"ש ציין כי ההוצאות כוללות בתוכם את ההליכים המשפטיים, הכוונה היא לרבות, ולא אך ורק.