סבא נ' מירון ואח' - פסקדין

פסק דין

תביעה בגין נזקים שנגרמו לפי הטענה, לרכב התובעת, עקב תאונת דרכים שנגרמה באשמה של הנתבעת 1, שפגעה ברכבה מאחור, בעוד היא עומדת ברמזור.

הנתבעת 1 איננה מכחיש כי פגעה בתובעת מאחור, אלא שלטענת הנתבעים, הנתבעת 1 פגעה ברכב התובעת בעוצמה חלשה ולא נגרם כל נזק עקב התאונה, לא לרכב התובעת ולא לרכב הנתבעת. רכב התובעת הוא רכב ישן בן 15 שנה, שגם מהתמונות שצורפו לחוו"ד התובעת והתמונה ת/1 שצורפה בדיון, ניתן לראות כי הינו פגוע. השמאות מטעם התובעת מתייחסת לכלל נזקי הרכב ולאו דווקא לנזקים שנגרמו בתאונה.

לתמיכה בטענות, הנתבעות צירפו חוו"ד שמאי מטעמן, ולפיה: המגן ברכב נראה פגוע ויש סימנים של תיקונים קודמים. הפגיעה בו היא בחלק התחתון ודומה יותר בצורתה המעוגלת לעליה על מכשול כדורי שמונח על מדרכות למניעת חניה. הגשר הפנימי למגן שעשוי פלדה מעוקם קשות ויש כיפוף חזק בפח האחורי. עוד ציין השמאי כי למרות גיל הרכב, נקבעה ירידת ערך בגובה 1%. על רקע האמור מציין השמאי כי לדעתו צורת הפגיעה ברכב התובעת והעדר כל נזק ברכב הנתבעת מעידים כי לא נגרם כל נזק לתובעת עקב התאונה.

התובעת בתגובה לדברים, ציינה כי רכבה אמנם ישן והמגן האחורי היה פגוע בדרך של קילופים ושריטות אך לא הייתה בו פגיעת הכיפוף, שנגרמה, לפי הטענה, עקב התאונה. לדבריה שוחחה עם המוסך ונאמר לה כי ממילא גם אם היה המגן האחורי חדש, היה על הנתבעים לפצותה בגין מגן חלופי ולכן, לפי הטענה, אין רלבנטיות לדברים (עמ' 2 ש' 1-2).

עיון בחוו"ד מטעם התובעת מעלה כי אין בו התייחסות או קשירה של הנזקים/הליקויים ברכב לתאונה ומדובר למעשה, בסקירה של כל הנזקים לרכב, שהוא כאמור, רכב ישן בן 15 שנים, שגם התובעת הודתה כאמור, שסבל מנזקים קודמים. התובעת לא הייתה עם השמאי ועל כן, אין לה יכולת לומר מה נאמר לשמאי מטעמה לבדוק (עמ' 2 ש' 29-33).

יתר על כן, בכתב התביעה נאמר כי רכב התובעת סבל "חבטה חזקה מאוד", חבטה שגרמה לנזקים, שנגרמו לפי טיבם וטבעם עקב חבטה חזקה. ואולם בעדותה, אמרה התובעת כי לא הייתה חבטה חזקה (עמ' 2 ש' 12, ש' 31-32).

בנוסף, עיינתי בתמונות הנזק לרכב התובעת. אכן, כטענת הנתבעות והשמאי מטעמן, אין הנזק שנגרם לרכב התובעת, כפי שהוא בתמונות שהציגה, עולה בקנה אחד עם אופן קרות התאונה.

על כן, אני דוחה את התביעה מחמת שלא הוכח קשר סיבתי בין הנזק הנטען לבין התאונה.

התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעות, באמצעות הנתבעת 2 הוצאות בסך 300 ₪ בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין אצל התובעת.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

ניתן היום, כ"ו תמוז תש"ע, 08 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: