אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סאלם סובחי עבד אלעזיז נ' מדינת ישראל

סאלם סובחי עבד אלעזיז נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 14/10/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
11215-04
10/10/2011
בפני השופט:
עודד שחם

- נגד -
התובע:
סאלם סובחי עבד אלעזיז על ידי עו"ד מואייד מיעארי
הנתבע:
מדינת ישראל על ידי עו"ד הילה פרנקו
פסק-דין

פסק דין

בפניי תביעה כספית.

1. התובע הוא תושב הכפר קבלאן, שבאזור יהודה ושומרון. הנתבעת היא המדינה. לטענת התובע, ביום 5.10.02, בשעה 10:30 או בסמוך לכך, בעת שנסע מביתו לכיוון רמאללה, עצר אותו ג'יפ של צה"ל ובו ארבעה חיילים. הדבר היה בכביש שבין כפר דומא לכפר אלמוע'יר. לטענתו, בחיפוש ברכב מצאו החיילים ליד הכיסא שליד הנהג שקית ניילון שחורה ובה 27,500 דינר, 62,000 ₪ ו – 5,000 דולר. על פי הנטען, במכונית היו גם שני מכשירי פלאפון. לטענת התובע, כאשר ראו החיילים את הכסף ואת המכשירים, היכו אותו שלושה מהם. הם המשיכו להכותו גם לאחר שנפל ארצה, במיוחד בגבו, בחזהו ובראשו. הם השתמשו לשם כך גם בכלי נשקם. הם לקחו את השקית עם הכסף ואת המכשירים, ונסעו מן המקום.

2. התביעה הוגשה בעילות של גזל, תקיפה וכליאת שווא, וכן בעילות של הפרת חובות חקוקות, אשר במרכזן איסורים דומים מחוק העונשין, התשל"ז – 1977. כן נטען לעילות של רשלנות ושל הסגת גבול במטלטלין. ביחס למדינה, נטען לאחריות שילוחית לעבירות אלה, ולרשלנות, לרבות בחקירת התלונה שהגיש התובע.

3. לאחר שנתתי דעתי למכלול הראיות והטענות של הצדדים, הגעתי למסקנה כי התובע לא הוכיח כנדרש את תביעתו, הן בפן העובדתי והן בפן המשפטי. אעמוד עתה על הטעמים ביסוד קביעה זו.

4. נקודת המוצא לדיון היא, כי המדובר בטענות פליליות על פי טיבן. הטענות הן למעשים פליליים חמורים, של תקיפה בחבורה, גרימת חבלה, ושוד. הגם שהן הועלו בגדריו של הליך אזרחי, על התובע להניח תשתית ראייתית בכמות ובאיכות ההולמים את חומרתן (ע"א 475/81ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל, פ"ד מ(1) 589 (1986), בעמוד 603; ראו גם ע"א 2657/04 וילדר נ' ניסנקורן (2004); כן ראו ע"א 6465/93 כהן נ' לנגרמן (1995) במיוחד בפסק דינו של כב' השופט קדמי). בעניין וילדר הנ"ל, נקבע כי על הטוען טענת שוחד "מוטל ... נטל כבד ביותר לבסס טענה זו בתשתית ראייתית מוצקה" (שם, בפיסקה 22). דברים אלה יפים בשינויים המחוייבים למקרה שבפניי, בו נטען, כמוסבר, לעבירות פליליות חמורות. על רקע אמת מידה זו, יש לבחון את הראיות שהונחו בפניי בשאלה זו. מסקנתי היא, כי לא הונחה תשתית ראייתית עליה אוכל לסמוך, המאפשרת לקבל את התביעה. אעמוד עתה על עיקרי שיקולי.

5. ראשית, הסכום אשר התובע טוען כי החזיק במזומן, אינו נמצא דרך קבע בחזקתו של אדם מן היישוב. נדרש, אפוא, הסבר בעל משקל לטענה כי התובע החזיק בכליו את הסכום האמור במועד האמור. ברם, העדויות והראיות מטעם התובע לעניין זה עוררו קשיים ניכרים. אפרט עניין זה.

6. ביחס למקור הכסף, טען התובע כי קיבל מאחיו העובד בסעודיה סכום של 14,000 – 15,000 דינר, ואת שאר הכסף חסך מעבודתו (עמודים 8, 10). לגבי הסכום שקיבל התובע לטענתו מאחיו, אין לטענה תשתית ראייתית של ממש במסמכים. לגבי הסכום שחסך התובע, כביכול, מתצהיר תשובות לשאלון (ראו נ/3) עולה, כי מאז שנת 1994 לא עבד התובע כשכיר, וכי עד אז, השתכר כ – 3,500 ₪ בחודש. התובע לא המציא תלושי שכר כלשהם. אחרי אותה שנה, טען התובע להכנסות מחברה, בסך חודשי של 8,000 – 12,000 ₪ (בעמוד 10; ראו אישור של רשם החברות, לפיו חברה ובה 7 שותפים, בהם התובע, נרשמה ביום 30.11.1994). הוא טען כי אמור להיות תיעוד לכך (בעמודים 9 – 10). חרף זאת, תיעוד כאמור לא הוצג. זו אף זו, לטענת התובע, החברה חדלה לעבוד מתחילת האינתיפאדה (אוקטובר 2000, כשנתיים לפני האירוע). נוכח כל אלה, טענות התובע בדבר הכספים שהחזיק בעת האירוע מעוררות קושי.

7. התובע טען כי חלק מן הסכום שהחזיק בעת האירוע הנטען, בסך של 15,000 דינר, היה מיועד לתשלום עבור רכישת זכויות בעלות במחצית דירה בשכם (פיסקה 7 לתצהירו). על פי הטענה, בנקודת הזמן האמורה התובע היה שותף בדירה זו עם מר תאופיק ג'ומעה (להלן – מר ג'ומעה). המדובר, על פי התצהיר (בפיסקה 8), בדירה שנרכשה על ידי התובע ומר גו'מעה בשנת 1994. על פי הטענה, הסכם רכישתה היה על שם מר ג'ומעה, והתובע השתתף בתשלום חצי מהתמורה. חלק מחלקו של התובע שולם על פי הטענה למר ג'ומעה, וחלקו במישרין שולם למוכר, מר יוסף עיד, באמצעות שיקים של אחיו של התובע, ג'יהאד. התובע התעתד, לטענתו, לרכוש את חלקו של מר ג'ומעה בדירה.

8. לעניין זה הוצג מסמך מיום 3.11.1997, לפיו רכש מר ג'ומעה את הדירה מן הבעלים הקודמים. במסמך לא צויין סכום המכירה. אין מדובר בהסכם, כי אם ביפוי כוח. יוער, כי מר ג'ומעה טען בעדותו, כי בהסכם שלו עם הבעלים המקורי, נרשם סכום של 18,500 דינר (בעמוד 18). לטענה זו אין עיגון כלשהו בחומר שבפניי. זו אף זו. המסמך שהוצג הוא עם מר תאופיק שוכרי ג'ומעה מג'ית, ת.ז. 97083012/1. מס' תעודת הזהות של מר ג'ומעה, אשר העיד בפניי, הוא 901045773 (ראו בתצהירו). יוצא, כי מי שהעיד בפניי אינו מי שהוקנו לו זכויות בדירה, ככל שבמסמך האמור הוקנו זכויות כאמור. זו אף זו, במסמך נכתב כי כל התמורה שולמה מראש ובמזומן על ידי הקונה. הדבר אינו עולה בקנה אחד עם טענות התובע בתצהירו לעניין אופן התשלום.

9. בתוך כך נקלע התובע לקושי נוסף, כאשר טען כי המוכר המקורי, מר עיד, מכר לו ולמר ג'ומעה את הדירה ביחד, וכי ידע שגם התובע קונה חלק בדירה (בעמוד 12). מר ג'ומעה העיד כי הלך לבד למוכר, כי הוא זה שביצע את העיסקה, וכי לא אמר למוכר כי הדירה נקנית על ידי אדם נוסף (בעמוד 17).

10. לא נעלמו מעיני מספר שיקים, על סך של 310 דינר כל אחד, אשר שולמו לכאורה על ידי אחיו של התובע, ג'יהאד, למר עיד, המוכר, בשנים 1998 – 1999. התאריכים שבשיקים מאוחרים למועד המסמך משנת 1997. הם סותרים, אפוא, את האמור בו, לפיו כל התמורה בגין המכר שולמה בעת הוצאתו. במצב זה, ומשלא הובא מר עיד לעדות, יש גם בעניין זה כדי לעורר קושי. קושי עולה גם מכך, שלא הוצגו מסמכים מתבקשים לביסוס טענתו של האח, כי כנגד השיקים האמורים, שהוציא לפקודת המוכר, קיבל מן התובע כספים אותם הפקיד בחשבון הבנק שלו (ראו בפרוטוקול, עמודים 23 – 24).

11. הוצג על ידי התובע גם מסמך מיום 27.9.2000, בו מאשר מר ג'ומעה כי מכר לתובע מחצית מן הדירה, וכי התובע בעלים במחצית מן הדירה. גם במסמך זה לא צויין סכום המכירה. מעבר לקושי העולה מכך, יש להעיר כי מעדות מר ג'ומעה עולה כי כלל לא מסר מסמך כאמור (בעמוד 19). כך ניתן היה להבין גם מעדות התובע עצמו (בעמוד 13).

12. מעבר לכך שבמסמכים להם מפנה התובע עצמו אין כל אזכור של סכום המכירה, נקלעו התובע ומר ג'ומעה לאי התאמה נוספת. התובע העיד כי הסכום ששילם עבור הדירה עמד על מחצית מן הסך של 28,000 דינר (היינו, 14,000 דינר; ראו נ/1, נ/4). בעדותו הוסיף כי הדירה שופצה באופן ששוויה עלה ל – 30,000 דינר (בעמוד 19). המדובר בשיפוץ בהיקף של 2,000 דינר, לפי שיטה זו. לעומת זאת, טענת מר ג'ומעה היתה כי הדירה נמכרה בסך של 18,500 דינר, כי שוויה היה 30,000 דינר, וכי ההפרש בין מספרים אלה נובע מן השיפוץ (בעמוד 18). המדובר בשיפוץ בהיקף של 11,500 דינר לפי עדותו זו. יוצא, כי קיימת אי התאמה מהותית בין השניים, לעניין שוויו של שיפוץ שנעשה כביכול במקום. בדומה לעניינים אחרים, לא הוצג תיעוד כלשהו, אשר היה בכוחו לשפוך אור על מצב הדברים לאשורו.

13. הוצגה קבלה על סך של 3,000 דינר, מיום 20.7.04, אשר מתעדת תשלום של התובע למר ג'ומעה כתשלום ראשון בגין הדירה. בחלקה העליון, בצד שמאל, נכתב "תשלום ראשון ממחיר הדירה". הרישום שונה בבירור משאר הכיתוב שבמסמך. כך או כך, לא ברור מה הקשר של קבלה משנת 2004 לעיסקה שבוצעה, על פי הטענה, שנים לפני כן. התובע טען כי התאריך שנכתב על גבי הקבלה שגוי. לטענתו, שילם את הסכומים בשנת 1994, אך כאשר שלח לבא כוחו את הקבלה, רשם בטעות תאריך של 2004 (פיסקה 8 לתצהירו). ברם, התאריך האמור של 2004 הוא אינטגרלי למסמך. הוא מופיע מתחת לכותרתו. הוא כתוב לכאורה בכתב בו כתוב כל המסמך. יוצא, כי הסבר זה (אשר נמסר גם על ידי מר ג'ומעה, פיסקה 3 לתצהירו) תלוי על בלימה.

14. הוצגו קבלות, בסכום כולל של 4,830 דינר, ששולמו בשנים 1995 – 1997 על ידי התובע למר ג'ומעה. קבלות אלה תומכות בטענה של עסקים כאלה או אחרים בין השניים במועדים האמורים. אין בפניי נתונים אמינים המאפשרים לקבוע באיזה הקשר שולמו הכספים נשוא הקבלות. מכל מקום, בשים לב לכל האמור, מתעורר קושי לקבל את טענות התובע, כי במועד האירוע הנטען אכן החזיק בכליו סך של 15,000 דינר, לצורך רכישת המחצית השנייה של הדירה האמורה.

15. התובע היפנה לדו"ח של הבנק האיסלמי משנת 2006 בדבר הפקדת שיקים. המדובר בשמונה שיקים, על סך של 3,200 (לא ברור אם דינר או ₪) כל אחד, שהופקדו על ידי מר גו'מעה, בין 1.3.06 – 3.7.06. על פי הטענה, מדובר בתשלום של מר ג'ומעה לתובע בגין החזקת הדירה בפועל על ידי מר גו'מעה מאז רכישתה (בפיסקה 9 לתצהיר התובע; פיסקה 4 לתצהיר מר ג'ומעה). ברם, התובע העיד, כי השיקים שקיבל ממר ג'ומעה לא הופקדו בחשבונו, וכי חילק אותם לאנשים שונים (בעמודים 14 – 15). עדות זו סותרת את הנטען ביחס למסמך האמור, המתעד שורת הפקדות בחשבון. הסתירה עומדת בעינה, גם אם נכונה טענת התובע כי המסמך אינו מתייחס לחשבון שלו (בעמוד 14). נוכח הסתירה, לא ניתן לייחס משקל לטענה זו של התובע. אוסיף, כי לא צורפו מסמכים אלמנטריים, כגון קבלות, העשויות לתמוך בטענה האמורה. אני דוחה את טענות התובע, ככל שהן מבוססות על מסמך זה.

16. בהקשר זה התגלעו פערים נוספים בין עדות התובע ובין עדות מר ג'ומעה. התובע טען כי על פי ההתחשבנות שעשה עם מר ג'ומעה, היה על האחרון לשלם לו סך של 600 דינר לכל שנה (בעמוד 14). מר ג'ומעה העיד על תשלום שנתי של 1,400 – 1,500 דינר (בעמוד 19). התובע טען להתחשבנות בדיעבד לאחר 4 – 5 שנים (בעמוד 14). מר ג'ומעה טען כי התשלום נעשה פעם בשנה וחצי, שנתיים (בעמוד 19). על רקע אי התאמות אלה, קשה לקבל איזה מן הגירסאות כגירסת אמת.

17. הוצגו תצלומים של שבעה שיקים בשנים 2007 – 2008, כל שיק על סך של 3,150 ₪. הוצגו ספחים של שיקים המתייחסים לשנים 2006 – 2008. שבעת השיקים הנ"ל כלולים בספחים. בסך הכל, מדובר בספחים של 21 שיקים, 3 מהם על סך 6,300 ₪ כל אחד, השאר על סך 3,150 ₪ כל אחד. מתצהיר התובע ניתן להבין, כי המדובר, לטענתו, בשיקים שקיבל ממר ג'ומעה בגין מכירת חלקו למר ג'ומעה בשנת 2007 (בפיסקה 21). בהקשר זה לא הוצג מסמך כלשהו המעיד על הסכם מכר. לא הוצג כל מסמך המלמד, כי השיקים האמורים אכן נפרעו. מעדות מר ג'ומעה עולה, כי לא קיבל כל קבלה מן התובע בגין התשלומים הנטענים (בעמוד 20). נוכח קשיים אלה, אני מתקשה לקבל גם טענה זו של התובע.

18. לא למותר להוסיף, כי מר ג'ומעה, בתצהירו, לא מסר סכום כלשהו, ואף לא מסר תאריך, ולו כללי או משוער, לעניין הרכישה שהיתה מתוכננת לטענת התובע במועד האירוע נשוא התביעה (ראו בפיסקה 2 לתצהירו). לא הוצג מסמך כלשהו, המעיד על הכוונה של התובע לרכוש את חלקו של מר ג'ומעה. נוכח כל האמור, אני מתקשה עד מאד לקבל טענה זו של התובע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ