אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סאלם נ' מועצה מקומית דיר חנא

סאלם נ' מועצה מקומית דיר חנא

תאריך פרסום : 16/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות עכו
29884-06-11
09/06/2013
בפני השופט:
זהבה (קאודרס) בנר

- נגד -
התובע:
קאסם סאלם
הנתבע:
מועצה מקומית דיר חנא

החלטה

בפניי תביעה כספית ע"ס 3,135 ₪ שהגיש התובע כנגד הנתבעים בגין נזקים שנגרמו לרכבו בשטח שבשליטתה ו/או באחריותה של הנתבעת, שהינה מועצה מקומית, ואשר לטענתו נגרמו עקב מעשיה ו/או מחדליה של הנתבעת.

ביום 24.10.11 התקיים דיון בנוכחות הצדדים, במסגרתו ניתנה החלטתי כי על התובע לתקן כתב תביעתו בתוך 20 יום ע"י הוספת נתבע נוסף – קבלן שביצע עבודות בכביש לרבות התקין את פסי האטה במקום בו נגרם הנזק הנטען לרכב התובע. במעמד הדיון ובנוכחות הצדדים נקבע דיון נוסף ליום 25.12.11.

התובע לא הגיש כתב תביעה מתוקן ולא התייצב לדיון שהתקיים ביום 25.12.11. לפיכך, ניתן פסק דין אשר דחה את תביעתו ללא צו להוצאות.

ביום 4.3.13, כשנה ו- 3 חודשים לאחר מתן פס"ד הגיש התובע בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פס"ד במצורף עם בקשה לביטול פס"ד בתואנה כי לא התייצב לדיון בשל מו"מ שניהל עם נציג מטעם הנתבעת ובסבורו כי יפתרו המחלוקת ביניהם לאור הבטחה של אותו נציג.

ביום 7.4.13 הגישה הנתבעת תגובתה לבקשה ולפיה היא מתנגדת לבקשה לביטול פסק הדין, שכן אין כל הצדקה לאי התייצבותו של התובע לדיון.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה איני רואה מקום לבטל פסק הדין.

תקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדר דין) תשל"ז – 1976, קובעת כדלקמן:

"ניתנה החלטה שלא בפני בעל דין והגיש בעל דין בקשה לביטולה תוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט, על פי צד אחד, לבטלה בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות המשפט או ענינים אחרים; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

מעיון בפסיקה הענפה הקיימת בנושא, נראה כי קיימות שתי אפשרויות לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד –

(א)ביטול מחובת הצדק- כאשר כתב הטענות לא הומצא כדין למבקש הביטול;

(ב)ביטול על פי שיקול דעת בית המשפט- כאשר קיימת סיבה מוצדקת לכך שמבקש הביטול לא התגונן במועד, או כאשר קיימים סיכויים גבוהים לכך שהגנתו תתקבל.

כך, בע"א 5000/92 בן ציון נ' גורני ואח' [פורסם בנבו] (20/2/94) נקבע כדלקמן:

"שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו (ראה י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990) 696). שונים פני הדברים מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט. בבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם – ובעיקר ¬אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה (ראה זוסמן, שם, בעמ' 698)".

דברים דומים נקבעו אף ברע"א 8646/04 כריים נ' מנהל מקרקעי ישראל ואח' [פורסם בנבו] (21/11/04)):

" אכן, אם המבקשת לא הוזמנה כדין לדיונים בעניינה, היה מקום לבטל את פסק הדין שניתן ב-1989 בהעדרה, על אף פרק הזמן שחלף מאז, על בסיס העיקרון של ביטול "מתוך חובת הצדק". בהעדר המצאה כדין של ההזמנה לדיון, יש לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, ואין צורך לבחון את נסיבות המקרה לגופו או את סיכויי ההצלחה בתביעה של בעל הדין שלא הוזמן (ראו: ע"א 36/75 חסן נ' מוזדן, פ"ד לא(1) 757, 761-760; ע"א 5000/92 בן-ציון נ' גורני, פ"ד מח(1) 830, 835).

...

גם כאשר בעל הדין הוזמן כדין לדיון, שבו ניתן פסק הדין בהעדרו, נתון לבית המשפט שיקול דעת בנוגע לביטולו של פסק דין. במצב זה על בית המשפט, הדן בבקשה לביטול פסק הדין, לבחון שתי שאלות: האחת, מדוע לא התייצב בעל הדין לדיון, על אף שהוזמן כדין; האחרת, מה הם סיכויי הצלחתו בתיק של בעל הדין אם יבוטל פסק הדין שניתן בהעדרו (ראו: י' זוסמן "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית, 1995, ש' לוין עורך) 738; ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 398-397). לשאלה השנייה יש לייחס בדרך כלל חשיבות רבה יותר מאשר לשאלה הראשונה.

...

בית משפט זה כבר קבע, כי ככל שהתשובה לאחת משתי השאלות משכנעת יותר, כך ייוחס משקל פחות לשאלה האחרת (ראו, ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז(4) 133, 139)"

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ