אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סאלח נ' אס. וו.ר. מצברים בע"מ ואח'

סאלח נ' אס. וו.ר. מצברים בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 10/05/2010 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום עכו
3140-06
09/05/2010
בפני השופט:
וויליאם חאמד

- נגד -
התובע:
שלה סאלח
הנתבע:
1. אס. וו.ר. מצברים בע"מ
2. אלקטרו סקס (1985) בע"מ
3. סכס רדואן

פסק-דין

פסק דין

תביעה כספית, בסכום של 263,236 ₪.

בכתב תביעתו טוען התובע כי, מתוקף יחסי ידידות בינו לבין הנתבע 3, הוא נתן לנתבע 3, בחודש נובמבר 2005, הלוואה בסך של 30,000$ (שערכה עמד על סך 130,000 ש"ח), וזה הבטיח להחזיר את הסכום הנ"ל עד ליום 30/12/05, ולצורך הבטחת החזר ההלוואה הנ"ל הפקיד הנתבע 3 בידי התובע צ'ק בסכום של 130,000 ₪, משוך מחשבונו, וזמן פירעונו למועד הנ"ל ( נספח א' לכתב התביעה ). כן נטען כי התובע נתן לנתבע 3 הלוואות נוספות, ובתמורה לכך הפקיד הנתבע 3 בידי התובע 9 צ'קים דחויים, לשם הבטחת החזר ההלוואות הנ"ל, כאשר צ'ק אחד מתוכם, על סך של 45,000 ₪, משוך מחשבון הנתבעת 2, ויתר הצ'קים משוכים מחשבון הנתבעת 1 ( נספח ב1 ב9 לכתב התביעה ). הצ'קים הנ"ל לא כובדו בבנק. בין התובע לנתבע 3 נכרת הסכם בכתב ( נספח ג' לכתב התביעה ), לפיו, התחייב הנתבע 3 להחזיר לתובע את הסכומים הנ"ל, בסך כולל של 240,839 ₪, בתשלומים, החל מיום 1/3/06, אך הוא לא קיים אחר ההסכם הנ"ל. עוד נטען כי בחודש יוני 2006, מסר הנתבע 3 לתובע ארבעה צ'קים, משוכים מחשבון בנו, בסך כולל של 139,500 ₪ ( נספח ד' לכתב התביעה ), מתוכם נפרע אך הצ'ק הראשון בסדרה, בסך של 30,000 ₪, והיתר חוללו. לטענת התובע, יתרת חובם של הנתבעים נכון ליום 10/6/06, עמדה על סך של 258,901 ₪, ובניכוי הסך של 30,000 ₪, ששולם בצ'ק הנ"ל, המשוך מחשבון בנו של התובע 3, נותר חוב בסך של 228,901 ₪, שערכו נכון ליום הגשת התביעה הינו בסך של 263,236 ₪, שעל הנתבעים לשלם לו, בתוספת ריבית בשיעור המוסכם של 2.5% .

הנתבע 3, שהינו המנהל ובעל מרבית המניות בנתבעות 1 ו- 2, מכחיש, בתצהירו, כי קיבל מהתובע הלוואה כלשהיא, וטוען כי לאחר שעסקו נקלע לקשיים כספיים, הוא פרסם מודעה למכירת חלקות אדמה השייכות לו, ובעקבות כך פנו אליו התובע ואחר בשם משלב האני, והציעו לו לתווך בינו לבין קונים פוטנציאליים, והוא הסכים וחתם על הסכם תיווך, מבלי שיקבל העתק ממנו, וכן מסר לידיהם צ'ק ביטחון בסך של 130,000 ₪ ( נספח א' לכתב התביעה ), כערובה לבלעדיות התיווך ומכירת חלקות האדמה בתיווכם בלבד. משלא הצליחו התובע ושותפו הנ"ל למכור את חלקות האדמה, ואף גרמו לכך שהן לא תימכרנה לקונים שהתעניינו בכך, ביקש מהם הנתבע 3 להפסיק את שירותי התיווך, ובתגובה, החלו אלה לאיים עליו ולהפעיל עליו לחצים בדרישה לשלם להם את סכום הצ'ק הנ"ל תמורת הפסקת התיווך, ובחודש נובמבר 2005 הגיעו השניים לעסקו, מר משלב החל לאיים עליו, והתובע הציע לנתבע 3 כי הנתבע 3 ישלם לו צ'ק בסך 45,000 ₪, בתמורה להחזרת צ'ק הביטחון הנ"ל, והנתבע 3 נענה להצעה ומסר לתובע את הצ'ק ( נספח ב1 לכתב התביעה ), תוך ציון כי הוא לפקודת "עצמי", ולמוטב בלבד. לטענתו, התובע לא החזיר את צ'ק הביטחון, והאיומים עליו מצד השניים הנ"ל נמשכו, ואלה דרשו צ'ק אחר תמורת צ'ק הביטחון והצ'ק הנ"ל ששולם לתובע, והוא נאלץ לשלם להם 8 צ'קים בסך כולל של 48,880 ש"ח ( נספחים ב2 ב9 לכתב התביעה ). עוד טוען הנתבע 3 כי באפריל 2004 שילם הוא לתובע, במשרדו של התובע, סך של 10,000$ במזומן, כדמי תיווך שהינם למעשה דמי חסות, לאחר שהוא מכר בכוחות עצמו חלק מהחלקות הנ"ל. עוד נטען כי ביום 6/6/06, לאחר שהצליח למכור חלק מהחלקות שלו, הגיעו התובע ושותפו לעסקו, החלו לאיים עליו, ובהיותו במצוקה ותחת איומים, נענה לדרישותיהם ומסר להם 3 צ'קים בסך של 30,000 ₪, כל אחד, וצ'ק רביעי בסך של 48,900 ₪, אך סירב לחתום על ההסכם בו הצטייד התובע אותה שעה ( נספח ג' לכתב התביעה ), והתובע סירב לחתום על האישור שמסר לידיו הנתבע 3 ועובד במשרדו, לפיו, יחזיר לו התובע את כל הצ'קים הקודמים שנתן לו ושלא יחזור לעסק של הנתבע 3 יותר ( נספח א' לתצהיר הנתבע 3 ). הנתבע 3 טוען כי מלבד הצ'ק בסך 30,000 ₪ ( ב2 לכתב התביעה ), יתר הצ'קים נשוא התביעה לא הוצגו ע"י התובע לפירעון בנק, ולכן, לא סורבו, ועל כן, אינם מהווים ראיה לקיומו של חוב ואינם מקימים עילה שטרית. עוד טוען הנתבע 3 כי התובע ושותפו, שאינם מתווכים מורשים, לא סיפקו לו שירות תיווך כלל.

בתצהירו מציין התובע כי הכיר את הנתבע 3 לאחר שזה פרסם מודעה למכירת חלקת אדמה, אך לא נוצרו, בינו, כמתווך, לבין הנתבע 3, יחסים עסקיים בעניין זה, אם כי בין השניים נוצרו יחסי ידידות, ובמהלך שנת 2004, ולבקשת הנתבע 3, הוא נתן לו מספר הלוואות, שהוחזרו לו ע"י הנתבע 3, אם כי את ההלוואות שנתן התובע לנתבע 3 בחודש נובמבר 2005 ובמועדים שלאחר מכן, ושכנגדן קיבל מהנתבע 3 צ'קים בסכומים שונים, הנתבע 3 לא החזיר לו, והצ'קים שקיבל ממנו להבטחת החזר ההלוואות הנ"ל לא כובדו בבנק, מלבד אחד מהם.

התובע לא מציין, בתצהירו הנ"ל, האם ההלוואות השונות שנתן לנתבע, הן אלה שהנתבע 3 החזיר והן אלה שלא החזיר, ושבגינן הוגשה תביעה זו, ניתנו במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית. לא מצאתי כל הסבר מניח את הדעת לכך שהתובע נמנע, לכל אורך תצהירו הנ"ל, מלציין את האופן בו נתן את ההלוואות הנטענות, ולעומת זאת, דאג לציין את הבטוחה שהפקיד הנתבע 3 בידיו להחזר ההלוואות הנטענות, ע"י צ'קים משוכים מחשבונו, מחשבון הנתבעות 1 ו- 2, ומחשבון בנו.

גם בעדותו בפניי לא פירט התובע את הדרך בה נתן לנתבע 3 את ההלוואות הנטענות בכתב התביעה, היינו, האם היה הדבר באמצעות צ'קים משוכים מחשבונו, או שמא תשלום במזומן. התובע כן העיד כי:

" השיק שאני נתתי כובד.

מפנה אותי לסעיף 9 הלוואה לא נותנים בשיקים דחויים...".

( עמוד 5 שורות 10-11 ).

לפי עדותו הנ"ל יש ללמוד כי את ההלוואות הנטענות הוא נתן לנתבע 3 באמצעות צ'קים, אשר לפי עדותו הנ"ל, כובדו בבנק. חרף טענה זו, נמנע התובע מלהגיש, כראיה מטעמו, את העתק הצ'קים שהוא מסר לנתבע 3 כהלוואות נשוא כתב התביעה, או אישור מאת הבנק, להוכיח כי צ'קים, כאמור, נמשכו מחשבונו לפקודת הנתבע 3, בזמנים הרלבנטיים, וכי אלה נפרעו לזכות הנתבע 3. העתק הצ'קים שנתן התובע לנתבע 3, או אישור הבנק לעניין משיכת הצ'קים ופירעונם לזכות הנתבע 3, הינם ראיה מהותית ביותר, לנוכח המחלוקת בין הצדדים, ולנוכח עדות הנתבע 3, לפיה, מלבד הלוואה שקיבל מאת התובע בשנת 2005, אותה החזיר לתובע, הוא לא קיבל כל הלוואה אחרת ממנו, וכן לאור המחלוקת באשר לתמורה, או העדר התמורה, כנגד הצ'קים ששילם הנתבע 3 לתובע, והאם היו אלה תמורת ההלוואות ששולמו לנתבע 3 בצ'קים, או שמא נמסרו, כטענת הנתבע 3, תחת איומים וסחיטה. אי הגשת הראיה הנ"ל ע"י התובע גורעת ממשית ממשקל עדותו וראיותיו, ומחזקת משמעותית את ראיות הנתבעים.

התובע, בסעיף 6 לתצהירו, מציין כי הנתבע 3 החזיר לו הלוואה בסך 10,000$. בעדותו בפניי העיד כי את ההלוואה הזו, בסך 10,000 $, הוא נתן לנתבע 3 במזומן, וכי סכום זה העביר לנתבע 3 באמצעות קרוב משפחה שהינו חלפן כספים ( עמוד 5 שורות 22-23 ). תמוה הוא, כי התובע לא ערך הסכם בכתב, במסגרתו אישר הנתבע 3 כי קיבל ממנו הלוואה בסכום, כאמור. כמו כן, התובע נמנע מלהעיד את קרוב משפחתו, שלטענתו, העביר באמצעותו את סכום ההלוואה הנ"ל לנתבע 3. לא הוצג כל הסבר משכנע להימנעות התובע מהעדת עד זה.

כן העיד התובע כי, את ההלוואה בסך של 130,000 ₪ הוא נתן לנתבע 3 במזומן, לאחר שלקח הלוואה מבנק הפועלים ומבנק מרכנתיל, וכנגד הלוואה זו מסר לו הנתבע 3 צ'ק בסך של 130,000 ₪ ( עמוד 5 שורות 26-32 ). עדות זו תמוהה ביותר, ולוקה בחוסר סבירות קיצוני. שהרי, המדובר בסכום הלוואה גבוה, וחרף זאת, נמנע התובע, גם לגביה, כיתר ההלוואות הנטענות, מלקבל מאת הנתבע 3 אישור בכתב אודות קבלת סכום ההלוואה ממנו. לא זו אף זו - הוא נמנע מלהגיש, כראיה במשפט, אישור מאת בנק מרכנתיל ובנק הפועלים, לפיו, הוא קיבל מהם, בזמנים הרלבנטיים, הלוואות בסכומים דומים, והרי, טוען הוא כי לצורך מתן ההלוואה לנתבע 3, הוא לקח הלוואות מהבנקים הנ"ל. אי הגשת ראיה זו מהווה, בהעדר הסבר סביר לכך, חיזוק ממשי לראיות הנתבעים, לפיה, הנתבע 3 לא קיבל מאת התובע את ההלוואה הנ"ל.

התובע ציין בתצהירו כי למעט צ'ק אחד על סך של 30,000 ₪, כל יתר הצ'קים שמסר לו הנתבע 3 לא כובדו בבנק ( סעיפים 17 ו- 23 לתצהיר ). גם בעדותו בפניי העיד התובע כי:

" כל השיקים שהנתבע 3 נתן לי, חזרו למעט שיק בסך 30,000 ש"ח ".

( עמוד 5 שורה 13 ).

התובע לא הגיש ראיה כלשהיא, לרבות אישור מאת הבנק, להוכיח כי הוא הציג את הצ'קים לפירעון, וכי אלה לא כובדו בבנק. יתרה מזו, עיון בהעתקי הצ'קים הנ"ל ( נספחים ב2 ב9 לתצהיר התובע) מגלה כי, צ'קים אלה לא הוגשו לפירעון בבנק, ומשכך, הם לא סורבו, ולא הוגשו לביצוע. לא מצאתי על גבי הצ'קים הנ"ל כל ציון מאת הבנק, לפיו, הם הוצגו לפירעון וכי לא כובדו, מסיבה כלשהיא. יש בכך כדי לסתור את עדות התובע, לפיה, הצ'קים נשוא התביעה, אשר לטענתו נמסרו לו ע"י הנתבע 3 להבטחת החזר ההלוואות הנטענות, לא כובדו, וכי עקב כך הוגשה התביעה שבפניי. אי הצגת הצ'קים הנ"ל לפירעון, חרף היותם ברשות התובע, הטוען כי נמסרו לו להבטחת החזר ההלוואות, גורעת באופן ממשי ממשקל גרסתו של התובע, באשר לנסיבות החזקתו בצ'קים אלה, שכן, אילו ניתנו לו להבטחת החזר ההלוואות הנטענות, סביר כי הוא היה מציג אותם לפירעון לצורך מימוש זכותו, אך זאת הוא לא עשה.

התובע העיד כי בינו לבין הנתבע 3 לא היה הסכם תיווך, וכי:

" לא עשינו הסכם הלוואה בכתב. מאוחר יותר עשיתי הסכם הלוואה עמו לגבי כל מה שהיה בינינו.

עשינו הסכם לגבי כל התיווך שסיפקתי לו עבור הנכסים שלו. ערכנו הסכם לגבי מה שהוא חייב לי, מתי הוא ימכור ואיך ימכור ומה מגיע לי ".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ