סאבא ואח' נ' מ. מ. עיר כרמל - פסקדין

החלטה

לפניי בקשת המבקשים, הם המערערים, למתן פטור מהפקדת ערבון.

הבקשה :

1.המבקשים שילמו את אגרת הערעור ובבקשה זו עותרים הם למתן פטור מהפקדת עירבון להוצאות המשיבים. הערעור נסוב על פסק דינה של ועדת הערר בבית משפט השלום בחיפה, כבוד סגן הנשיא, השופט לבנוני, מיום 28/11/2010, לפיו נמחק ההליך מפאת חוסר מעש, בשל אי עמידת הצדדים בהחלטת בית המשפט.

בבקשה טוענים המבקשים לקשיים בגביית כספי הערבון ממספר רב של עותרים ובא כח המבקשים התחייב באופן אישי לדאוג לגבות ולשלם את הוצאות הערעור, במידה והעוררים יחוייבו בתשלום.

הבקשה אינה נתמכת בתצהיר כלשהו.

המשיבה, בתגובתה, מתנגדת לבקשה בטענה שניתן טעם אחד בלבד בבקשה והוא, כי בא כוח המבקשים מתקשה לגייס כספים מכלל לקוחותיו, וכי אין בכך, כדי להוות נימוק כלשהו למתן הפטור המבוקש.

טוענת המשיבה, כי כשם ששולמה האגרה על ידי המבקשים ועובדה היא, כי לצורך כך ניתן היה, לטענתה, ליצור קשר עם המערערים, כך גם ניתן, לשיטתה, לעשות זאת גם לשם תשלום הערבון.

כן טוענת המשיבה, כי המבקשים אינם עומדים בתנאי כלשהו מהתנאים הצריכים, למתן הפטור המבוקש.

הפן הנורמטיבי:

2.על פי תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"):

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

שני התנאים המצטברים, הנדרשים לשם קבלת פטור מתשלום אגרה, היינו להראות שההליך מגלה עילה וכן להראות שאין ביכולתו לשלם את האגרה, חלים גם על בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

בנוגע לפטור מהפקדת ערבון קובעת תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"):

"החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך."

יצויין, כי אין בעצם העובדה כי לא נתבקש פטור מתשלום אגרה, כפי שאכן שולמה האגרה במלואה במקרה דידן, בכדי לשלול אפשרות להיזקק לבקשה לפטור מערבון.

3.בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, יתן ביהמ"ש משקל לשני שיקולים נוגדים. מחד – לזכות הגישה לערכאות המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך – לצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה.

ראו, לענין זה, דברים שנאמרו ברע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' . (לא פורסם, 3.4.2008):

"אין די בהוכחת דלות כלכלית. תנאי מצטבר נוסף הינו סיכויי ההליך (בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(2) 383). אכן, בשונה מעניין האגרה, הרי שנוכח תכלית הערבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007)".

כן ראו: רע"א 7912/07 - טנר בניה ושיפוצים בע"מ נ' סמינר כנרת אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' (לא פורסם, 13.11.2007. נמצא באתר בית המשפט העליון).