אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נתן נ' מרגלית

נתן נ' מרגלית

תאריך פרסום : 05/05/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריות
3202-07
05/05/2011
בפני השופט:
אליעזר שחורי

- נגד -
התובע:
עמוס נתן
הנתבע:
1. אהרון מרגלית
2. עו"ד

פסק-דין

פסק דין

תביעת נזיקין ע"ס 398,000 ₪ בגין רשלנות מקצועית.

בין התובע לבין גרושתו התנהל בביהמ"ש לענייני משפחה בנצרת תיק שמספרו 7340/01 בתביעת פירוק שיתוף בבית מגורים שיזמה האישה. בתאריך 16.12.01 ולצורך פירוק שיתוף בדירת המגורים של בני הזוג בבית לחם הגלילית, מונה ב"כ האישה ככונס נכסים. בתאריך 13.1.04 מינה ביהמ"ש כמומחה מטעמו לצורך הערכת שווי בית המגורים, את השמאי מר דן ברלינר. בחוות דעת שניתנה ביום 12.5.04 העריך השמאי כי ערך הנכס כ – 225,000 דולר.

בתאריך 3.6.04 התקיים דיון בביהמ"ש ובעת הדיון ביקש הנתבע אשר ייצג את התובע לקבל חוות דעת פרטית מטעמו על פיה נקבע השווי לסך של כ – 300,000 דולר. לחילופין, ביקש הנתבע לאפשר לו לחקור את המומחה מטעם ביהמ"ש. ביהמ"ש קבע שעל פי תקנות הדיון כל אשר יכול התובע לבקש באותו שלב הוא להציג שאלות למומחה אשר מונה על ידי ביהמ"ש ולמרות שלא עשה כן מבעוד מועד, ניתנה לו ארכה של 30 ימים למשלוח שאלון.

 

בתאריך 6.10.04 החליט ביהמ"ש כי לא תאופשר חקירת המומחה בביהמ"ש מכיוון שלא הוגשה בקשה מנומקת לחקור את המומחה. בנוסף לכך הורה ביהמ"ש לכונס הנכסים, ב"כ האישה, למסור דו"ח בעניין התקדמות הליך המכירה בתוך פרק זמן של 30 ימים.

 

בתאריך 26.10.04 הגיש הנתבע בשם התובע בקשה לעיון מחדש בהחלטה שניתנה וטען כי לא היה לה מקום בהתחשב בכך שבמועד ההחלטה טרם התקבלו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה שהוצגו לפניו וכי רק לאחר קבלת התשובות ניתן יהיה לגבש עמדה לעניין הזמנת המומחה לחקירה בביהמ"ש. בנסיבות אלה, כך הוסיף וטען הנתבע, לא היה אף מקום להורות לכונס הנכסים למסור דיווח בקשר להמשך הליך מכירת הנכס.

לאחר קבלת תשובות המומחה, בתחילת דצמבר 2004, ומשלא ניתנה החלטה בבקשה הנ"ל, הגיש הנתבע בקשה נוספת, ככל הנראה בתחילת ינואר 2005, בקשה שהוגדרה כ"בקשה דחופה למתן החלטה בתיק בש"א 2321/04". במסגרת אותה בקשה רשם הנתבע כי מבקש הוא להורות על זימונו של המומחה לחקירה וכן ביקש להורות על עיכוב כל הליך הקשור במכירת זכויות הצדדים בנכס. יש לציין כי בשלב זה כבר הונחה בפני ביהמ"ש בקשת כונס הנכסים מדצמבר 2004 לאשר מכירת מחצית זכויות התובע בנכס, לאישה, על סמך הסכם בינה לבין כונס הנכסים – לקוחתו, הסכם שהתבסס מבחינת ערך התמורה על חוות דעת מומחה ביהמ"ש.

 

בתאריך 13.1.05 דחה ביהמ"ש את הבקשה בנימוק כי אין בנמצא עובדות חדשות אשר יצדיקו שינוי מן ההחלטה שניתנה ביום 6.10.04.

 

ב – 1.3.05 הגיש הנתבע בשם התובע דנן בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש מיום 13.1.05 כאשר במסגרת הבקשה כלל הנתבע ערעור הן על ההחלטה הדיונית שלא להתיר זימון המומחה לחקירה והן על ההחלטה שעניינה "אישור הסכם מכירת הדירה על ידי כונס הנכסים ללקוחתו – המשיבה". נכון למועד הגשת בקשת הרשות לערער, טרם אושר ההסכם.

במסגרת בקשת הרשות לערער חזר הנתבע דנן על הטענה כי לא היה מקום לשלול ממנו הזכות לחקור את המומחה והדגיש במיוחד את העובדה כי ברשותו הצעה לרכישת בית המגורים במחיר העולה על שומתו של המומחה. בנוסף לכך טען כי אין ולא היה מקום להתיר המשך הליכי המכירה על בסיס חוות דעת המומחה כאשר כונס הנכסים הינו זרועו הארוכה של ביהמ"ש ומחובתו למקסם את אפשרות הרווח וזאת בהסתמך על הוראת סעיף 40 לחוק המקרקעין תשכ"ט 1969 המורה כי המכירה במסגרת פירוק השיתוף "תהיה בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצל"פ זולת אם הורה ביהמ"ש על דרך אחרת שנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין". מכיוון שכך חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש מהווה אך אינדיקציה לשוויו של הנכס אך אין היא משקפת את המחיר המוחלט שניתן להשיג תמורת הנכס ועל כונס הנכסים לברר שוויו של הנכס בשוק בדרך של מכרז או בדרך של התמחרות או בדרכים האחרות המקובלות בעניינים שכאלה.

 

ביהמ"ש המחוזי (כב' השופט י. כהן) קבע כי הבקשה מצריכה תשובה. במסגרת התשובה שהוגשה ב – 20.3.05 נטען כי בקשת הרשות לערער איננה מגדירה במדויק על אלו מן ההחלטות משיג הנתבע ובנוסף לכך הודגש כי "לא ידוע על אישור כלשהו לעסקה כלשהי".

התגובה נשלחה לתשובת הנתבע וזו לא הוגשה למרות ארכה שניתנה ולמרות התראה כי בהעדרה תימחק הבקשה והנתבע ייחשב כמי שוויתר על הבקשה. בתאריך 29.5.05 נמחקה הבקשה למתן רשות ערעור ובוטלו הליכי העיכוב.

 

בתאריך 7.4.05 אישר ביהמ"ש לענייני משפחה בנצרת את הסכם המכר בין כונס הנכסים לבין האישה – לקוחתו, הסכם שכמבואר הוגש לאישור בדצמבר 2004. במסגרת ההחלטה נרשם בין השאר:

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ