אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נשר נ' לידאני

נשר נ' לידאני

תאריך פרסום : 18/06/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חדרה
18487-06-13
12/06/2013
בפני השופט:
פנינה ארגמן

- נגד -
התובע:
שלמה נשר
הנתבע:
אורי לידאני

החלטה

1.בפניי עתירת המבקש כי אתיר המצאת כתב התביעה אל מחוץ לגבולות המדינה למשיב, וזאת, בהתאם לסמכותי על פי תקנה 500 לתקנות סדר דין אזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). כמו כן עתר המבקש להתיר לו להמציא את כתב התביעה באמצעות תחליף המצאה, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 498 לתקנות.

 

הבקשה

 

2.המדובר בתביעה בסדר דין מקוצר, שהוגשה כנגד המשיב בגין אי תשלום שכר טרחת עו"ד. המבקש צירף לכתב התביעה, בין היתר, את הסכמים ובהם מופיע שיעור שכר הטרחה המגיע למבקש, וכן את תחשיב שעות העבודה והשכר המגיע לו בגין שעות אלה, כולל שערוך למועד הגשת התביעה, העומד על סך 204,278 ₪. המבקש טען בכתב התביעה כי המשיב אשר מתגורר בארה"ב החליף מפעם לפעם את מקום מגוריו, ועל כן התקשורת עימו התבצעה באמצעות פקס ומייל, עד אשר נותקה התקשורת לחלוטין.

 

3.המבקש טוען כי יש להמציא כתבי בי-דין מחוץ לתחום המדינה, כיוון שהמשיב מתגורר בארה"ב. לטענתו, לאור העובדה שהמשיב התחייב בארץ; חתם על הסכמי שכר הטרחה בארץ; ואף שילם על פיהם בארץ, הרי עילת התביעה באה בגדרה של תקנה 500(4) לתקנות. כמו כן הוסיף המבקש כי נזקק הוא לתחליף המצאה שכן כתובתו האחרונה הידועה של המשיב היתה ידועה למבקש ביום 13.01.10. המבקש הציע כי תחליף ההמצאה יהא באמצעות פרסום מודעה בעיתון או בכל דרך אחרת. המבקש צירף תצהיר התומך בבקשתו.

 

דיון והכרעה

 

היתר המצאה מחוץ לתחום

4.תחילה נדון בבקשה להיתר ההמצאה מחוץ לתחום, שכן ככל שלא יותר למבקש להמציא את כתבי בי-הדין מחוץ לתחום המדינה, ממילא אין כל מקום להורות עלן תחליף המצאה.

5. היתר המצאת כתבי בית הדין אל מחוץ לתחום המדינה, משמעו הטלת מרותו של בית המשפט על נתבע שאינו מצוי בתחומי המדינה, במקום שאין הנתבע כפוף לו, ועל כן הרחבת יריעת השיפוט תיעשה אך עם קבלת היתר מאת בית המשפט, המותנה בהתקיימות אחת העילות האמורות בתקנה 500 לתקנות (ראו: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) 728). אולם, גם אם המבקש מילא אחר התנאים המצטברים, לא קנויה לו זכות לקבלת היתר המצאה, והדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט (ראו: רע"א 5150/02 דר' משה ויינברג, עו"ד נ' קרון ביילס, עו"ד פ"ד נח(2) 205). נוסף על העילות האמורות, על בית המשפט לבחון האם עילת תביעתו מהווה "שאלה רצינית". בחינה זו מטרתה לוודא כי אין המדובר בתובענת סרק. עוד יבחן בית המשפט האם בית המשפט בישראל הינו "הפורום הנאות" לדון בתובענה , כאשר בין היתר יבחן בית המשפט את מירב הזיקות, ציפיותיהם הסבירות של הצדדים ושיקולי יעילות (ראו: ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ'CAE Electroics Ltd (פורסם בנבו, 04.09.2007)).

 

6.לאחר שבחנתי את הבקשה, באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה. להלן אנמק מסקנתי זו.

 

7.המבקש צירף לכתב התביעה, כאמור, הסכם שכר הטרחה כן כמות השעות שעבד, ותחשיב בשכר המגיע לו בעדן, ועל כן אין לומר כי המדובר בתביעת סרק. בנוסף, טען המבקש, כאשר תמך טענותיו בתצהיר, כי המשיב מתגורר בארה"ב, ואף צירף את כתובת המגורים האחרונה הידועה לו, שהינה בתחומי ארה"ב - בעיר לאס ווגאס שבמדינת נוודה. כמו כן טען המבקש כי המשיב חתם על הסכם שכר הטרחה בארץ – ואכן על ההסכם מופיע כי נחתם בעיר חדרה. עובדה זו מכניסה את התביעה בגדריה של תקנה 500(4)(א) לתקנות, לפיה יינתן היתר המצאה מחוץ לתחום כאשר:

"התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו או לעשות בו על דרך אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, באחד המקרים האלה: (א) החוזה נעשה בתחום המדינה;

8.בכך לא תמה בדיקתנו ועתה עלי לשקול, האם הפורום הישראלי הינו הפורום הנאות לדיון בתובענה. שאלה זו תוכרע בהתחשב במכלול נסיבות העניין. המבחן הראשון הינו – בחינת מירב הזיקות, שהן העובדות המעידות על הקשר של בעלי הדין ושל העניין נשוא התובענה לכל אחד מן הפורומים האפשריים. מבחן זה מביאני לכלל מסקנה כי על התביעה להתברר בישראל. המדובר במבקש שמקום מושבו בישראל, אשר ערך הסכם בישראל, בין צדדים שחלקם תושבי ישראל, כאשר ההסכם נועד לקדם העברת זכויות המגיעות למשיב, שמקומן בישראל – נכסי דלא ניידי וזכויות נוספות. בנוסף, גם שיקולי יעילות מצדיקים קיום הדיון בישראל. כך למשל, עדים מטעם המבקש מתגוררים בישראל. זאת קבעתי תוך שאני ער למגמת הפסיקה כיום המייחסת משקל פחות לשיקולים מעין אלה (ראו: רע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ' The Lockformer Co. ואח' פ''ד נב(1) 109). בנוסף לכך, ללא תנייה הקובעת את הדין החל, ככל הנראה הדין החל הינו דיני מדינת ישראל (על שיקול זה כשיקול של יעילות ראו: רע"א 3924/01 Hess Form Licht Company נ' הנדסת חשמל כללית בע"מ (פורסמה בנבו, 10.2.2002)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ