אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נקר נ' נידרמן

נקר נ' נידרמן

תאריך פרסום : 29/11/2011 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום הרצליה
9228-04-11
25/11/2011
בפני השופט:
צחי אלמוג

- נגד -
התובע:
אלי נקר
הנתבע:
מרים נידרמן

החלטה

(התנגדות לביצוע שטר)

התובע להגיש ללשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא בקשה לביצוע שיק על סך 46,400 ₪ בר פרעון מיום 30.12.10, שמשכה הנתבעת על חשבונה בבנק דיסקונט לפקודת התובע. השיק משורטט ונכתבו עליו המילים "לביטחון בלבד".

הנתבעת הגישה התנגדות ובקשה להארכת מועד. להגנתה טוענת הנתבעת כי התובע, שהינו עורך דין, ייצג אחד בשם דוד גבאי שיש לו עניין מול בנק הפועלים, וכי היא לא קיבלה מהתובע כל שירות משפטי שהוא ולא חתמה לו על אף יפוי כוח. גבאי חייב לנתבעת כספים רבים והיא פתחה נגדו תיק הוצאה לפועל למימוש משכנתא. מאחר והחוב בתיק ההוצאה לפועל עולה על הסכום אותו חייב לה גבאי ומאחר והתקבול שיתקבל מהליכי מימוש המשכנתא עולה על סכום החוב שחייב לה גבאי, ביקש ממנה גבאי כי תנתן התחייבות בלתי חוזרת להעביר לתובע את הסכום בגין שכר הטרחה שסוכם בינהם. בהתאם לכך חתמה הנתבעת כל הוראה בלתי חוזרת לבא כוחה כי מהכספים הראשונים שיתקבלו מתיק הכינוס יש להעביר לתובע את שכר הטרחה.

הנתבעת טוענת כי תשלום שכר הטרחה בין גבאי לבין התובע מותנה, קשור ותלוי אך ורק בקבלת כספים מהליכי הכינוס, וכי הזוכה ידע ואף העלה זאת על הכתב במפורש (נספח ג' להתנגדות). בשלב זה טרם התקבלו כספים מהליכי הכינוס ולכן טרם הגיע המועד להעברת הכספים. לטענתה, מסרה את השיק נשוא תיק זה מאחר והתובע חשש שהכספים לא יועברו אליו על פי כתב ההוראות והשיק ניתן כביטחון בלבד. השימוש בו אמור היה להיות רק אם לא יתקבלו כספים מהליכי המימוש ואסור היה לתובע לתבוע על פיו.

ביחס לבקשה להארכת מועד טוענת הנתבעת כי האיחור נבע מסיבות שאינן תלויות בה שכן לאחר שנודע לה על פתיחת התיק פנתה לגבאי והוא הסביר לה כי מדובר באי הבנה וכי הוא פועל לאלתר להסדיר את העניין מול התובע, ועל כן האמינה כי העניין יוסדר. רק בסמוך להגשת ההתנגדות נודע לה כי התקבלה החלטה למימוש כספים מחשבונה בבנק ולכן פנתה ביום 20.3.11 לבא כוחה שיפעל להגשת הבקשות. אילו ידעה כי גבאי לא הסדיר את העניין לא היתה מתעכבת בהגשת ההתנגדות.

אתחיל בבקשה להארכת המועד: בהלכה הפסוקה נקבע (בעבר), כי במסגרת בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך אין לבחון גם את תוכן ומהות וחשיבות ההליך ואת סיכויי המבקש להצליח בהליך. נפסק, כי בבקשה להארכת מועד נבחנת אך ורק הסיבה שבגינה מבקש בעל הדין לסטות מן המועד שהוקצב, ואין מקום לבחינת טענות בעל הדין לגופו של עניין והליך (ראו: ע"א 232/60 עבורך בע"מ נ' וורמן, פ"ד יד 1538 (1960); בש"א 7716/97 וינשטיין נ' ברוך ליברמן-עו"ד (פורסם באתרים משפטיים, 25.1.98); רע"א 2876/08 שידלובסקי נ' עו"ד אליאס נאדר – מפרק החברה (פורסם באתרים משפטיים, 26.7.09). יחד עם זאת נקבע, כי כאשר לנושא ההליך יש חשיבות מיוחדת, יכול שיקול זה להצטרף כשיקול מצטבר לשיקולים נוספים קיימים התומכים גם הם בהארכת המועד (בש"א 1424/90 מנהל עיזבון סטרולביץ נ' שוורץ, פ"ד מד (3) 369 (1990)). קיימת אף פסיקה שקובעת כי לביהמ"ש יש סמכות, במקרים חריגים, לראות במהות או בחשיבות ההליך "טעם מיוחד" בפני עצמו (אף בהיעדר כל בקשה להארכת מועד ולכן בהיעדר כל התייחסות לנסיבות האיחור). כדוגמא למקרים חריגים אלו הובאו מקרים שבהם ביהמ"ש "שוכנע שסילוק ההליך על הסף, בשל החמצת המועד, עלול לגרום לעיוות דין חמור או לפגיעה קשה באינטרס ציבורי חשוב" (ע"א 9800/01 שאוליאן נ' אפרמיאן, פ"ד נח (4) 389 (2004) וכן ראו בש"א 3915/10 פלונית נ' פלוני (לא פורסם, 18.1.11) ורע"א 1015/01 בן ארצי יעקב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.5.11)). ההתפתחות שחלה בפסיקה בסוגיה זו אף הביאה לידי כך שקיימת פסיקה שקובעת שבכל מקרה יש לבחון גם את מהות, את חשיבות ואת סיכויי ההליך במסגרת מכלול השיקולים והנתונים של "טעם מיוחד" (בש"א 2539/09 אוחיון נ' חממי (לא פורסם, 13.8.09) ו-ע"א (מחוזי ת"א) 1715/06 חדיר נ' קלרנט בע"מ (לא פורסם, 27.1.11)). לאחרונה אף הוצע להשוות את המבחנים לקביעת קיומו של "טעם מיוחד" עם המבחנים הנוהגים בבחינת ביטול פס"ד שניתן במעמד צד אחד לפי שיקול דעת ביהמ"ש, כלומר תוך בחינת סיכויי ההליך בכל מקרה ואף תוך מתן עדיפות לבחינת סיכויי ההליך על פני סיבת מחדל האיחור (ע"א (מחוזי ת"א) 1715/06 חדיר נ' קלרנט בע"מ (לא פורסם, 27.1.11)).

לאור הלכות אחרונות אלו, סבורני כי אין בית המשפט יכול עוד שלא לבחון את סיכויי ההגנה ואין הוא יכול לדון בבקשה להארכת מועד במנותק משאר הטענות וההליך כולו. לפיכך, יש לבדוק האם האמור בתצהיר הנתבעת בצירוף לחקירה הנגדית מצדיק את קבלת ההתנגדות. האיזון הראוי בין הצורך לברר את המחלוקת לגופה לבין אי עמידה במועדים יושג במקרה המתאים בפסיקת הוצאות כנגד מי שאיחר בנקיטת ההליך.

הנתבעת נחקרה חקירה די ממושכת. הכלל בעניין בקשת רשות להתגונן ידוע, וכי גם חקירה ארוכה לכשעצמה מצדיקה מתן רשות להתגונן. עוד יש לזכור כי בשלב הזה על הנתבע להציג הגנה לכאורה ולו בדוחק ואין עליו להוכיח את הגנתו או לפרט כיצד יוכיח אותה. הדיון בהתנגדות אינו תחליף לדיון בתיק העיקרי, וחקירה ממושכת מעידה, לכאורה, כי יש עניינים שנויים במחלוקת המצדיקים ניהול משפט. לעיתים, די בכך כדי להצדיק את קבלת ההתנגדות.

בחנתי את התצהיר ואת העדות בחקירה הנגדית ולא שוכנעתי כי מדובר בשלב זה בהגנת בדים. טענות הנתבעת לא נסתרו ודווקא החקירה הממושכת מצד ב"כ המבקש מעידה כי יש לרדת לבירור שורש המחלוקת. עיקר טענת ההגנה של הנתבעת, כי השיק היה על תנאי והתנאי הוא שהוא יוגש לביצוע רק אם לא יתקבלו כספים במסגרת הליכי הכינוס, לא נסתרה. הדבר אף עולה ממכתב המחאת הזכות עליו חתומה הנתבעת ולפיה התחייבה היא בהתחייבות בלתי חוזרת להעביר לתובע כספים המגיעים לה מתיק המימוש (ודוק: הנתבע היא נושה מובטחת בתיק המימוש). כל עוד לא התקיים התנאי הרי שלכאורה טרם הגיע המועד להצגת השיק לפרעון. גרסה זו לא סותרת גם את התצהיר האחר שעשתה הנתבעת בהליך אחר, וגם שם טענה לעניין כתב המחאת הזכות וכי התנאי שבשיק טרם התקיים (סעיף 12 לתצהיר האחר). גרסת ההגנה של הנתבעת עדיין עומדת על רגליה והיא מצדיקה ליתן לה את יומה. פתרון המחלוקת מצריך את שמיעת עדות התובע, ובשלב הזה, ועל סמך החומר המצוי בפני בית המשפט אין לומר כי מדובר בהגנת בדים משוללת כל יסוד. כידוע, די בהגנה דחוקה ובקצה חוט של הגנה כדי שלא לשלול מנתבע את יומו.

באשר לבקשה להארכת מועד סבורני כי יש מקום להאריך את המועד וזאת בכפוף לתשלום הוצאות לטובת התובע, שכן, הנתבעת לא פירטה בתצהירה באופן מפורט מהם המועדים בהם ידעה על ההליך, ועל כן נבצר אף מבית המשפט לבחון טענות אלו. כך, אין היא מפרטת מתי נועד לה על פתיחת התיק, מתי פנתה לגבאי, מתי נודע לה כי גבאי לא הסדיר את העניין עם הזוכה. בהעדר פירוט המועדים קיים קושי לבחון את הבקשה. יחד עם זאת, מאחר ושוכנעתי כי יש למבקשת טענות הגנה המצדיקות קבלת ההתנגדות, ניתן לכפר על מחדלה זה של הנתבעת בתשלום הוצאות.

על כן, הבקשות מתקבלות. בגין הבקשה להארכת מועד תשא הנתבעת בהוצאות בסך 1,000 ₪ אשר יועבר לתובע מהערובה המופקדת בתיק והיתרה תושב לנתבעת. הליכי ההוצאה לפועל יועכבו עד למתן פסק דין בתיק.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים, ותפעל על פי סעיף 11 לעיל בעניין הערובה.

התיק יתנהל בסדר דין מהיר. המזכירות תקבע מועד ומותב להמשך הדיון ותודיע על כך לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח חשון תשע"ב, 25 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ