אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נצאצרה נ' מדינת ישראל

נצאצרה נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 02/09/2013 | גרסת הדפסה
בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה
6833-08-13
28/08/2013
בפני השופט:
לאה שלזינגר שמאי

- נגד -
התובע:
נעים נצאצרה
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

1. בפני בקשה לפי סעיף 57 א לפקודת התעבורה [נוסח חדש] להורות על ביטולה של הודעת איסור שימוש לגבי רכב בבעלות המבקשת למשך 30 יום, אשר הוטל על בעלה של המבקשת ביום 09.06.13.

יצוין כי הרכב אוחסן במגרש בהתאם להחלטת הקצין רק לפני כשבוע.

2. על פי הנטען בהזמנה לדין וכתב אישום (דו"ח) בתאריך 08.06.13 שעה 16:40 בערך, נתפס מר נצאצרה נעים בחנייה של חוף ראשון לציון בעת שנהג בשכרות וללא רישיון נהיגה כבלתי מורשה ברכב המבקשת שמספרו 4539017 (להלן: "הנהג").

בבדיקת נשיפון שנערכה לנהג נמצאה אינדיקציה כי הנהג מצוי תחת השפעת אלכוהול. לנהג נערכה בדיקת מאפיינים בה נמצא, כי במבחן הליכה על הקו הלך יציב אולם לא הצמיד עקב לאגודל, עמידתו הייתה יציבה, במבחן הבאת אצבע לאף נגע מעל הנקודה באף. מפיו נדף ריח אלכוהול חזק ועפ"י ההתרשמות הכללית של השוטר הנהג היה מצוי תחת השפעת אלכוהול כבדה. יתר על כן, בתחקורו במקום בו נתפס הודה, כי שתה 6 כוסות וודקה כשעתיים קודם לכן.

הנהג נבדק במכשיר ינשוף ונמצא, כי ריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף בגופו של הנהג הינו 510 מק"ג.

3. לטענת המבקשת הרכב לגביו ניתן צו איסור שימוש הינו רכב המשמש אותה לצורכי הגעה לטיפולים רפואיים להם היא ובתה התינוקת נזקקות וזאת מאחר וילדה יום לאחר מועד ביצוע העבירה ע"י בעלה. לכן, מבקשת להתחשב במצבה ולהשיב לרשותה את רכבה.

4. ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה מטעמים שמדובר בעבירות חמורות של נהיגה בשכרות גבוהה של 510 מק"ג ונהיגה ברכב כבלתי מורשה וזאת בפעם השנייה, היינו עברו התעבורתי מכביד. עוד ציין ב"כ המשיבה, כי המבקשת לא פעלה בהתאם להוראת קצין המשטרה והפקידה הרכב רק כחודשיים לאחר המועד בו הייתה אמורה להפקידו, דבר המעיד על מידת אי ציותה להוראות החוק.

5. לאחר שבחנתי את חומר הראיות שבתיק, הנני סבורה, שהיו בפני קצין המשטרה די ראיות, שהנהג ביצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו, אשר הצדיקו את נקיטת האמצעים שנקט בהם באיסור השימוש ברכב. העבירות שיוחסו לו הינם נהיגה כבלתי מורשה ובשכרות בכך שנצפה ע"י 2 שוטרים כשהוא משתולל עם הרכב במעלה התלולית בחנייה לפיכך נעצר לבדיקה. בעקבות ריח חריף של אלכוהול שנדף מפיו התבקש לבצע בדיקה כאשר בבדיקת ינשוף הוברר, כי ריכוז האלכוהול בגופו של הנהג היה 510 מק"ג בליטר אוויר נשוף. יתר על כן, טען בפני השוטר כי שתה 6 כוסות וודקה שעתיים לערך לפני שנבדק. אולם גרסתו של הנהג הייתה, כי לא נהג רק ישב בכיסא הנהג כשהרכב דומם ושמע מוזיקה (דו"ח תחקור).

6. לדברי המבקשת לא נתנה את מפתחות הרכב לבעלה וזאת מאחר ואין לו רישיון נהיגה תקף אלא נתנה אותם לנהג שלו. אולם לא יכלה לפקח על מי שנוהג ברכב וזאת מאחר והייתה בבית חולים בעת ביצוע העבירה. יסוד המסוכנות בא לידי ביטוי בסוג העבירה ובקלות הדעת, שבה מסרה המבקשת את רכבה לידי אחר, ומבלי לפקח באופן ממשי, כי הנוהג ברכב יהיה כשיר לנהיגה ומבלי שיסכן את עצמו ואת יתר המשתמשים בדרך.

7. מאחורי איסור מנהלי על השימוש ברכב עומד הרציונל של נטילת "כלי העבירה" מידי בעליו או המחזיק, בין היתר על מנת למנוע הישנותם של מקרים דומים ועל מנת להדק את פיקוחו של בעל הרכב או המחזיק על הנהג הנוהג ברכב ולוודא באופן מוחלט, שהנהג יהיה מורשה וכשיר לנהוג ברכב.

8. סע' 57 ב (2) לפקודת התעבורה מאפשר לבית המשפט לבטל צו איסור שימוש, אם הוכח, כי הנהג פעל בניגוד להוראות בעל הרכב ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה.

כמו כן, סעיף קטן (ג) מסמיך את בית המשפט לבטל או לקצר את תקופת האיסור, בנסיבות אחרות המצדיקות זאת: "ולענין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב".

המבקשת כשלה מלהצביע על קיומן של ההגנות הקבועות בסעיף 57 ב (2) הנ"ל.

המבקשת לא פקחה על הנהג, לו מסרה את מפתחות הרכב במתן רשות לנהוג ברכב לאדם אחר מבלי לוודא את האמור לעיל, נטלה על עצמה המבקשת את הסיכון של נהיגה בלתי שקולה עם אפשרות של פגיעה באחרים וכן היה עליה לדעת, שאם ייתפס הנהג, עלול הוא להיענש גם מנהלית בהתאם לחוק. המבקשת גילתה זלזול בסיכונים אלה, ועל כן אין לה להלין אלא על עצמה.

יתר על כן, המבקשת זומנה לשימוע בפני קצין משטרה יום לאחר מועד ביצוע העבירה אליו לא התייצבה לפיכך ניתן צו איסור שימוש על רכב בהיעדרה. המבקשת לא הפקידה הרכב במגרש הרכבים כפי שהתבקשה, אלא רק כחודשיים וחצי מאוחר יותר. דבר המעיד כשלעצמו על זלזול בהוראות החוק.

9. לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים שבפניי, לא שוכנתי כי יש בפניי נסיבות אשר מצדיקות ביטול ההודעה בדבר איסור השימוש ברכב או קיצור תקופתה, ומצאתי כי לא נפל פגם בשיקול דעתו של הקצין אשר הורה על איסור השימוש ברכב.

10. אשר על כן, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת קצין המשטרה והבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ג, 28 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ