נע - לי שיווק בע"מ נ' בן עוז תום - פאב ראש קטן

פסק דין

בפניי תביעה כספית.

התביעה פשוטה. התובעת, המספקת מוצרי מזון קפוא ומקורר, טוענת שסיפקה לנתבע סחורה בעלות של 5,650 ₪, בהתאם לכרטיס הנה"ח, אולם למרות פניות לא הושלם החיוב הכספי.

התובעת מצרפת לביהמ"ש ראיות שונות – חשבוניות על הסכום הכולל הנתבע חתומות לטענתה ע"י מי מנציגי הנתבע, כאשר לפחות ביחס לחשבונית אחת ע"ס 1,176 ₪ מתאריך 10.9.07 שעה 18:01, מאשר אביו של הנתבע, אשר הופיע בשמו ובמקומו לישיבת ביהמ"ש, כי זו חתימתו, והמשמעות היא כי הסחורה ניתנה.

ביחס לחשבונית נוספת שעלותה הכוללת 2,809 ₪, מדובר בשיק שניתן ע"י גרושתו של מר חיים, אביו של הנתבע, ואשר מר חיים לא ידע לומר האם היא אכן ניתנה בעקבות קבלת סחורה, כאשר הודגש שנפתח תיק הוצל"פ נגד גופר אילנית והתובעת הצהירה, כי היה ותגבה בתיק ההוצל"פ סכומים כאלה או אחרים, הם יקוזזו מהעלות של התביעה הכספית המבוססת כאמור על החשבוניות.

המחלוקת נבעה בעיקרה ביחס לחשבונית נוספת ע"ס 1,652 ₪ (מיום 1.10.07 שעה 21:18), אשר עליה נמצאות חתימות ולטענת מר חיים, אין מדובר בחתימות של נציגים מוסמכים ומורשים של הנתבע.

יש לציין עם זאת, כי אותן חתימות משקפות את החשבוניות ביחס לשיק ע"ס 2,809 ש"ח, כך שמבחינת התובעת עולה לכאורה כי מדובר למעשה באותן חתימות של נציגים מוסמכים של הנתבע.

בישיבה מיום 21.3.10 אשר שימשה כדיון סופי, שמעתי את בעלי התובעת, את הסוכן שלה מר פילוסוף, וכאמור את אביו של הנתבע מר חיים, אשר הופיע על דעתו בשמו ובמקומו. יש לציין, כי היה ראוי להביא את הנהגים שסיפקו את הסחורה ואולם בשים לב "לגודלו" של התיק ולעובדה כי זו ישיבה שנייה, אינני זוקף עובדה זו לחובת התובעת.

העד פילוסוף קשר בין הזמנות הסחורה הרלוונטיות, אשר נעשו בטלפון, ובין התובעת אשר הייתה אחראית לאספקת הסחורה.

עדויות עדי התובעת היו אמינות ואני נותן אמון כי הסחורה אכן סופקה בהתאם לחשבוניות.

אביו של הנתבע לא הגיש תצהיר ולמעשה ההגנה היחידי בא לידי ביטוי בסעיף 4 : "הנתבע מכחיש את הנטען בתובענה כאילו סופקה לו סחורה בגינה נוצרה יתרת חוב כלשהי". הנתבע למעשה הודה בחשבונית עליה הוא חתום וכן לא היה לו טענת הגנה ממשית כנגד השיק שניתן ע"י גרושתו.

ביחס לחשבונית בסך של 1,652 ₪ אפשרתי לו לפנים משורת הדין להביא ראיות ולבדוק בספרי הנה"ח את החוב האמור. ביום 24.3.2010 התקבלה הודעה מטעם הנתבע ללא שום צירוף מסמכים נוספים. לא מצאתי בהודעה זו ממש ואין בה כל הגנה או סתירה, הן ביחס לחוב נשוא החשבונית, 2,809 ₪, והן ביחס לחשבונית שציפיתי לקבל, בסך 1,652 ₪. למעט הצהרה של הנתבע, כי לא קיבל את הסחורה, וכי מדובר כביכול ב"כשלון תמורה מלא", דבר שלא התרשמתי ממנו כלל, לא למדתי מהודעה זו דבר.

מכל המקובץ דלעיל, דין התביעה להתקבל במלואה.

אני פוסק לתובעת סך של 5,650 ₪, בצירוף אגרת בימ"ש ראשונה ששולמה (ניתן בזה פטור ממחצית שנייה של אגרת בימ"ש ו/או הוראה על החזר אם שולמה אשר תוחזר תוך 30 יום).

זאת בתוספת הוצאות משפט הכוללות שכ"ט עו"ד בשיעור של 850 ₪ + מע"מ, וכן שכ"ט עדים בגין התייצבות לשתי ישיבות בסך של 600 ₪.

סכומים אלה, ישלם הנתבע לתובעת תוך 30 יום שאם לא כן סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום, ו' ניסן תש"ע, 21 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.