נעים נ' נאור ואח'

פסק דין

התביעה שבפניי עניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 25/03/10, ברחוב הרצל בנתניה, בין אוטובוס זעיר לרכב פרטי.

התובע, הבעלים והנהג של האוטובוס הזעיר (להלן:"האוטובוס") היה הנהג בעת קרות התאונה.

הנתבע 1, הינו הבעלים והנהג של הרכב הפרטי והנתבעת הינה חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב הפרטי.

תמצית גרסת התובע:

לטענת התובע, בעת שנסע בנתיב השמאלי שברחוב הרצל, מתוך כוונה לפנות שמאלה לרחוב רזיאל בצומת הקרובה, סטה הנתבע, שנסע בנתיב שמימינו, לכוון הנתיב השמאלי, ובפגע באוטובוס.

כתוצאה מסטייה זו של הנתבע לנתיב השמאלי, ניזוקה הכנף הימנית קדמית של האוטובוס מהמראה של הרכב הפרטי.

התובע, צירף חוות דעת שמאי שבדק את הרכב ביום 28/03/10, ולפיה נגרם לאוטובוס נזק בסך של 3,758 ₪. כמו כן, צורפה חשבונית בגין עריכת חוות הדעת בסך של 650 ₪.

תמצית טענות הנתבעים:

לטענת הנתבע, הוא נסע בנתיב הימני בכוונה לחצות את הצומת ולהמשיך בנתיב הימני, גם לאחר חציית הצומת, דהיינו להמשיך בנסיעה ישרה כשם שהוא עושה יום יום.

לטענת הנתבע לא הייתה לו שום כוונה לפנות שמאלה, או לנסוע בנתיב השמאלי מכל סיבה אחרת.

לטענתו, היה זה התובע, שסטה עם רכבו הרחב לכיוון הנתיב הימני ופגע במראה של רכבו הפרטי של הנתבע וגרם לנזק.

דיון:

בדיון שהתקיים בפניי העידו שני הנהגים בלבד, דהיינו, הייתה בפניי גרסה מול גרסה, כאשר אף אחד מן הצדדים לא זימן כל עד נוסף, או הגיש כל ראייה נוספת התומכת בגרסתו. גם מיקום הנזקים ברכבים, לא מחזק גרסה זו או אחרת.

לאור האמור לעיל, אני קובעת שהתובע לא הרים את נטל ההוכחה ודוחה את התביעה.

בנסיבות דחיית התביעה אינני עושה צו להוצאות.

על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

המזכירות תשלח העתק לצדדים.

ניתן היום, כ' אייר תשע"א, 24 מאי 2011, בהעדר הצדדים.