נעים נ' מנורה חב' לביטוח בע"מ - פסקדין

החלטה

1.המבקש תובע את המשיבה בבית משפט השלום בקרית גת בתביעת נזקי גוף עפ"י הפלת"ד בגין נזקיו הנטענים מתאונת דרכים שארעה ביום 4.9.06.

ביום 12.5.08 מינה בית המשפט מומחה רפואי בתחום האורטופדי ("המומחה"). בראשונה נשלחו למומחה על ידי התובע שאלות הבהרה – ונענו על ידו.

כחלוף למעלה משנה, וברשות בית המשפט, שלח ב"כ המבקש למומחה שאלות הבהרה נוספות וזאת ביום 15.7.10. על אף פניות חוזרות ונשנות התמהמהו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, עד שביום 31.1.11 התקבלו תשובותיו באמצעות פקס ששלח המומחה לב"כ המשיבה (חברת הביטוח).

דא עקא, התברר כי עוד ביום 15.10.10 נשלח על ידי המומחה מכתב תשובה קודם ובו תשובותיו לאותן שאלות הבהרה נוספות.

על פני הדברים נוסח תשובותיו של המומחה, בשני המכתבים, איננו זהה.

נוכח זאת פנה ב"כ המבקש (התובע) בבקשה לביהמ"ש קמא לפסילת המומחה ולמינוי מומחה אחר תחתיו. את בקשתו נימק ב"כ המבקש באיחור הרב שחל במתן תשובות ההבהרה (איחור שגרם לדחיית מועדי דיונים) ובסתירה הנטענת על ידו בין נוסח המכתב הראשון לנוסח המכתב השני.

ביהמ"ש קמא (כב' השופט י. אקסלרד) דחה הבקשה לאחר שמצא כי הפרשי הנוסח שבין המכתב הראשון למכתב השני אינם כוללים סתירות שבתוכן אלא דרך התנסחות שונה בלבד.

עוד מצא ביהמ"ש קמא כי כנראה בעת שנשלח מכתב תשובות הבהרה השני מיום 31.1.11 "נשמט מזכרונו של המומחה כי כבר השיב לשאלות ההבהרה המוקדמות שנשלחו אליו מטעם התובע ואין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין שיש בו כדי להביא לפסילת חוות דעתו של מומחה... במיוחד מקום בו מדובר בתיק משנת 2007, אשר פסילת המומחה בו תביא להתמשכות מיותרת של ההליכים בתיק".

על זאת הוסיף וציין השופט קמא: "...מובן כי שמורה לכל צד הזכות לטעון כל טענה כנגד תשובות אלה וכן הזכות לחקור את המומחה בחקירה נגדית, היה ומי מהם ימצא לנכון לעשות כן".

2.כנגד החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור זו שבפני.

לטענת ב"כ המבקש האיחור הבלתי נסבל במשלוח תשובות ההבהרה, העובדה כי מכתב התשובות השני מינואר 2011 נכתב לאחר שבאוקטובר 2010 כבר נשלח מכתב תשובות קודם, הסתירות שבין נוסחי שני המכתבים, והעובדה כי המכתב השני נשלח לב"כ הנתבעת בעוד השאלות נשלחו על ידי ב"כ התובע – כל אלה יחדיו מטילים צל על תקינות פעילותו של המומחה הרפואי בעניין זה.

3.לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה על נספחיהן, החלטתי לדון בה כבערעור כאילו ניתנה הרשות לכך.

יש להצר מאוד על ההתמשכות הלא מוסברת והכמעט בלתי נסבלת במשלוח תשובות המומחה לשאלות ההבהרה.

אכן, אין בכך כשלעצמו להביא לידי פסילת המומחה – שכן אין איחור זה כשלעצמו עולה כדי פסול מהותי בהתנהלותו המקצועית של המומחה.

ברם, הדברים מחמירים נוכח העובדה שבינואר 2011 שלח המומחה תשובות הבהרה לשאלות הנוספות, לאחר שכבר נשלח על ידו מכתב תשובה קודם עוד באוקטובר 2010 מבלי שהתיעוד המוחזק אצל המומחה מספק לו אינפורמציה כי ענה כבר בעבר על אותן השאלות – בנוסח שונה ואחר.

גם אם המדובר בהתנסחות שונה של אותם התכנים – יש בעובדה זו כדי להדאיג.

אוסיף ואציין כי בקריאה של מי שאיננו מומחה רפואי, נותר ספק בלבי אם אמנם תכני שני מכתבי התשובה אכן זהים לחלוטין.

נקודה נוספת המעוררת תמיהה הינה בכך כי מכתב התשובה השני נשלח על ידי המומחה דווקא לב"כ הנתבעת, שעה ששאלות ההבהרה נשלחו לרופא על ידי ב"כ התובע.

שלא כשופט קמא – נראה בעיניי כי הצטברות כל המכשלות הנ"ל יחדיו עולה כדי פגם שאיננו מניח את הדעת בדרישות המתבקשות ממומחה רפואי מטעם בית המשפט.