אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נעאמנה נ' דראושה ואח'

נעאמנה נ' דראושה ואח'

תאריך פרסום : 22/03/2010 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום עכו
6132-07-08
21/03/2010
בפני השופט:
ג'ני טנוס

- נגד -
התובע:
מוחמד נעאמנה
הנתבע:
1. שאהר דראושה
2. כלל חברה לביטוח בע"מ
3. כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

עסקינן בתביעה כספית לתשלום פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונת דרכים שארעה ביום 28/7/07.

על פי הנטען בכתב התביעה, בתאריך הנ"ל נהגה הגב' נעאמנה למיה להלן- "למיה") ברכב מס' רישוי 2475120 שבבעלות התובע. תוך כדי נסיעה באחד הרחובות הפנימיים של כפר עראבה, לפתע רכב אחר שנסע לפניה, רכב מס' רישוי 9870202 נהוג בידי הנתבע 1 (להלן- "הנתבע"), עצר וחזר לאחור ופגע בחלק הקדמי של רכב התובע.

במסגרת עדותה, חזרה למיה על הגרסה הנ"ל והוסיפה, כי היא עצרה את רכבה במרחק של 3 מ' מרכב הנתבע. לטענתה, הלה חזר לאחור מסיבה לא ברורה, ועת הבחינה באורות הרוורס שלו היא צפרה לו כדי להזהירו, ואולם הוא לא הבחין בה, חזר לאחור ופגע ברכב בו נהגה. למיה הוסיפה, כי הנתבע לא הבחין ברכב שלה משום שעל רכבו הועמס תנור גדול ממדים שהסתיר את שדה הראיה שלו לאחור. בנוסף לכך, למיה העידה כי ניסתה למנוע את התאונה על ידי נסיעה לאחור, והוא אכן שילבה הילוך אחורי או אז ארעה התאונה.

במהלך הדיון שהתקיים לפניי העידה עדת תביעה נוספת, הגב' לילה נעאמנה, אשר נסעה בזמן התאונה ברכב התובע בו נהגה למיה.

העדה הנ"ל מסרה גרסה דומה לגרסתה של למיה, אף שלא היה ברור מהעדויות של השתיים, אם למיה הספיקה לחזור לאחור כדי ל"ברוח" מרכב הנתבע, אם לאו.

הנתבע אינו מכחיש את ההתנגשות בין שני כלי הרכב. במסגרת עדותו לפניי הוא אישר, כי עצר בשלב מסוים כדי לאפשר לרכב אחר לעבור, אך מאחר שמדובר בכביש צר הוא צריך היה לחזור לאחור, אכן חזר ופגע ברכב התובע אשר היה מאחוריו. לטענתו, הוא לא הבחין ברכב התובע מפני ששדה הראיה לאחור דרך המראה הפנימית ברכב היה חסום בשל תנור גדול שהועמס על רכבו, ולכן הוא הסתכל לאחור במראת הצד, ואולם לא הבחין ברכב כלשהו מאחוריו, ולכן התחיל לחזור לאחור ואז ארעה ההתנגשות בין שני הרכבים. לשיטתו, עצם העובדה כי לא ניתן היה להבחין באמצעות מראת הצד ברכב התובע כשהוא עומד מאחוריו, מלמדת על כך כי למיה לא שמרה מרחק מספיק מרכבו והייתה למעשה, "צמודה" אליו.

הנתבעת 2, כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן- "כלל"), היא מבטחת רכב הנתבע בפוליסת ביטוח אחריות לנזקי צד שלישי. כלל כפרה באחריותו של הנתבע לאירוע התאונה, לנוכח הגרסה שהוא מסר לחוקר מטעמה, ומכל מקום סירבה להכיר בחבותה ולא העניקה ייצוג משפטי לנתבע, לאור טענתה כי הלה מנע ממנה לברר את חבותה בכך שלא דיווח לה אודות התאונה.

לאחר ששמעתי את הנהגים והעדים, בחנתי את חומר החקירה ושאר המסמכים שהוגשו לתיק, נחה דעתי לדחות את התביעה.

אומנם הנתבע מסר בעדותו כי הספיק לחזור לאחור עשרות סנטימטרים עד שפגע ברכב התובע, ברם בשיחה הטלפונית שהתקיימה בינו לבין החוקר מטעם כלל (עפ"י תמליל השיחה שהוגש לתיק), חזר הנתבע ואישר מספר פעמים כי התכוון לחזור לאחור כדי ליתן לרכב אחר לעבור, אך לא הספיק לעשות כן. ליתר דיוק, הנתבע אישר באוזני החוקר במהלך השיחה, כי התאונה ארעה מבלי שהספיק אפילו לשלב להילוך אחורי. באותה שיחה הנתבע התייחס מפורשות לגרסת הנהגת ברכב התובע, הגב' למיה, אשר טענה כי הוא היה בהילוך אחורי ונסע לאחור, והשיב כי מדובר בגרסה לא נכונה.

ערה אני לכך, כי בהודעה מאוחרת יותר שמסר הנתבע לחוקר (הודעה בכתב) וגם בעדותו לפניי, טען הנתבע כי הוא כן הספיק לחזור לאחור וכתוצאה מכך פגע ברכב התובע אשר לא שמר מרחק מספיק ממנו – ברם, איני מקבלת גרסה זו של הנתבע. ניסיונותיו של הנתבע לתרץ את השינוי שחל בגרסה המאוחרת לעומת הגרסה הראשונה שמסר לחוקר מטעם חברת הביטוח, בכך שאינו בקיא בשפה העברית ובכך שהשיחה התקיימה בתנאים לא נוחים (בזמן העבודה), דינם להידחות.

מתוך תמליל השיחה (וגם מהשיחה עצמה) ניכר כי הנתבע הבין על מה הוא נחקר. הוא חזר על דבריו בצורה ברורה וחד משמעית. ואם לא די בכך, הרי שגרסתו הראשונה שמסר לחוקר, לפיה הוא היה בעצירה ואילו רכב התובע הוא זה שהתנגש ברכבו מאחור, קיבלה ביטוי מפורש בכתב ההגנה מטעמו (ראו סעיפים 16+17 לכתב ההגנה).

בנסיבות אלה, גם אם לא אעדיף את גרסתו הראשונה של הנתבע על פני גרסתה של למיה, וגם אם אתעלם מאי התאמה מסוימת בין גרסתה של האחרונה לבין גרסתה של העדה הגב' לילה נעאמנה בנוגע לשאלה אם הראשונה הספיקה לחזור לאחור בניסיון למנוע את ההתנגשות עם רכב הנתבע, הרי שמדובר לכל היותר בגרסה מול גרסה ומבלי שיש לגרסת התביעה שום יתרון מיוחד לפי מבחן ההסתברות.

אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה. בנסיבות אלה מתייתר הדיון בהודעה לצד ג'.

כמו כן, ובשים לב לסכום התביעה, אני מחייבת את התובע לשלם לכלל, הנתבעת 2, הוצאות בגין שכר טרחת עורך דין בסך של 1,500 ש"ח כולל מע"מ.

איני עושה צו בגין הוצאות לטובת הנתבע 1 לאור התמורות בגרסאותיו.

המזכירות תמציא לצדדים העתקים מפסק הדין.

ניתן היום, ו' ניסן תש"ע, 21 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ