אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נסראלדין נ' מדינת ישראל

נסראלדין נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 19/11/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עכו
3799-06
15/11/2011
בפני השופט:
שושנה פיינסוד-כהן

- נגד -
התובע:
נזיה נסראלדין ע "י ב"כ עוה"ד חלא מוסא
הנתבע:
מדינת ישראל ע"י פרקליטות אזרחית מחוז חיפה
פסק-דין

פסק דין

1.התביעה שלפני הינה תביעה נזיקית לתשלום פיצויים ע"ס כ-1.5 מליון ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובע כתוצאה ממעצרו כחשוד ברצח וניהול הליך פלילי נגדו. ההליך הפלילי נוהל בבית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת ת.פ 348/01 בפני הרכב כב' השופטים פיזם, שטמר ושפירא. הנאשמים היו התובע ושניים אחרים - אחיו ואחיינו (בן אח אחר). בסופו של ההליך זוכה התובע מאשמה והאחרים הורשעו בהריגה.

2.הרקע להליך הפלילי מתואר בכתב האישום שצורף לכתב התביעה (נספח א'). עפ"י כתב האישום ביום 21.8.01 בשעות הלילה, בכפר כיסרא, התפתחה קטטה בין בני מספר משפחות – משפחת שומרי ואסעד, מחד, ומשפחת נסראלדין מאידך. לאחר שוך הקטטה הבחינו שלושת הנאשמים, בני משפחת נסראלדין, באחד מבני משפחת שומרי, תקפו אותו וגרמו למותו.

3.זיכויו של התובע בהליך הפלילי היה ברוב דעות כב' השופטים פיזם ושפירא, שזיכוהו מחמת הספק. כב' השופטת שטמר, בדעת מיעוט, הרשיעה את התובע בהריגה, כמבצע בצוותא עם האחרים.

4.הנני סבורה כי במקרה שלפניי יש מקום להכריע בשאלה המקדמית, שהיא שאלה משפטית גרידא והיא - האם בנסיבות זיכויו של התובע יכולה לקום לו עילת תביעה בנזיקין כנגד הנתבעת, המדינה.

בישיבת קד"מ העליתי בפני הצדדים שאלת דחיית התביעה על הסף. הצדדים התבקשו להגיש סיכומיהם בשאלה זו.

5.בסיכומיה טוענת המדינה כי בהחלטות בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון לגבי מעצר התובע עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, שאישור קיומן של ראיות לכאורה נגדו, ישנה קביעה לכאורית בדבר אשמתו של התובע. גם הפרקליטות יכולה לבחון ולהחליט על סמך חומר החקירה בדבר אשמה לכאורית בלבד, כפי שעשתה. קביעת רשלנות בתיק זה משמעה סתירה להחלטות בית המשפט המחוזי והעליון לפיהן היתה תשתית לכאורית להאשמתו של התובע וכן תהא משמעה כי החלטת שופטת המיעוט להרשיע את התובע היתה בלתי סבירה.

6.בסיכומיה מפנה ב"כ התובע לכך שמדובר בתביעה שהוגשה לפני מספר שנים, כי בית המשפט שקל בעבר שאלת הדחייה על הסף וכי אין זה מן הראוי לדחות התביעה על הסף בשלב זה. היא מוסיפה וטוענת כי ביסוד התביעה ארבע עילות – לא היה יסוד להאשמה; נסיבות אחרות המצדיקות פסיקת פיצויים; עוולת הרשלנות ע"פ פקודת הנזיקין; הפרת חובה חקוקה. המדובר ברשימה חלקית שאינה ממצה (סע 18 לסיכומים). הוכחת עילת התביעה, המסכת השלמה, תהיה בדרך של הגשת ראיות ושמיעת עדים, כנהוג בכל תביעה אזרחית. היא אף מוסיפה כי, ככל שלא תצומצם המחלוקת העובדתית, יהא צורך בשמיעת כל העדויות שנשמעו בהליך הפלילי.

דיון

7.עניינו של התובע אינו קל, לא במישור האישי ולא במישור המשפטי. כל שאוכל לומר הוא כי שאלת הדחייה על הסף עלתה במהלך ישיבות קד"מ קודמות שנוהלו אך טרם ניתנה החלטה בעניין זה. לא בלי התלבטות, בפרט לאור ההלכה הנוהגת שלפיה דחייה על הסף תהא במקרים חריגים ביותר, הנני מוצאת כי אין זה ראוי להמשיך בניהול משפט זה שכן לעניות דעתי ניתן כבר עתה לקבוע כי משפטית לא יוכל התובע לזכות בתביעתו. כשבית המשפט נוכח בכך שתובע לא יוכל להצליח בתביעתו נוכח כשלונו בשאלה משפטית מכרעת, יש מקום לדחיית התביעה על הסף (ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נגד פרופ' חיים אילתה ואח' (1991)).

8.בפתח הדברים אדגיש כי טענותיו של התובע מתבססות על הנתונים והמידע שהיו קיימים וידועים בעת ניהול ההליך הפלילי. אין בפיו טענה ביחס לגילויים חדשים או ראיות חדשות שהתגלו לאחר סיומו של ההליך הפלילי ואף לא במהלכו. הוא מפנה להכרעת הדין ולמחדלי החקירה המפורטים בה. לדידו, בהסתמך על חומר החקירה שהיה בידי הפרקליטות, במועד הגשת כתב האישום, היה עליה להימנע מהגשתו.

9.המחדלים אליהם מתייחס התובע הם אלה:

א.עדויות התביעה נגדו היו שקריות, צויין בפני הפרקליטות כי התובע היה בעבר מושא לעלילות שווא של בני משפחת המנוח, בשל קיומו של סכסוך בין המשפחות ולמרות זאת סמכה המדינה על אותן עדויות בהגשת כתב האישום;

ב.לא נבדקו כל טענות הנאשמים וגרסאותיהם במידה הראויה וכן לא נבדקו נתוני הזירה שעלו ממכלול העדויות, המשטרה לא חקרה בעניין זה כנדרש.

התובע מפנה לכך כי נושאים אלה צוינו בהכרעת הדין עצמה (סע' 13, 16, 18, 22-28, 30 לכתב התביעה).

10.ההליך שלפניי אינו הליך לפי סע' 80 לחוק העונשין, המסמיך את בית המשפט לחייב את המדינה לשלם לנאשם שזוכה את הוצאות הגנתו ולפצותו על מעצר בשל האשמה ממנה זוכה (ע"פ 4466/98 ראמי דבש נ' מדינת ישראל, פ"ד נו (3) 73 (2002), בו נדון סע' 80 בהרכב של 7 שופטים, להלן: "עניין דבש").

11.סקירת הפסיקה מעלה כי מרבית התביעות של מי שזוכה מאשמה ותבע פיצויים מהמדינה בגין ניהול ההליך הפלילי נוהלו מכוח סע' 80 האמור. יחד עם זאת, קיומו של סע' 80 נועד להקל עם התובע ואינו תחליף לתביעה אזרחית (ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' אלי גורדון, פ''ד לט(1) 113, 127-128 (1985)).

12.משהגיש התובע תביעה אזרחית-נזיקית, יש לבחון האם העובדות הנטענות, לו יוכחו, מקימות יסודותיה של עוולה.

13.בכתב התביעה נטען כי הנתבעת נהגה כלפי התובע ברשלנות בהגשת כתב האישום (סע' 13 לכתב התביעה). כך נטען גם בישיבות קד"מ בתיק.

בישיבת קד"מ ביום 26.6.07 אמר בא כוחו (דאז) של התובע:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ