אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נסימוב נ' רובינוב ואח'

נסימוב נ' רובינוב ואח'

תאריך פרסום : 01/08/2013 | גרסת הדפסה
ס"ע
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
8868-07-11
28/07/2013
בפני השופט:
דורי ספיבק

- נגד -
התובע:
רבקה נסימוב
הנתבע:
1. יוסף רובינוב
2. אליהו אבייב
3. אברהם בורכוב
4. יונה גדייב
5. ניסן יקותיאלוב
6. יעקב ציונוב

פסק-דין

פסק דין

התובעת ניקתה שנים רבות את בית כנסת המרכזי של עולי בוכרה באור יהודה. לטענתה, המוכחשת בתוקף על ידי הנתבעים, היא ביצעה את עבודות הנקיון הללו כארבע שעות אחת לשבוע תמורת שכר עבודה חודשי, ובמשך לא פחות מ-32 שנים ברציפות, מאז יולי 1977 ועד לפיטוריה באוגוסט 2009. בפנינו תביעתה לפיצויי פיטורים, פיצוי בגין הוצאת לשון הרע נוכח האופן המשפיל שבו פוטרה לטענתה תוך האשמתה על לא עוול בכפה בגניבה, פדיון חופשה, דמי הבראה, ופיצוי בגין פגיעה בזכויותיה לפי חוקי המגן ובגין עוגמת נפש.

הנתבעים משמשים במשותף כוועד המנהל של בית הכנסת. לטענתם, מעולם לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בינם לבין התובעת. הנתבעים טוענים שהתובעת (בסיוע בני משפחתה) ביצעה את עבודות הנקיון – שלטענתם היו בהיקף נמוך בהרבה מזה שלו טוענת התובעת, הן מבחינת מספר השנים והן מבחינת היקף העבודה בשנים בהם בוצעה – בהתנדבות מלאה לשם שמיים ולמען בית הכנסת. לטענתם, ככל ששולם לה דבר מה, היו התשלומים שקיבלה בגדר "תרומה" ו"גמילות חסדים (גמ"ח)", להבדיל משכר עבודה.

השתלשלות ההליך

כתב התביעה המקורי הוגש בתיק זה ביום 6.7.11. הנתבעים שנכללו בו היו הנתבע 1 המצוין מעלה (להלן: רובינוב), וכן המוסד לביטוח לאומי כנתבע 2. הסעד שהתבקש כנגד המוסד היה סעד הצהרתי לפיו עליו להכיר בתובעת כעובדת למשך כל התקופה הנטענת בכתב התביעה.

ביום 18.9.11 הוגש כתב הגנה על ידי המוסד לביטוח לאומי, שטען להעדר יריבות בינו ובין התובעת ולהעדר סמכות של בית דין זה לדון בתביעה כנגד המוסד. המוסד טען שכל עוד לא ביקשה התובעת מהמוסד מאום בקשר עם תקופת עבודתה הנטענת, ועל כן גם לא ניתנה החלטת פקיד התביעות בקשר לבקשה שכזו, לא קמה סמכות בית הדין לדון בתביעתה נגד המוסד.

ביום 25.9.11 הוגש כתב הגנה שבכותרתו נרשמו כנתבעים רובינוב, ובנוסף חמשת הנתבעים הנוספים המצויינים בכותרת פסק דין זה. בכתב ההגנה הוסבר שרובינוב הינו יו"ר ועד בית הכנסת הממלא את תפקידו בהתנדבות, ואילו הנתבעים הנוספים (2-6) הינם חלק מחברי הוועד, שותפים מלאים בהתנדבות בניהול בית הכנסת.

ביום 3.6.12 קיבל כב' השופט אילן איטח את בקשתו המוסד לביטוח לאומי והורה על מחיקתו כנתבע מתיק זה. ביום 6.6.12, במהלך ישיבת קדם משפט שהתקיימה בפני כב' השופט איטח, ניתנה לתובעת רשות להגיש כתב תביעה מתוקן. ביום 24.6.12 הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן, שהופנה כנגד ששת הנתבעים שנרשמו בכותרת כתב ההגנה. ביום 5.6.13 התקיימה ישיבת ההוכחות, במהלכה נחקרה התובעת על תצהירה. כן העידה אחותה של התובעת, גב' תמרה בזיני, ואחייניתה, גב' אילנה איסחקוב, ששתיהן סייעו לתובעת בנקיון בית הכנסת במהלך השנים. מטעם הנתבעים נחקרו על תצהיריהם מר אליהו אבייב, שהינו גבאי בית הכנסת, וכן רובינוב עצמו.

דיון והכרעה

נדון ראשית במחלוקת שבין הצדדים בשאלה האם קיבלה התובעת תמורה כספית בעבור נקיון בית הכנסת לאורך השנים, כטענתה, או שעשתה במלאכה בהתנדבות, כטענת הנתבעים. לאחר מכן נכריע במחלוקת הנוגעת להיקף עבודות הנקיון שביצעה התובעת, הן מבחינת תקופת העבודה והן מבחינת שעות העבודה בתקופה שבה בוצעה. על בסיס קביעות עובדתיות אלה, ובהתאם למבחנים נוספים שנקבעו בפסיקה, נכריע בפלוגתא המרכזית שבין הצדדים – האם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד מעביד, אם לאו. בחלקו האחרון של פסק הדין, ועל בסיס כל שנקבע עד לחלק זה, נדון ונכריע ברכיבי התביעה השונים.

האם קיבלה התובעת תמורה כספית בעבור נקיון בית הכנסת?

כאמור, בכתב התביעה טענה התובעת שקיבלה תשלומים קבועים בעד עבודות הנקיון שביצעה. בכתב ההגנה הכחישו הנתבעים ששילמו לתובעת סכומי כסף כלשהם. זאת, למעט סכומים שניתנו לה לטענתם במסגרת גמ"ח (גמילות חסדים) בחודשים האחרונים לעבודתה בלבד, וגם זאת רק לאור מצוקה כלכלית אליה נקלעה עקב מחלה של אמה (סעיף ג' לכתב ההגנה).

על בסיס מכלול הראיות שבתיק, אנו מקבלים את עמדת התובעת, דוחים את עמדת הנתבעים, וקובעים שהתובעת קיבלה תשלומים חודשיים קבועים עבור כל עבודות הנקיון שביצעה לכל אורך תקופת עבודתה. להלן הנימוקים למסקנתנו זו:

ראשית במהלך דיון קדם המשפט שהתקיים בפני כב' השופט אילן איטח ביום 6.6.12 הצהיר ב"כ הנתבעים לפרוטוקול שהתובעת קיבלה תשלומים עבור נקיון בית הכנסת במשך 36 עד 40 חודש (עמ' 2 ש' 15). הודאת בעל דין זו סותרת באופן חזיתי את שטענו הנתבעים בכתב הגנתם, וכן את האמור בסעיף 13 לתצהיר רובינוב, שבו הוא חזר על האמור בכתב ההגנה כי התובעת קיבלה תשלומים רק במשך "כמה חודשים טרם הפסיקה להתנדב";

שנית רובינוב במהלך חקירתו בפנינו לא חזר על הגרסה שבתצהירו לפיה התובעת קיבלה כסף "רק כמה חודשים", וגם לא טען שהיא קיבלה כסף במשך 36 עד 40 חודש כפי שטען בא כוחו בקדם המשפט, אלא ציין שבית הכנסת התחיל לשלם לתובעת "300 או 400 ₪ בחודש" במשך "שמונה או תשע שנים" (עמ' 29 ש' 9 וראו גם בהמשך עדותו עמ' 30 ש' 8). הנה כי כן, הנתבעים עצמם סתרו את טענותיהם הם, הודו לבסוף שהנתבעת קיבלה כסף במשך שנים רבות, ומכאן הדרך קצרה עד למסקנה לפיה התובעת קיבלה תשלומים חודשיים לאורך כל השנים בהם ניקתה את בית הכנסת;

שלישית רובינוב הודה שגם המחליף של התובעת בנקיון בית הכנסת, ששמו הוא עזרא, מקבל "עד 350-400 ₪ לחודש, אנחנו מחליטים לתת" במזומן (עמ' 30 ש' 8). הנתבע הוסיף וציין שהסכומים ששולמו לתובעת ושמשולמים כיום למנקה החדש היו ועדיין נרשמים על פתק "כל חודש" ולאחר מכן נזרקים (עמ' 30 ש' 16);

רביעית התובעת טענה שגזבר בית הכנסת ששמו אברך הוא זה ששילם לה את התשלומים מדי חודש בחודשו, כנגד חתימתה שאישרה את קבלת התשלום במחברת תשלומים הנמצאת בבית-הכנסת (עמ' 15 ש' 6). גם אחותה העידה שראתה במו עיניה מספר פעמים את אברך משלם לתובעת, לאחר שהיה מחתים אותה על קבלת הסכום במחברתו (עמ' 20 ש' 20), ובאחת הפעמים קיבלה האחות עצמה את התשלום במקום אחותה, כשהיתה חולה (עמ' 27 ש' 9). רובינוב בעדותו הודה מפורשות שאברך הוא זה שהחתים את התובעת "על כך שהיא קיבלה את העזרה", בין אם היה מדובר ב- 300 ₪ ובין אם בסכום אחר (עמ' 31 ש' 22). בנסיבות אלה, ובמיוחד בהינתן שלנתבעים אין שום תיעוד אפילו לא של הסכומים שהם מודים ששולמו לתובעת, ניתן היה לצפות שאברך יעיד בתיק זה, שכן עדותו היתה אמורה להיות מרכזית להוכחת טענות ההגנה. משבחרו הנתבעים שלא להעידו בתיק זה, ועל אחת כמה וכמה בהעדר כל הסבר מדוע הוא לא העיד (ראו גם חקירת רובינוב, עמ' 33 ש' 25, עמ' 34 ש' 6) אנו קובעים – בהתאם לחזקה שנקבעה בדבר כך בהלכה הפסוקה – שלו היה רובינוב מעיד, היתה עדותו תומכת בגרסת התובעת לפיה קיבלה תשלומים קבועים עבור נקיון בית הכנסת, ולא בגרסת הנתבעים;

חמישית העד הנוסף היחיד מטעם הנתבעים, הגבאי מר אבייב, נשאל האם התובעת קיבלה תשלומים עבור הנקיון. הוא טען שאינו יודע האם התובעת קיבלה כסף אם לאו (עמ' 37 ש' 24). ברם, גם הוא, בהמשך עדותו, הודה שהתובעת קיבלה כסף "משנת 2005" (עמ' 39 ש' 9) אף שטען שלא מדובר היה בכל חודש;

ושישית טענת רובינוב שהתובעת לא קיבלה תשלומים עבור נקיון, אלא רק מדי פעם גמילות חסדים בשל מצבה הכלכלי, נסתרה גם לאור העובדה שמאז שהפסיקה התובעת לנקות, הפסיקו גם הנתבעים מצידם לשלם לה. דהיינו, אין מנוס מהמסקנה שאותה "גמילות חסדים" הייתה תלויה, לגמרי תלויה, בעבודות הנקיון שביצעה התובעת (עמ' 32 ש' 16). דומה שהדברים שלהלן, אותם נצטט מתוך הפרוטוקול, סותמים את הגולל על טענות הנתבעים לפיה לא שילמו לתובעת תמורת נקיון בית הכנסת, ולפיה התשלומים שקיבלה קודם לכן לא היו תשלומים תמורת עבודה:

"ש. אחרי שהיא עזבה את העבודה, שילמתם לה מאז?

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ