נסאר ואח' נ' נסאר ואח' - פסקדין

פסק דין

בפניי בקשה לדחיית התובענה על הסף, שהוגשה ע"י הנתבע מס' 3 (להלן: "הבנק").

התובענה:

תובענה כספית ע"ס 218,260 ₪, שהתובעים הגישו נגד שלושת הנתבעים: הנתבע מס' 1 – מחמוד נסאר, הנתבע מס' 2 – נאיף נסאר, (להלן: "הנתבעים") וכן נגד הנתבע מס' 3, הבנק.

נטען בכתב התביעה כי הנתבעים ניהלו חשבון בנקאי אצל הבנק (להלן: "החשבון הבנקאי") כאשר התובעים ערבו לכל חיוביהם והתחייבויותיהם של הנתבעים בחשבון הבנקאי, כל זאת עוד בשנת 1992.

הוסף בכתב התביעה כי עסקם של הנתבעים, עסק לשיווק ברזל וקרמיקה, קרס, הם נכנסו לחובות, גם בחשבון הבנקאי כך שהבנק הגיש תובענה כספית עבור יתרת החוב בחשבון הבנקאי, עוד בשנת 1995, גם נגד הנתבעים וגם נגד הערבים-התובעים, ואף קיבל פס"ד נגד הנתבעים והתובעים עפ"י התובענה.

התובעים הוסיפו וטענו כי בשנת 1996 פנו הנתבעים לבנק והגיעו עמם להסדר לשם סילוק חובם, אך הם לא עמדו באותו הסדר, גם לא בהסדר נוסף שנעשה כחלוף שנתיים, כך שהבנק החל לנקוט בהליכי ההוצל"פ נגד הנתבעים והתובעים וכי במקביל הנתבעים והתובעים הגישו תובענה כספית נגד הבנק במסגרת ת.א. 2935/01 (להלן: "התובענה נגד הבנק" או "ת.א. 2935/01") אשר בגידרה ניתן פס"ד נגד הבנק המקבל את התובענה באופן חלקי.

הנתבעים לא היו שבעי רצון מפסה"ד שניתן בתובענה נגד הבנק, כך שהם הגישו ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה, עפ"י 123/08, אשר בו נתקבל הערעור באופן חלקי והוחזר הדיון בתובענה לביהמ"ש השלום.

התובעים הוסיפו וטענו כי לאחר הגשת התובענה נגד הבנק ובמקביל לניהולה, הפעיל הבנק הליכי הוצל"פ נגדם, כך שהתובע מס' 1 שילם לבנק סך של 100,000 ₪, והוא שהופטר מחובו כלפי הבנק ואילו התובע מס' 2, באותן נסיבות, שילם לבנק תשלומים חודשיים שהסתכמו בסך של 7,766 ₪.

התובעים הוסיפו וטענו כי במסגרת הערעור בביהמ"ש המחוזי,על הפס"ד בת.א 2935/01, הגישו הנתבעים חישובים לפיהם מגיע להם החזר מהבנק בסך של 800,000 ₪ ואילו עפ"י חישובי הבנק הסכום שעליו להחזיר לתובעים הוא אך 180,000 ₪.

לפיכך טענו התובעים כי במידה והבנק יחזיר לנתבעים סכום כלשהו, אזי הם יהיו זכאים לקבל אותם סכומים עד כדי סילוק הכספים שהם שילמו לבנק בגין ערבותם.

כן טענו התובעים כי עפ"י מנגנון החישוב של ערכאת הערעור לא היתה כל יתרה בחשבון הבנקאי, כך שהבנק לא היה זכאי לגבות מהם את הסכומים שהם שילמו לו.

התובעים הוסיפו וטענו כי הבנק נהג שלא בתום לב כלפיהם, תוך כדי הטעייתם והתעשר שלא כדין על חשבונם.

מכאן ביקשו התובעים לחייב את הנתבעים להחזיר להם את הכספים שהם שילמו לבנק, משוערכים, מכוח הוראות חוק הערבות וכן גם הבנק חייב להחזיר להם אותם כספים בעילת עשיית עושר ולא במשפט או בגין כל עילה חוקית אחרת.

התפתחויות לאחר הגשת תובענה זו:

כאמור, הערעור על פסה"ד בת.א. 2935/01 התקבל חלקית ע"י ערכאת הערעור ועפ"י פס"ד הוחזר העניין לבית המשפט השלום בעכו, לשם המשך דיון ועשיית חישובים עפ"י ראיות שיוגשו ע"י ב"כ הצדדים.

אכן בית המשפט השלום (מותב זה) דן בעניין מחדש וקבע דרך חדשה לחישובים עפי"ה הגיעו לתובעים בת.א. 2935/01, וביניהם התובעים כאן, סכום של כ- 300,000 ₪, (סכום עפ"י הערכה ולא מדוייק) כך שהבנק חוייב להחזיר לתובעים שם סכום זה כל זאת עפ"י פס"ד מיום 6/8/13.

במסגרת תיק זה ביקשו התובעים, וקיבלו, סעד זמני עפי"ו הוטל עיקול כספים זמני על כספים שהבנק היה אמור לשלם לנתבעים 1 ו- 2.

התובעים כאן גם הגיעו לידי הסכם פשרה, במסגרת תיק זה, עם הנתבעים 1 ו- 2, עפי"ו הנתבעים שילמו לתובעים, מהכספים שהם קיבלו מהבנק באמצעות בא כוחם, סך של 55,000 ₪, כאשר לאותו הסכם פשרה ניתן תוקף של פסק דין ביום 11/11/03.

ההגנה של הבנק והבקשה לדחייה על הסף: