ה"ת
בית משפט השלום לתעבורה בחיפה
|
128-03-14
09/03/2014
|
בפני השופט:
שלמה בנג'ו
|
- נגד - |
התובע:
1. סרחאן נסאר 2. עמראן נסאר
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
בפניי בקשה להורות על ביטול החלטת קצין משטרה אשר הורה על השבתת רכבו של המבקש 1, לאחר שאחיו ה"ה אחמד נסאר, נתפס נוהג בו כשהוא, לכאורה, שיכור (להלן: "אחמד").
לדיון בבקשה התייצב רק המבקש 2, אשר הסביר שהוא, למעשה, המשתמש הבלעדי ברכב. נטען כי הרכב נרשם על שמו של המבקש 1 מטעמים כלכליים, כך כלשונו של הסנגור. נטען, כי הרכב נמסר לאחמד, תוך ידיעה שהוא אדם נורמטיבי, שומר חוק, אשר הינו רוקח במקצועו ולומד לתואר שני במקצוע הרוקחות באונ' בן גוריון. המבקש 2, אף הוא רוקח במקצועו, ומתגורר בבאר שבע עם אשתו ושלושת ילדיו. הוא עובד כרוקח בבית מרקחת בדימונה והרכב משמש אותו ונחוץ לו לפרנסתו.
לאחר שעיינתי בחומר הראיות ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה - להידחות.
סעיף 57 ב (ב), קובע את ההגנות העומדות לבעליו של הרכב שעליו ניתנה הודעת איסור שימוש. הוראת החוק הרלוונטית לעניינו, הינה הוראת סעיף 57 ב (ב) (2), ולפיה, מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה.
במקרה דנן, הבעלים של הרכב לא התייצב לדיון. לא נטען בבקשה ולו ברמז, כי מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, לא נטענו הוראותיו של בעל הרכב לנהג הרכב בעת שמסר לו את הרכב, ואף לא נטען שבעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה.
אפילו הייתי רואה במבקש 2 כבעליו של הרכב לצורך הענין, למרות שאני סבור שלאור לשון החוק הדבר אינו אפשרי, אפילו אז, לא מתקיימות ההגנות הקבועות בחוק אף לגביו.
המבקש 2 לא טען כי הזהיר את אחיו אחמד לבל יעבור עבירות תעבורה, לבל ישתה אלכהול וינהג, לא נטען כי אחיו פעל בניגוד להוראותיו. ההנחה המפורטת בבקשה ובתצהיר התומך בה, לפיה, ידוע למבקשים שאחמד הוא אדם נורמטיבי ושומר חוק ולכן הניחו שלא יעבור עבירות, אינה מספקת ואינה עונה על דרישות הדין בכל הנוגע להוראת החוק הרלוונטית לעניינינו (ראו רע"פ 1286/11 יעקב אמברם נ' מדינת ישראל). יוער, כי הפסיקה אליה הפנה ב"כ המבקשים אינה רלוונטית לעניינו, משום שמתייחסת להחזרת תפוס לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי, ואילו כאן, עסקינן בהשבתת רכב לפי פקודת התעבורה.
יצוין, כי אחמד נתפס נוהג ברכב כשבדמו ריכוז אלכוהול של 650 מק"ג, וזאת בהתאם למדידת אלכוהול שנעשתה בגופו באמצעות מכשיר ינשוף. אחמד אישר ששתה בירה טרם הנהיגה. השוטרים שעצרו אותו, ציינו בדוח פעולה שערכו כי ריח חזק של אלכוהול נדף מפיו והתנהגותו היתה עליזה. עוד ציינו, לכשנעצר מסר להם אחמד: "אני יודע, נהג חדש אסור לו לשתות. נהג ותיק אין בעיה. מותר לשתות ולנהוג" (ראה סעיף 4 לדוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות). מכאן, נראה, כי אחמד פעל לכאורה בחוסר נורמטיביות לשמה, שעה שסבר שמותר לשתות אלכוהול ולנהוג ברכב. עוד יצוין, כי בבדיקת מאפיינים שנערכה לו, התנדנד במבחן העמידה, נפל במבחן ההליכה על הקו והחטיא הבאת אצבע לאף. השוטרים התרשמו כי מדובר בנהג שנמצא תחת השפעה כבדה של אלכוהול. נוכח המסוכנות הרבה שיש בעבירה שעבר לכאורה, ודרגת שכרותו הגבוהה מסכנת החיים, החלטת הקצין סבירה וראויה.
בנסיבות מצטברות אלה, חוששני שלא אוכל להיעתר לבקשה, ואני דוחה אותה.
ניתנה היום, ז' אדר ב תשע"ד, 09 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.